עקרונות עיצוב אוניברסליים ללמידה

עיצוב אוניברסלי ללמידה (באנגלית: Universal Design for Learning או UDL בקיצור), הוא מסגרת פדגוגית וגישה חינוכית שנועדה לפתח סביבות למידה שמתאימות לכלל התלמידים ^[1]; לפיתוח תוכניות לימודים וסביבות למידה גמישות, אשר מותאמות להבדלים שבין הלומדים השונים ולצרכים השונים שלהם, ובכך מעניקות לכולם הזדמנויות שוות ללמידה. העקרונות מבוססים על ההנחה שכל לומד הוא ייחודי, בעל צרכים, תחומי עניין, חוזקות ומגבלות המיוחדים לו^[2], ועל עקרונות של גמישות בתכנים בתהליכי למידה ובאמצעי ההערכה, במטרה להבטיח נגישות והכלה לכל הלומדים^[3] .התאמה לצרכים השונים נעשית על ידי גמישות והכללת אלטרנטיבות שונות, ולא בניסיון למצוא פתרון אחד שיתאים לכולם^[2].

גישת UDL מתאימה במיוחד לסביבות חינוכיות מגוונות, כגון כיתות, קורסים מקוונים וסביבות למידה היברידיות^[4]

על-פי עקרונות העיצוב האוניברסלי ללמידה, על מנת להתאים את תוכני הלימוד וסביבת הלמידה ללומדים השונים, יש לספק להם:

דרכי ייצוג רבות ומגוונות, על מנת לאפשר ללומדים דרכים שונות ללמוד ולרכוש ידע.
דרכי ביטוי מגוונות, על מנת לספק ללומדים דרכים שונות להציג את הידע שרכשו.
אמצעים שונים ליצירת מחויבות ללמידה (engagement). מקורות המונח מיוחסים באופן כללי לדייוויד רוז, אן מאייר ועמיתיהם מהמרכז לטכנולוגיה יישומית מיוחדת (Center for Applied Special Technology - CAST).^[5]

מקורות המונח

מקור ההשראה למונח הגיעה מתפיסת העיצוב האוניברסלי באדריכלות ובפיתוח מוצרים. תנועת העיצוב האוניברסלי קוראת לעיצוב מבנים ומוצרים כך שמלכתחילה יהיו ניתנים לשימוש על ידי כל אדם, עד כמה שהדבר ניתן, ללא צורך בהתאמה או עיצוב מיוחד^[6]. עקרונות העיצוב האוניברסלי ללמידה מיישמים את הרעיון הזה ללמידה: הם מציעים מגוון גמיש של מטרות, שיטות, חומרי לימוד ודרכי הערכה, אשר מאפשרים למחנכים לספק את הצרכים השונים של התלמידים. תוכנית לימודים אשר מעוצבת על פי עקרונות אלו, מתוכננת מראש באופן המאפשר התאמה וגמישות לצרכים השונים של הלומדים^[6].

העיצוב האוניברסלי ללמידה פותח בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 על ידי אן מאייר, דייוויד רוז ועמיתיהם במרכז לטכנולוגיה יישומית מיוחדת(CAST),בהתבסס על תובנות ממדעי הלמידה ושימושים יצירתיים בטכנולוגיות דיגיטליות.^[7]

עקרונות העיצוב האוניברסלי ללמידה שואבים ממגוון של תחומי מחקר, ובכלל זה מדעי המוח, מדעי הלמידה ופסיכולוגיה קוגניטיבית^[6], ומעבודותיהם של, פיאז'ה; ויגודסקי; ברונר, רוס וווד; ובלום^[6].

יוזמות חינוכיות, כמו עיצוב אוניברסלי להוראה (UDI) ועיצוב הוראה אוניברסלי (UID), מאמצים את העקרונות של העיצוב האוניברסלי למוצרים בסביבות לימודים, במיוחד בלימודים הגבוהים. בעוד שיוזמות אלו דומות לעקרונות ה־UDL, ובמקרים מסוימים הן בעלות מטרות תואמות, הן אינן מקבילות ל-UDL, ומדובר במסגרות שונות ונפרדות.

פירוט העקרונות

עקרונות העיצוב האוניברסלי ללמידה מתחלקים לשלושה עקרונות, ובכל אחד מהם שלושה קווים מנחים^[8]:

עקרון I דרכי ייצוג רבות ומגוונות

ספק מגוון כלים לתפיסת החומר הנלמד: אפשרויות שונות להתאמת תצוגת המידע, אפשרויות שונות להצגת מידע אודיטורי ומידע ויזואלי.
ספק אפשרויות להבנת החומר בשפות שונות, הבנת ביטויים מתמטיים וסמלים: הסבר אוצר המילים והסמלים המוצגים בחומר, הבהרת התחביר והמבנה של הטקסט, סיוע בפיענוח טקסט, סימנים מתמטיים וסמלים, אפשרויות המקדמות הבנה של דוברי שפות שונות, שימוש באמצעי המחשה שונים.
ספק אמצעים מגוונים להבנת החומר: אפשרויות המשתמשות בידע קודם, או מקנות את הידע הנדרש לצורך הלימוד, אפשרויות להדגשת דפוסים שונים, מאפיינים, רעיונות משמעותיים וקשרים, הנחיה והדגמה של תהליך עיבוד המידע וביצוע מניפולציות שונות על החומר, קידום ביצוע הכללה של החומר ויישומו בהקשרים אחרים.

