פאול ניגלי

פאול ניגלי
Paul Niggli
לידה	26 ביוני 1888; צופינגן, שווייץ
פטירה	13 בינואר 1953 (בגיל 64); ציריך, שווייץ
ענף מדעי	קריסטלוגרפיה
מקום מגורים	שווייץ
מקום לימודים	אוניברסיטת ציריך
מנחה לדוקטורט	Ulrich Grubenmann
מוסדות	אוניברסיטת ציריך; אוניברסיטת לייפציג; אוניברסיטת טיבינגן; המכון הטכנולוגי של ציריך ;
תלמידי דוקטורט	Werner Nowacki, Ernst Brandenberger, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	הפרס הגאולוגי לזכר היידן (1947); מדליית רובלינג (1947); פרס מרסל בנואה (1929); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
צאצאים	Ernst Niggli
תרומות עיקריות
	עבודתו בתחום קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן

פאול ניגלי (בגרמנית: Paul Niggli) ‏ (26 ביוני 1888 – 13 בינואר 1953) קריסטלוגרף שווייצרי שהיה מחלוצי הקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן.

ביוגרפיה

ניגלי נולד בעיירה צופינגן (Zofingen) שבקנטון ארגאו. הוא למד תחילה בבתי ספר בעיר ובאראו (Aarau), בירת הקנטון. בין 1907 ל-1911 הוא למד במכון הטכנולוגי של ציריך שבציריך (אלברט איינשטיין היה אחד ממוריו), וסיים את לימודיו כמהנדס. תקופה קצרה שימש כאסיסטנט במכון הפיזיוכימי שבאוניברסיטת קרלסרוהה, וחזר לשווייץ על מנת ללמוד באוניברסיטת ציריך שם קיבל את הדוקטורט. בשנים 1913-1912 עסק במחקר במעבדה הגאופיזית במכון קארנגי בוושינגטון. ב-1913 הוא הכין את ההביליטציה (פוסט דוקטורט במדינות דוברות גרמנית) במכון הטכנולוגי, ושנה אחר כך גם באוניברסיטת ציריך, וקיבל תואר פריבט-דוצנט. בין השנים 1920-1915 הוא לימד באוניברסיטאות לייפציג וטיבינגן.

ב-1920, בהיותו בן 32 בלבד, הוא התמנה למדען הראשי במכון למינרלוגיה ופטרוגרפיה (Institut für Mineralogie und Petrographie) ועבד במכון עד 1949. באותה שנה (1920) הוא קיבל מינוי כפרופסור למינרלוגיה במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH - Eidgenössische Technische Hochschule) ובאוניברסיטת ציריך (בין שני המוסדות יש קשר וסגל משותף) במקום אולריך גרובנמן (Ulrich Grubenmann), המורה שלו למינרלוגיה במכון שפרש. ניגלי שימש בתפקיד במשך 32 שנים עד סמוך למותו. בין השנים 1928 ל-1931 הוא שימש כרקטור במכון הטכנולוגי של ציריך, ובשנים 1942-1940 היה רקטור באוניברסיטת ציריך. כמו כן שימש ניגלי כנשיא הוועדה הגאוטכנולוגית של שווייץ ושירת כחבר בוועדה הגאולוגית של שווייץ.

עבודתו

פאול ניגלי פרסם כ-200 מאמרים וכתב כ-15 ספרים בעיקר בתחום מדעי כדור הארץ וגם בתחומים משיקים. עיקר מחקריו היו בתחום הקריסטלוגרפיה והמושגים הבסיסיים של המבנה הגבישי, יישום סטריאוכימיה לגבישים ומינרלים, חקר עופרות מתכת, ניתוח הרכבים כימיים של מגמה, סלעי יסוד וסלעים מותמרים, הקשרים בין מינרלים נלווים, ומחקר השלג ומפולות שלגים. המטרה אליה שאף כל חייו הייתה מיזוג התחומים השונים של מדעי כדור הארץ.

