ערמון (סוג)
ערמון | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | צמחים וסקולריים |
סדרה: | אלונאים |
משפחה: | אלוניים |
סוג: | ערמון (סוג) |
שם מדעי | |
Castanea מילר, 1754 | |
ערמון הוא סוג של פרי נשיר הגדל, אף הוא, על עצי ערמון שבמשפחת עצי האשור. הפרי מצוי באקלים הממוזג שבהמסיפרה הצפונית. שמו של הערמון באנגלית, Chestnut כולל בתוכו את המילה האנגלית "nut" המתייחסית לאגוז.[1] הפרי הדומה ערמונית הסוסים איננו מגיע מהסדרה "ערמון", חרף הדמיון ביניהם. יתר על כן, ערמונית הסוסים רעילה לבני אדם. באותה מידה, הערמון איננו קשור לערמון המים ולמינים אחרים באותה המשפחה.
מינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערמון משויך למשפחת האלוניים, משפחה הכוללת גם את המין אלון והמין אשור. ארבעת המינים הנפוצים מוכרים כערמון אירופי, אמריקאי, יפני וסיני.
הטקסונומיה של הערמון אמריקאי הוא לא לגמרי פתורה, במיוחד בין המינים ozarkensisו C. pumila, שהם לפעמים נחשבים לכמה מינים. יש גם ערמון אחר, Castanea alabamensis, שאולי שהם המינים שלו.
תת-סוג | תמונה | שם מדעי | שם מקובל | תפוצה |
---|---|---|---|---|
ערמון אמריקאי | Castanea dentata | ערמון אמריקאי | מזרח צפון אמריקה | |
Castanea pumila | American or Allegheny chinkapin, also known as "dwarf chestnut" | דרום ומזרח ארצות הברית[2][3] | ||
Castanea ozarkensis | Ozark chinkapin | דרום-מזרח והמערב התיכון של ארצות הברית | ||
ערמון אסיאתי | Castanea mollissima | ערמון סיני | סין, וייטנאם, הודו, וצפון קוריאה | |
Castanea henryi | ערמון סיני, נקרא גם "הערמון של הנרי" | סין | ||
Castanea seguinii | Seguin's chestnut | סין | ||
Castanea crenata | ערמון יפני, ערמון קוריאני | חצי האי הקוריאני ויפן | ||
ערמון אירופי | Castanea sativa | ערמון מתוק, נקרא בארצות הברית ובריטניה "ערמון ספרדי" | אזורים בדרום אירופה, הקווקז, מערב אסיה ואסיה הקטנה |
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה באנגלית לערמון ("chestnut") נגזרת מהמונח "chesten nut" באנגלית עתיקה, שמקורו בצרפתית עתיקה במילה chastain (בצרפתית מודרנית, châtaigne). המילה הצרפתית הגיעה מן מהמילה הלטינית Castanea (שהיא גם השם המדעי של העץ), אשר מקורה ביוונית עתיקה במילה κάστανον (ערמון מתוק). מקור אפשרי למילה היוונית היא העיר העתיקה קסטניה שבחבל תסליה. עם זאת, העיר קיבלה כנראה את שמה מהעצים הגדלים סביבה. באזור האקלים המזרח-תיכוני, עצי ערמונים נדירים יותר ביוון משום שאדמת הגיר שם לא תורמת לגידול העצים. אחרים סבורים כי השם מקורו בשם היווני Sardis glans (בלוט סרדיס) - סרדיס היא בירתה של לידיה שבאסיה הקטנה, משם הפרי התפשט.
השם "ערמון" נזכר במקרא (ספר בראשית, פרק ל', פסוק ל"ז), אך כנראה הכוונה שם היא לעץ הדולב, שכן ערמון הוא שם נרדף לעץ דולב. עם זאת, הרלב"ג בביאורו על המקרא שם, כותב כי "ערמון הוא עץ עושה ערמונים", כפי הלשון בזמננו.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]עצי הערמונים הם בעלי קצב צמיחה מתון (עבור עץ הערמון הסיני) עד לצמיחה מהירה עבור מיני ערמונים אמריקאים ואירופים.[4] הגבהים הבוגרים שלהם משתנים מהמינים הקטנים ביותר של צ'ינקאפינים, ועד לענק היערות האמריקאים בעבר, C. dentata שיכל להגיע לגובה של 60 מטר. בין הקצוות הללו נמצא הערמון היפני (C. crenata) בגובה ממוצע של 10 מטר, אחריו הערמון הסיני (C. mollissima) בגובה של כ-15 מטר, ולאחר מכן הערמון האירופי (C. sativa) בסביבות 20 מטר.[5]
תוצרת ערמונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תוצרת ערמונים - 2020 | |
---|---|
מדינה | (באלפי טונות) |
סין | 1,743.4 |
ספרד | 188.7 |
בוליביה | 80.9 |
טורקיה | 76.0 |
קוריאה הדרומית | 54.4 |
איטליה | 49.7 |
פורטוגל | 42.2 |
בעולם | 2,321.8 |
מקור: מסד נתונים סטטיסטי תאגידי של ארגון המזון והחקלאות של ארצות הברית[6] |
בשנת 2020, הייצור העולמי של ערמונים מתורבתים עמד על 2,322 טון, בראשות סין עם 75% מהכלל (טבלה). ספרד ובוליביה היו גם יצרניות משמעותיות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- plant/Castanea ערמון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ערמון, באתר ITIS (באנגלית)
- ערמון, באתר NCBI (באנגלית)
- ערמון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ערמון, באתר Tropicos (באנגלית)
- ערמון, באתר GBIF (באנגלית)
- ערמון, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Castanea, באתר "Flora Europea" (באנגלית)
- ^ The Grocer's Encyclopedia – Encyclopedia of Foods and Beverages. By Artemas Ward. New York. 1911.
- ^ POSTHARVEST HANDLING AND STORAGE OF CHESTNUTS, www.fao.org
- ^ A Modern Herbal. By Mrs. M. Grieve.
- ^ Chestnuts worldwide and in New Zealand (אורכב 05.07.2008 בארכיון Wayback Machine). By the New Zealand Chestnut Council, 2000.
- ^ FAOSTAT, www.fao.org