עקרון II דרכי ביטוי ופעולה רבות ומגוונות

ספק אפשרויות שונות לתנועה ופעילות פיזית: אפשרויות שונות לאופן התגובה הפיזית, אמצעים שונים לניווט בחומר הלימוד, אפשר את הנגישות הגבוהה ביותר לכלים ולטכנולוגיות מסייעות.
ספק מגוון אפשרויות להבעה ותקשורת: שימוש בערוצי מדיה שונים, כלים שונים ליצירת החומר והבנייתו ולפתרון בעיות, תכנון חומרי הלימוד והתרגול לפי דרגות קושי.
הנחה את התלמיד בניהול תהליך הלמידה: הנחה כיצד להציב מטרות ויעדים לימודיים מתאימים, סייע בתכנון ופיתוח אסטרטגיות להשגת המטרות, בניהול הידע והמשאבים הדרושים בתהליך הלמידה, ובקידום יכולתו של התלמיד לפקח על תהליך הלימוד.

עקרון III דרכים מגוונות ליצירת מחויבות התלמיד לתהליך הלימוד

ספק מגוון אפשרויות לגיוס העניין של התלמיד: דאג שלתלמיד יהיו חופש בחירה ואוטונומיה מקסימליים, שחומר הלימוד יהיה רלוונטי עבור התלמיד, בעל ערך ואותנטי, צמצם ככל הניתן הפרעות והסחות דעת אפשריות.
ספק אפשרויות מגוונות שיעודדו התמדה והשקעה: הדגש את חשיבות המטרות והיעדים הלימודיים, התאם את הדרישות ומשאבי הלימוד כך שתהליך הלימוד יהיה מאתגר באופן אופטימלי עבור כל תלמיד, קדם ועודד שיתופי פעולה ותקשורת בין התלמידים, הרבה במתן משובים אודות ביצועי התלמיד ושליטתו בחומר הנלמד.
הנחה את התלמיד כיצד לווסת בעצמו את תהליך הלמידה: קדם ציפיות, אמונות וקביעת יעדים המגבירות את המוטיבציה; סייע בפיתוח אסטרטגיות וכישורי הסתגלות; סייע בפיתוח יכולותיו של התלמיד לבצע הערכה עצמית ורפלקציה על תהליך הלמידה.

יישום העקרונות

יישום העקרונות בחומרי הלימוד ובפעילויות הלמידה יכול להגביר את נגישותם ללומדים הנבדלים ביכולותיהם לראות, לשמוע, לדבר, להתנייד, לקרוא, לכתוב, וכדומה^[2].

יישום העקרונות יכול להיות ב:

בתי ספר: דרך שימוש בטכנולוגיות מגוונות, תכנון שיעורים גמיש, מתן אפשרויות בחירה בדרכי הערכה, תכנון מראש של אפשרויות גמישות בלמידה, כמו שימוש במדיה דיגיטלית או פעילויות אינטראקטיביות. שילוב כלים טכנולוגיים להנגשת מידע, כגון תוכנות לקריאה קולית וכתוביות. שימוש בגישות כמו עיצוב אינקלוסיבי ויישום עקרונות נגישות של WCAG.^[9]
השכלה גבוהה: הנגשת חומרי לימוד במגוון פורמטים, גמישות בזמני הגשה, שימוש בפלטפורמות למידה מקוונות.^[10]

לדוגמה, חומר לימוד המודפס באופן סטנדרטי אינו נגיש לעיוורים, ומערים קשיים על תלמידים עם דיסלקסיה^[2]. אותו חומר לימוד בפורמט אלקטרוני המעוצב באופן אוניברסלי יכול לאפשר הקראת טקסט, הדפסה בכתב ברייל, ארגון החומר באופן סכמטי, ועוד^[2]. . יישום העקרונות נעשה באופן היעיל ביותר באמצעים דיגיטליים, זאת בשל הגמישות ומגוון התצוגות והפעולות שהם מאפשרים^[2].

