עקיבא תור
 | |||||
| לידה |
17 בדצמבר 1960 (בן 64) כ״ח כסלו התשכ״ה קרוליינה הדרומית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה | אוניברסיטת קולומביה, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת הרווארד | ||||
| |||||
| |||||
עקיבא תור (נולד ב-1960) הוא דיפלומט ישראלי. בתפקידו האחרון כיהן כשגריר ישראל בקוריאה הדרומית. בעבר כיהן בתור ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ וכקונסול כללי של ישראל בסן פרנסיסקו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תור נולד בפורט ג׳קסון, שבקרוליינה הדרומית, ארצות הברית. אביו, הרב ג'ראלד יהודה טורק, כיהן כרב בית הלל הראשון באוניברסיטת קנט סטייט לאחר תקרית הירי בסטודנטים במאי 1970. אמו, ד''ר פיליס טורק, הייתה אנתרופולוגית ומרצה לעברית.
תור עלה לארץ בגיל 24, ושירת בחטיבת הצנחנים בין השנים 1985–1987. לאחר מכן המשיך לשרת כקצין חי״ר בדרגת סרן במילואים, עד שנת 2008.[1]
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תור גדל בקליבלנד, אוהיו, שם חונך במסגרות יהודיות-אורתודוקסיות והיה פעיל בתנועת בני עקיבא. הוא דחה את לימודי האוניברסיטה כדי ללמוד בישיבות גבוהות בארץ. בשנים 1979-1981 למד בישיבת איתרי ובישיבת הר עציון.
בעל תואר בוגר בפילוסופיה מאוניברסיטת קולומביה, ותואר מוסמך במדעי המדינה ומחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[2]
בשנת 2003 קיבל תואר מוסמך במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד במסגרת תוכנית עמיתי קרן וקסנר בישראל.[3]
בשנת 2020 היה עמית גולדמן באוניברסיטת תל אביב.[4]
קריירה דיפלומטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד החוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1987 הצטרף לקורס הצוערים של משרד החוץ.
ב-1996 יצא לשליחות מדינית בתור מנהל הנציגות הישראלית ISECO בטייפה.
בין השנים 1998–2000 שימש סגן דובר משרד החוץ, וסגן מנהל המחלקה הפלסטינית בין השנים 2000–2002.
בשנת 2003 מונה ליועץ לענייני יהדות התפוצות לנשיא מדינת ישראל משה קצב.
בין השנים 2008–2012 כיהן כקונסול כללי בסן פרנסיסקו.
בין השנים 2013–2020 עמד בראש חטיבת תפוצות ודתות של משרד החוץ.[5]
בשנים 2020–2024 שימש שגריר ישראל בקוריאה הדרומית.
עמדות ומדיניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחסי ישראל - תפוצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיזוק הקשר עם היהדות הליברלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתפקידו כקונסול כללי בסן פרנסיסקו, תור קידם מדיניות של ׳אוהל רחב׳ אל מול הזרמים בעם היהודי. הוא פעל לקיום שיח עם בעלי עמדות ביקורתיות כלפי ישראל בקהילה היהודית, כל עוד הביקורת שולבה בתחושת שייכות ואכפתיות כלפי מדינת היהודים. הוא הציב את הגבול בכל הקשור לשיתופי פעולה עם ארגונים תומכי תנועת החרם על ישראל והתנגד לשילובם במרחב הקהילתי היהודי.[6][7][8] בזמן שהתאחדות הסטודנטים של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי דנה בקידום חרם תרבותי ואקדמי על ישראל במרץ 2010, תור נשא את נאום הפתיחה בעד ישראל, ונשאר באולם במשך שני לילות רצופים כמעשה הזדהות עם התלמידים היהודים והפרו-ישראלים שנכחו בדיונים.[9][10]
תור תומך בהושטת יד מצד הממסד הישראלי כלפי הזרמים הקונסרבטיביים והרפורמים בארצות הברית ובנקיטת צעדים יזומים כדי להתגבר על המתיחות שעולה לעיתים בינם לבין ישראל.[11] בשנת 2015 הציע להקים "חיל שלום יהודי" כמיזם פילנתרופי מרכזי של מדינת ישראל והעם היהודי, על מנת להגשים את המחויבות של ישראל והעם היהודי למדינות המתפתחות וכדי לייצר מסגרת משותפת להצמחת מנהיגות יהודית ערכית ומובילה בארץ ובתפוצות.[12]
