עשרת הדיברות (סרט, 1923)

עשרת הדיברות
The Ten Commandments
בימוי	ססיל ב. דה-מיל
הופק בידי	ססיל ב. דה-מיל
עריכה	אן בושנס
שחקנים ראשיים	Theodore Roberts; יוג'ין פאלט; Edythe Chapman; צ'ארלס פארל; Arthur Edmund Carewe; גינו קוראדו; Lawson Butt; James Neill; Rex Ingram; רוסקו קרנס; Rod La Rocque; ג'וליה פיי; Richard Dix; Noble Johnson; YONAS YEWEN., A. Md. Tek; צ'ארלס ס. אוגל; Nita Naldi; Agnes Ayres; Clarence Burton; בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
מוזיקה	הוגו רייסנפלד
צילום	אדוארד קרטיס, ריי רנאהאן, ג'ון פברל מרלי, ברט גלנון, ארצ'י סטאוט
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	פרמאונט
חברה מפיצה	פרמאונט, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	23 בנובמבר 1923
משך הקרנה	146 דק'
סוגה	סרט דרמה, סרט אילם, סרט חרבות וסנדלים
	דף הסרט ב־IMDb

עשרת הדיברות (באנגלית: The Ten Commandments) הוא סרט אפי אמריקאי משנת 1923 בבימויו של ססיל ב. דה-מיל. הסרט מחולק לשני חלקים: החלק הראשון הוא עיבוד מקראי המספר את סיפור יציאת מצרים וקבלת לוחות הברית במעמד הר סיני, בעוד החלק השני מתאר סיפור מודרני על חשיבות השמירה על עשרת הדיברות בחיים המודרניים. הסרט נחשב לאחד מהפקות הסרט האפי הראשונות של הוליווד ונודע בשל ההפקה הרחבה והחדשנית של סצנות מקראיות.

עשרת הדיברות היא אחת מיני יצירות רבות משנת 1923 שנכנסו לרשות הרבים בארצות הברית ב-2019. ^[1]

עלילה

הסרט עשרת הדיברות

החלק הראשון של הסרט מתאר את סיפור יציאת מצרים בהנהגת משה (המגולם על ידי תיאודור רוברטס) ואת קבלת עשרת הדיברות על הר סיני. הסרט כולל את סצנת חציית ים סוף שנחשבת לאחד מההישגים הקולנועיים המשמעותיים של התקופה.

החלק השני של הסרט עובר לסיפור מודרני, שבו משפחה מתמודדת עם השפעות חטאים כמו חמדנות ושחיתות, בהקשר לשמירה או להפרת עשרת הדיברות. סיפור זה ממחיש את החשיבות הנצחית של הדיברות גם בעידן המודרני.

צוות השחקנים

תיאודור רוברטס בתפקיד משה - מנהיג בני ישראל שמובילם ביציאת מצרים.
צ'ארלס דה רוש בתפקיד רעמסס - פרעה המצרי שמתנגד לשחרור בני ישראל.
ג'וליה פיי בתפקיד נפרטירי - אהובתו של רעמסס.
ריצ'רד דיקס בתפקיד ג'ון מקטאוויש - אחת הדמויות בסיפור המודרני.
רוד לה רוק בתפקיד דן מקטאוויש - אחיו של ג'ון, המסמל את החטאים בסיפור המודרני.

ביקורות

הסרט "עשרת הדיברות" משנת 1923 זכה לשבחים בעיקר בשל הפקת הענק של דה-מיל והשימוש בחידושים טכנולוגיים שהיו פורצי דרך לזמנם, כולל סצנות רחבות היקף ואפקטים מיוחדים. הסרט הוגדר כהצלחה אמנותית ומסחרית, והניח את היסודות להפקות עתידיות של סרטים היסטוריים. היום הסרט נחשב לקלאסיקה של הקולנוע האילם.

הסרט זכה לשבחים מצד המבקרים של אותה תקופה, ולאורך השנים נשמר כמופת קולנועי, במיוחד בהקשר של עיבודים אפיים של סיפורי תנ"ך. עם זאת, יש המוצאים את הסיפור המודרני פחות מרשים בהשוואה לחלק המקראי.