עקרונות העיצוב האוניברסלי נבדלים מטכנולוגיה מסייעת. הטכנולוגיה המסייעת מיועדת לסייע לתלמידים בנגישות לתוכנית הלימודים הרגילה, באמצעות עזרים שונים, כמו מכשיר להגדלת טקסט, ואינה מכוונת לשנות את תוכנית הלימוד^[2]. עקרונות העיצוב, לעומת זאת, מתמקדים בסביבת הלמידה, ולא בתלמיד מסוים בעל צרכים מסוימים. מטרתם לזהות חסמים פוטנציאליים ללמידה בתוכנית הלימודים או בכיתה, ולצמצם אותם באמצעות עיצוב שיאפשר גמישות והתאמת תוכנית הלימודים לכל תלמיד בהתאם לצרכיו^[11].

ראו גם

עיצוב אוניברסלי

לקריאה נוספת

Rose, D. H., Meyer, A., & Hitchcock, C. (Eds.). (2005). The universally designed classroom: Accessible curriculum and digital technologies. Cambridge, MA: Harvard University Press.
Pisha, B., & Coyne, P. (2001). Smart from the start. The Promise of Universal Design for Learning. Remedial and Special Education, 22(4) 197-203.
Hitchcock, C., & Stahl, S. (2003). Assistive Technology, Universal Design, Universal Design for Learning: Improved Learning Opportunities. Journal Of Special Education Technology,18(4), 45-52.
Monova-Zheleva, M., & Zhelev, Y. (2024). Inclusive design for digital learning: The UDL framework. In International Scientific Conference "Multidisciplinary Innovations for Social Change: Educational Transformations and Entrepreneurship" (pp. 573-582). Burgas Free University.

קישורים חיצוניים

CAST
UDL Center
איך מתאימים את ההוראה לכל תלמידי הכיתה? מתוך "עוגן" פורטל ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז בישראל, של המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
Rose, D. & Meyer, A. (2002). Teaching every student in the digital age. Alexandria, VA: ASCD.

הערות שוליים

^ Monova-Zheleva, M., & Zhelev, Y., INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK, Multidisciplinary Innovations for Social Change: Educational Transformations and Entrepreneurship, 2024, עמ' 573-582
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Rose, D. H., Universal design for learning, Journal Of Special Education Technology 15(1), 2000, עמ' 67-70
^ {{{מחבר}}}, INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK
^ {{{מחבר}}}, INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK
^ Edyburn, D. L., Would You Recognize Universal Design for Learning If You Saw It? Ten Propositions for New Directions for the Second Decade of UDL, Learning Disability Quarterly 33(1), 2010, עמ' 33-41
^ ¹ ² ³ ⁴ CAST, Universal Design for Learning Guidelines version 2.0, Wakefield, MA: Author, 2011, עמ' 3(הקישור אינו פעיל)
^ {{{מחבר}}}, INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK
^ מקור: CAST (2011). Universal Design for Learning Guidelines version 2.0. Wakefield, MA: Author. http://www.udlcenter.org/aboutudl/udlguidelines
^ {{{מחבר}}}, INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK
^ {{{מחבר}}}, INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK
^ Rose, D.H., Hasselbring, T.S., Stahl, S., & Zabala, J. (2005). Assistive technology and universal design for learning: Two sides of the same coin. In D. Edyburn,, K. Higgins, & R. Boone (Eds.), Handbook of special education technology research and practice (pp. 507-518). Whitefish Bay, WI: Knowledge by Design.

[1] Monova-Zheleva, M., & Zhelev, Y., INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK, Multidisciplinary Innovations for Social Change: Educational Transformations and Entrepreneurship, 2024, עמ' 573-582

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Rose, D. H., Universal design for learning, Journal Of Special Education Technology 15(1), 2000, עמ' 67-70

[3] {{{מחבר}}}, INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK

[4] {{{מחבר}}}, INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK

[5] Edyburn, D. L., Would You Recognize Universal Design for Learning If You Saw It? Ten Propositions for New Directions for the Second Decade of UDL, Learning Disability Quarterly 33(1), 2010, עמ' 33-41

[:1-6] ¹ ² ³ ⁴ CAST, Universal Design for Learning Guidelines version 2.0, Wakefield, MA: Author, 2011, עמ' 3(הקישור אינו פעיל)

[7] {{{מחבר}}}, INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK

[8] מקור: CAST (2011). Universal Design for Learning Guidelines version 2.0. Wakefield, MA: Author. http://www.udlcenter.org/aboutudl/udlguidelines

[9] {{{מחבר}}}, INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK

[10] {{{מחבר}}}, INCLUSIVE DESIGN FOR DIGITAL LEARNING: THE UDL FRAMEWORK

[11] Rose, D.H., Hasselbring, T.S., Stahl, S., & Zabala, J. (2005). Assistive technology and universal design for learning: Two sides of the same coin. In D. Edyburn,, K. Higgins, & R. Boone (Eds.), Handbook of special education technology research and practice (pp. 507-518). Whitefish Bay, WI: Knowledge by Design.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]