בין השנים 2018 – 2016 חטיבת דתות ותפוצות, בראשותו של תור, הוציאה לפועל את הסמינר המשותף משרד החוץ – היברו יוניון קולג׳ בהם השתתפו מרבית פרחי הרבנות של התנועה הרפורמית, ופעלה יחד עם מכון שלום הרטמן בהכנה והפצה של משאבים חינוכיים והגותיים לקידום קשרי ישראל - תפוצות.[13][14]
מאבק באנטישמיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כראש חטיבת תפוצות ודתות, תור פעל לקדם את המאבק באנטישמיות באמצעות הכלים המדיניים של ישראל. במהלך שנות כהונתו משרד החוץ, יחד עם ארגונים יהודיים בארצות הברית ואירופה, פעל לקדם את הגדרת האנטישמיות של כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה (IHRA). עד סוף 2018, 28 מדינות אימצו את ההגדרה, כמו גם האיחוד האירופאי. ניסיון לקדם אימוץ של ההגדרה על ידי הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה נחסם על ידי רוסיה.[15] בשנת 2021, בעת כהונתו כשגריר בסיאול, קוריאה הדרומית הייתה למדינה הראשונה באסיה שאימצה הגדרה זו לאנטישמיות.[16]
בשנים 2015 ו-2018 החטיבה בראשות תור קיימה את שני המפגשים הגדולים ביותר של הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות. שני המפגשים התמקדו בעלייה במקרי האנטישמיות במרחב המקוון, וקראו לפלטפורמות של הרשתות החברתיות לאמץ קוד התנהגות ואמות מידה מוכרים ואחידים נגד הסתה ופשעי שנאה ברשת.[17] בנוסף, הפורומים עסקו בעלייה באנטישמיות בקרב המחנה הפרוגרסיבי בארצות הברית ובקרב מפלגות הימין הקיצוני באירופה.[18][19][20]
תור התנגד לשיתוף פעולה מדיני של ישראל עם מפלגות הימין הקיצוני באירופה, כולל מפלגת החירות האוסטרית, לאור תפישותיהן האנטישמיות ועוינותן לקהילות היהודיות המקומיות. בשנת 2017 הוא הציע מדיניות בידול בת שלושה רכיבים.[21][22] למרות התנגדותם של חבר הכנסת יהודה גליק ואחרים[23][24], ההצעה של תור נשארה עמדתה הרשמית של ממשלות ישראל לאורך השנים:[25] (1) חרם עקרוני על מפלגות נאו-נאציות או כאלה עם עמדות אנטישמיות גלויות; (2) הימנעות מקשרים עם מפלגות בעלות שורשים נאציים ו/או פאשיסטיים וניסיון לגבש דרכי התמודדות בשיתוף הקהילות היהודיות המקומיות; (3) קביעת מדיניות כלפי מפלגות ימין פופוליסטיות באופן נקודתי, תלוי מקרה, ומבוסס נתונים.
חיזוק יחסי ישראל-קוריאה הדרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך כהונתו של תור בסיאול, ישראל הובילה מבצע חילופי חיסוני קורונה ראשון מסוגו בעולם, תוך שהיא מעבירה מעל 780,000 חיסונים של חברת פייזר לקוריאה.[26][27]
בשנת 2022 נחתם הסכם סחר חופשי בין המדינות. היה זה הסכם הסחר החופשי הראשון של ישראל באסיה, והראשון של קוריאה במזרח התיכון.[28][29][30]
בשנת 2024 נחנך לראשונה בקוריאה מרכז ללימודי ישראל באוניברסיטה הלאומית של סיאול.[31][32]
במשך תקופתו כשגריר, תור אירח תוכנית רדיו שבועית בנושא התנ״ך אשר עובד לספר ופורסם בקוריאנית.[33][34]
דיפלומטיה טכנולוגית וכלכלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2022 השיקה השגרירות הישראלית בסיאול את שגרירות המטאוורס הראשונה בעולם, כחלק משיתוף פעולה וירטואלי עם דרום קוריאה.[35]
בזמן כהונתו כשגריר, התקציב של קרן המחקר המשותף ישראל-קוריאה הוכפל והגיע ל-8 מיליון דולר בשנה.[36] קרן חדשה להשקעות טכנולוגיות משותפות בישראל וקוריאה גייסה 80 מיליון דולר והושקה זמן קצר לאחר סיום כהונתו.[37]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטון מתקפת 7 באוקטובר על סיאול