על שמו "ערכי ניגלי" (Niggli-Werte) – שיטות חישוב בתחום הפטרוכימיה, ו"נוסחת ניגלי" - $\mathrm {{}_{\infty }^{n}\lbrace [AB{}_{x/y}^{v}]^{m}\rbrace \!\,}$ .

ספרו "Geometrische Kristallographie des Diskontinuum", שיצא לאור ב-1919, היה הספר הראשון בו הייתה גישה שיטתית למחקר המבנים של הגבישים תוך שימוש בקריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן, והתבססות על מערכת 230 החבורות הסימטריות המרחביות. בספר זה הוא תיאר את הדרכים האפשריות להעתקה של אובייקט בחלל באמצעות פעולות סימטריה. מטרתו הייתה להפוך את התאוריה המופשטת של החבורות הסימטריות המרחביות לכלי מעשי לניתוח מבני הגבישים, והוא כלל בו טבלאות של קואורדינטות של גבישים שונים. בחסותו של ניגלי נערך בציריך ב-1930 כנס שמטרתו הייתה הכנת טבלאות תקניות שיהיו מקובלות על כל הקריסטלוגרפים, יוזמה אותה הובילו פאול פטר אוואלד וג'ון דזמונד ברנל. תוך כדי הכנס התברר כי ניגלי מהווה את המכשול העיקרי בפני החלטה. בשלב מסוים הוא פלט "רבותי, אתם גונבים את הספר שלי". התברר כי הוא חש שהיוזמה בעצם מעתיקה את תוכן ספרו מ-1919. בסופו של דבר הצליח ויליאם אסטבורי לשכנע אותו להסיר את התנגדותו. והטבלאות יצאו בסופו של דבר לאור ב-1935 בעריכת קרל הרמן.

בין 1921 ל-1940 שימש ניגלי כעורך ראשי של כתב העת Zeitschrift für Krystallographie (ז'ורנל לקריסטלוגרפיה). כתב העת נוסד על ידי פאול גרות בשטרסבורג ב-1877 כ-Zeitschrift für Krystallographie und Mineralogie (ז'ורנל לקריסטלוגרפיה ומינרלוגיה), והשם שונה על מנת להדגיש שכתב העת עוסק בקריסטלוגרפיה בלבד ב-1924. כתב העת דגל במדיניות של פרסום מאמרים בתחום בשפת המקור של הכותבים, ולמרות שהשפה העיקרית בו הייתה גרמנית, התפרסמו בו מאמרים גם באנגלית ובצרפתית. עובדה זו הפכה את כתב העת בעריכתו של ניגלי לכתב העת החשוב ביותר בתחום הקריסטלוגרפיה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה. כתב העת הפסיק את הופעתו בזמן המלחמה. בתקופה בה שימש ניגלי כעורך יצאו 46 כרכים של כתב העת. לאחר המלחמה יזם פאול פטר אוואלד, שהיה בין עורכי המשנה של ה-Zeitschrift für Krystallographie, הקמת כתב עת בינלאומי חדש (שיצא בסוף לאור בשם "אקטה קריסטלוגרפיקה") במסגרת של ארגון בינלאומי חדש, האיגוד הבינלאומי לקריסטלוגרפיה. ניגלי הוזמן לשמש במערכת כתב עת זה.

מחוות והוקרות

ב-1947 זכה ניגלי במדליית רובלינג של החברה המינרלוגית של אמריקה.
ניגלי זכה לתוארי כבוד מאוניברסיטאות ז'נבה, בודפשט, סופיה ושטוטגרט והיה חבר בכ-20 ארגונים מדעיים ובכלל זה החברה הגאולוגית של אמריקה והחברה המינרלוגית של אמריקה.
קרן פאול ניגלי מחלקת מדליות למדענים שווייצריים בולטים בתחום המינרלוגיה שגילם פחות מ-35 ובעל סיכוי רב לקריירה אקדמית.
על שמו קרוי רכס קמט (wrinkle ridge) על הירח שאורכו 50 קילומטרים המכונה דורסום ניגלי (Dorsum Niggli). השם ניתן ב-1976.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאול ניגלי בוויקישיתוף