פאול מוהן
לידה |
24 במאי 1898 סטוקהולם |
---|---|
פטירה |
18 בפברואר 1957 (בגיל 58) סורנגו, שווייץ |
מדינה | שוודיה |
פאול אריק אלפרד מוהן (24 במאי 1898, סטוקהולם–18 בפברואר 1957, סורנגו, שווייץ), היה דיפלומט וסופר שוודי.
בשנת 1947 היה מוהן חבר ועדת אונסקו"פ ובמסגרתה שרטט את מפת הצעת תוכנית החלוקה[1].
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוהן היה בנם של המטיף אלפרד מוהן וליונה סיכלר. ב-1916 החל לימודיו באוניברסיטת סטוקהולם. בשנים 1917–1920 שירת בנציגות השוודית בקונסטנטינופול. לאחר לימודים בהאג, ציריך וסטוקהולם, הוא נרשם לאוניברסיטת אופסלה ב-1925, בה סיים לימודי .B.A ב-1926.
תחילת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1926–1928 עבד מוהן כמתורגמן בשגרירות טורקיה בסטוקהולם והיה בשליחות באפגניסטן. במהלך 1928–1929 ערך טיול לימודי בטורקסטאן, איראן והמזרח הקרוב. ב-1929 היה חבר מזכירות חבר הלאומים. בין 1929–1939 היה מזכיר לשכת המסחר הצרפתית בסטוקהולם. ב-1938 היה מזכיר תחנת הבקרה בפלרמו ומנכ"ל מכון שירות החוץ השוודי. היה מזכיר ראשון בנציגות השוודית בפריז ב-1939 ובוישי ב-1940, ובין 1941–1942 היה חבר משלחת וראש מחלקה בשגרירות שוודיה ברומא.
עבודתו בצלב האדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1942, מונה פול מוהן ליושב ראש הוועדה היוונית של הצלב האדום הבינלאומי באתונה, שמשימתה הייתה ניהול וחלוקת סיוע מזון בתקופת הרעב שהתחוללה עקב כיבוש יוון על ידי מעצמות הציר. הוועדה כללה 15 חברים משוודיה ושווייץ, ואמורה הייתה להעסיק כמה אלפי יוונים. על פי ההערכות, מאמציו של הצלב האדום הצילו את חייהם של בין מיליון לשני מיליון יוונים מורעבים. ב-1946 פעל מוהן בשליחות הצלב האדום הבינלאומי בגרמניה, אוסטריה והונגריה.
עבודתו באו"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1943 היה מומחה מטעם המשלחת האמריקאית בוועדת אונר"א באטלנטיק סיטי והיה משקיף שוודי רשמי בוועדות אונר"א במונטריאול ב-1944, בלונדון ב-1945, בז'נבה ב-1946.
בשנת 1947 היה חבר ועדת אונסקו"פ. את מפת הצעת החלוקה שרטט לקראת סיום עבודת הוועדה, כאשר הסתבר שדו"ח הוועדה אמור לכלול גם שרטוט גבולות[1].
בחודשים מאי-יוני 1948 היה יועץ למתווך פולקה ברנדוט. באוגוסט 1948 היה יועץ לארגון הפיקוח על הפסקת אש של האומות המאוחדות[2]. באוקטובר 1948 התמנה לנציגו של ראלף באנץ', המתווך השני בין מדינת ישראל למדינות ערב במלחמת העצמאות[3], בין השאר עסקו שיחות התיווך בנושא פירוז ירושלים[4]. ב-1949 כיהן כמתווך מטעמו של באנץ' בשיחות בראש הנקרה מול לבנון לקראת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות[5][6].
בנובמבר 1952 במהלך משבר אבאדאן, עזבו הנציגים הדיפלומטיים של איראן את בריטניה. מוהן מונה כגורם מתווך, לראש המחלקה האיראנית בשגרירות שוודיה בלונדון[7].
בשנים 1953–1954 היה סגן ויושב ראש הנציגות השוודית בוועדת המעקב הנייטרלית בעקבות מלחמת קוריאה.
בשנת 1954 היה מעורב בהכנות לשיחות שביתת הנשק במלחמת הודו-סין הראשונה[8].
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Resa till Afghanistan (1930) (מסע לאפגניסטן)
- Handledning i utrikespolitik (1933) (מדריך למדיניות חוץ)
- Sverige i utrikespolitiskt perspektiv (1937) (שוודיה בפרספקטיבה של מדיניות חוץ)
- Jerusalem and the United Nations (1950) (ירושלים והאו"ם)
- Problems of Truce Supervision (1952) (סוגיות פיקוח על הפסקת אש)
- Hjälp till underutvecklade länder (1952) (סיוע למדינות לא מפותחות)
- President och kongress i amerikansk utrikespolitik (1952) (הנשיא והקונגרס במדיניות החוץ האמריקאית)
- Svensk aktion för underutvecklade länder (1952) (פעילות שוודיה למען מדינות לא מפותחות)
- Krumelur i tidens marginal (Minnen) (1961) (זכרונות)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Ben-Dror, Elad (2022). UNSCOP and the Arab-Israeli Conflict: The Road to Partition. London: ISBN 978-1032059631.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Paul EA Mohn, Swedish biographical lexicon (art by Alf W Johansson), retrieved 2023-04-06.
- Mohn Paul, Vem är det : Svensk biografisk handbok / 1957
- Mohn, Paul Erik Alfred, Svenskt författarlexikon / 3. 1951-1955
- מר שביתת נשק, מעריב, 19 ביוני 1953
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 עופר אדרת, השוודי הציוני והשתקן שחילק את ארץ ישראל הפך קצת פחות מסתורי, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2017
- ^ 5 המשקיפים השבדיים עוזבים, הַבֹּקֶר, 6 באוקטובר 1948
- ^ דר. מוהן נתמנה נציג באנץ בת"א, המשקיף, 7 באוקטובר 1948
- ^ ד"ר מוהן מקווה עדין לפירוז ירושלים, הַבֹּקֶר, 18 באוקטובר 1948
- ^ שיחות ישראל - הלבנון - הבוקר בראש הנקרה, הַבֹּקֶר, 1 במרץ 1949
- ^ ריילי ללוזאן, מון ללייק־סקסס, הַבֹּקֶר, 28 ביולי 1949
- ^ אחרון פקידי פרס בלונדון, שערים, 2 בנובמבר 1952
- ^ מולוטוב מסכים לדיון בשביתת נשק לפני השגת הסדר מדיני, הארץ, 18 במאי 1954