פאבל קוגן
לידה |
6 ביוני 1952 (בן 72) מוסקבה, ברה"מ |
---|---|
סוגה מועדפת | סימפוניה, אופרה |
מדינה | רוסיה, ברית המועצות |
מקום לימודים | הקונסרבטוריון של מוסקבה |
צאצאים | Dmitri Kogan |
פרסים והוקרה |
|
פאבל קוגן (ברוסית: Павел Леонидович Коган; נולד ב-6 ביוני 1952) הוא מנצח וכנר סובייטי-רוסי ממוצא יהודי. בשנת 1994 הוא קיבל תואר אמן העם של הפדרציה הרוסית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאבל קוגן נולד בשנת 1952 במוסקבה למשפחה יהודית. אביו היה לאוניד קוגן ואמו יליזבטה גיללס, אחיינית של אמיל גיללס. גם היא הייתה כנרית.
מגיל צעיר פאבל קוגן למד נגינה בכינור ורצה להיות מנצח תזמורת. הוא קיבל אישור ללמוד בקונסרבטוריון של מוסקבה בפקולטה לנינגה ובמקביל ללמוד ניצוח.
בשנת 1970 הוא זכה בפרס ראשון בתחרות כנרים בהלסינקי והחל להופיע ככנר.
בשנת 1972 קוגן ניצח על התזמורת הסימפונית הממלכתית של רוסיה. בשנת 1988 בתיאטרון בולשוי הוצגה אופרה "לה טרוויאטה" בהוכנה על ידי קוגן.
בשנת 1989 הוא מונה למנצח ראשי ומנהל אמנותי של תזמורת סימפונית במוסקבה. הוא כיהן בתפקיד זה עד לשנת 2022.
פאבל קוגן עבד עם תזמורות רבות כולל התזמורת הפילהרמונית של סנקט פטרבורג, תזמורת פילדלפיה, התזמורת הלאומית של בלגיה, התזמורת הלאומית של צרפת ועוד.
רבות מעבודות של קוגן עם התזמורות השונות הוקלטו.
בשנת 1985 אראנוביץ' סיים עבודה על סדרת טלוויזיה בת 6 פרקים על אירועי מלחמת העולם השנייה על פי רומן של יוליאן סמיונוב.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 אראנוביץ' חזר לסרטי תעודה וביים סרטים על פעילות של דמיטרי שוסטקוביץ', מקסים גורקי, יוסיף סטלין ועוד.
על פעילותו בתחום המוזיקה קיבל מספר פרסים ועיטורים רבים. 1994 הוא קיבל תואר אמן העם של ברית המועצות.
אראנוביץ' נפטר בשנת 1996 בהמבורג בה עבד על סרטו האחרון. הוא נטמן בבית העלמין היהודי בעיר.
באביב 2022, זמן קצר לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה קוגן התפטר מתפקידו בתזמורת במוסקבה ומאז לא חזר לתחומי רוסיה.