פדיר קריצ'בסקי

פדיר קריצ'בסקי
Федір Кричевський
לידה	10 במאי 1879 (יוליאני); לבדין, האימפריה הרוסית
פטירה	30 ביולי 1947 (בגיל 68); אירפין, אוקראינה
שם לידה	Кричевський Федір Григорович
מקום קבורה	Lukianivske Cemetery
מקום לימודים	בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות של מוסקבה (1901); האקדמיה הקיסרית לאמנויות (1910) ;
פרסים והוקרה	Honored Art Worker of the USSR (9 במאי 1940)

פדיר קריצ'בסקי (באוקראינית: Федір Кричевський;‏ 22 במאי 1879 – 30 ביולי 1947) היה צייר מודרניסטי מוקדם, אוקראיני ממוצא יהודי. הוא היה אחיו של המעצב הגרפי ואסיל קריצ'בסקי.^[1]

קורות חיים

קריצ'בסקי נולד בלבדין, בנפת חרקוב שבאימפריה הרוסית, למשפחתו של רופא כפרי יהודי שהמיר את דתו לנצרות אורתודוקסית והתחתן עם אישה אוקראינית. הוא סיים את בית הספר לציור, פיסול ואדריכלות במוסקבה בשנת 1901 ואת האקדמיה לאמנויות סנט פטרבורג בשנת 1910. הוא נדד במערב אירופה במשך שנה, ולמד זמן קצר אצל גוסטב קלימט בווינה. הוא עבר לקייב, שם שימש כפרופסור ומנהל בבית הספר לאמנות בקייב מ-1914 עד 1918.

בשנת 1917 הוא היה מהמייסדים והרקטור (מ-1920 עד 1922) של האקדמיה הממלכתית של אוקראינה לאמנויות. כשהאקדמיה בוטלה, הוא עבד כפרופסור במכון הלאומי לאמנות בקייב, ולבסוף הפך לרקטור שלה. הוא נשאר בקייב עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ושמר על תפקידו במכון, בניסיון להצילו בתנאים קשים במהלך הכיבוש הגרמני של קייב. הוא כיהן כיו"ר איגוד האמנים האוקראינים שניסה לשפר את תנאי האמנים בזמן הכיבוש. הוא זכה לפופולריות רבה בקרב האמנים-עמיתים, הסגל במכון והסטודנטים, ואף אחד לא הסגיר את מוצאו היהודי לשלטונות הגרמנים, והציל אותו מהטבח בבאבי יאר.

הוא עבר לקניגסברג בקיץ 1943, כדי להצטרף לאחיו ואסיל. הוא ניסה לברוח מערבה כדי להימלט מהכוחות הסובייטיים המתקדמים, אך הרכבת שבה נסע נעצרה. קריצ'בסקי נעצר על ידי ה-NKVD כמשתף פעולה, אך חקירותיו לא העלו דבר שיכול להפליל אותו, ולכן נשלל ממנו כל תאריו וכיבודיו ונשלח לגלות לכפר אירפין שליד קייב שם מת מרעב במהלך הרעב ב 1947, למרות עזרת המזון שהתקבלה מתלמידתו הציירת טטיאנה יבלונסקה.

12 שנים לאחר מותו טוהר שמו של קריצ'בסקי. בשנת 1959 נערכה התערוכה הראשונה של עבודותיו בקייב, והחל להתפרסם מידע על עבודתו.

יצירה

בסך הכל הפיק קרוב לאלף יצירות, בהן קומפוזיציות סיפוריות, פורטרטים, נופים, רישומים. עבודתו המוקדמת נותרה החלק היקר והמוערך ביותר ביצירתו. הוא נוצר בהשפעתם של גוסטב קלימט ופרדיננד הודלר ושילב עקרונות אסתטיים בדלנים עם רגישויות עממיות וסמלים. השרטוט של קריצ'בסקי נחשב כשווה לזו של אדולף פון מנצל. עבודתו המאוחרת, אף על פי שהיא טובה בביצוע, סבלה ממגבלות אידאולוגיות של הריאליזם הסוציאליסטי.

במשך 30 שנה היה קריצ'בסקי אחת הדמויות המובילות באמנות האוקראינית.^[2] בשנים 1911 ו-1913 הוא ארגן את תערוכות האמנות הראשונות של אוקראינה. החל משנת 1897, עבודותיו הוצגו בלמעלה מ-34 תערוכות באוקראינה ומחוצה לה. הוא גם היה מורה מצליח, שתלמידיו כללו אמנים אוקראינים מפורסמים רבים.

הטריפטיכון "חיים" של קריצ'בסקי נותר אחת הדוגמאות האייקוניות של המודרניזם האוקראיני. העבודה משלבת את האלמנטים אר נובו וציורים דתיים אוקראינים. כל ציור מכיל בהתאמה נושאים נצחיים של חיים - אהבה, הישג ואובדן. המגע המודרני של קריצ'בסקי לתמונות, והרמוניה של צבעים העשירו את הפרשנות הקלאסית של הציורים.^[3]