[עריכת קוד מקור | עריכה]השגרירות הישראלית בדרום קוריאה ספגה ביקורת בתקשורת הקוריאנית לאחר שיזמה והפיצה סרטון שמדמה מתקפה של חמאס על מרכז העיר סיאול. הסרטון נתפס כתוצר שעלול להזין פחד ציבורי מפני מתקפה של קוריאה הצפונית.[38] תור התנצל על הפרת השלווה הציבורית, והשגרירות הסירה את הסרטון מהפלטפורמות.[39][40]
עימות עם המפלגות הפרוגרסיביות בקוריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאור ריבוי מקרים של שלטים אנטי-ישראלים מחוץ לשגרירות ישראל בסיאול, תור כתב למנהיגי מפלגות הירוקים, הלייבור והצדק וביקש מהם להימנע משימוש בביטוי ״מהנהר לים נשחרר את פלסטין״, תוך שהוא מסביר שהמינוח רומז להשמדה של מדינת ישראל. מנהיגי המפלגות קרעו את מכתבו של תור בשידור חי ברשתות החברתיות.[41]
התנגדות לקשר עם מפלגת החירות האוסטרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תור התנגד לקשרים רשמיים של ישראל עם מפלגת החירות האוסטרית. הוא הותקף בשל כך על ידי חבר הכנסת יהודה גליק והפובלציסט אריאל כהנא, שהאשימו את תור בהצבת מכשול מיותר על יחסי החוץ של ישראל עם מפלגה אוסטרית נבחרת. משרד החוץ תמך בעמדתו של תור, וראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לממשלה לא לקיים מגעים רשמיים עם המפלגה.[42][24][25]
הגנה על פסטיבל הסרטים היהודי בסן פרנסיסקו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009 פסטיבל הסרטים היהודי בסן פרנסיסקו הקרין את הסרט רייצ׳ל שעוסק בסיפורה של רייצ'ל קורי והזמינה את אימה סינדי קורי לשאת דברים. החלטה זו עוררה תרעומת בקרב תורמים וחוגים פרו-ישראלים. אך למרות הביקורת של תור על עצם ההחלטה להקרין את הסרט ולהזמין את אמה של רייצ׳ל לדבר שם, הוא תמך בהחלטה של הפדרציה היהודית המקומית לא להפסיק לתקצב את הפסטיבל, מתוך שכנוע שהפסטיבל מהווה כלי חיוני לקידום תרבות ישראלית וזהות יהודית באזור המפרץ, ואין להחריב את הפסטיבל בגלל טעות חד פעמית, אף אם היא טעות קשה.[43] חלק מחברי הקהילה היהודית השמרניים ביקרו את עמדתו של תור, ואף התלוננו על עמדה זו לשר החוץ אביגדור ליברמן.[44]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תור נשוי לד"ר נעמי תור, עובדת סוציאלית קהילתית ומגשרת, לשעבר יו"ר התאחדות מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל. הם מתגוררים בבית שמש, ולהם ארבעה ילדים.[45][46]
מאמרים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיוע מדינת ישראל לעולם המתפתח והשיח ההלכתי העכשווי, בית הלל, ניסן תשע"ז, אפריל 2017
- על העיוורון היהודי, במגזין ארץ אחרת. 19 בינואר 2011
- שרות החוץ הנאור, רישומים. יוני 2000
- הבית השלישי והאחרון, בעיתון דבר. 22 יולי 1991
- מאמריו של עקיבא תור באתר מיזם 929 - תנ״ך ביחד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Interview with H.E. Akiva Tor, Israeli Ambassador to the Republic of Korea". Asia Society (באנגלית). נבדק ב-2021-08-08.
- ^ "TOR". jejuforum.or.kr (בקוריאנית). נבדק ב-2023-06-06.
- ^ eagleray, הבוגרים שלנו, באתר קרן וקסנר ישראל (באנגלית אמריקאית)
- ^ "AitN: July 27, 2020". Columbia College Today. 27 ביולי 2020. נבדק ב-8 באוגוסט 2021.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ השגריר הבדואי הראשון של ישראל, באתר ערוץ 7, 5 ביולי 2020
- ^ Pine, Dan (2012-07-13). "Mission accomplished: After four years as Israeli consul general, Akiva Tor heads home". J. (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2023-12-11. נבדק ב-2025-01-05.
- ^ American Jewish Committee (2015-06-12). AJC Global Forum: BDS on the American Campus. נבדק ב-2025-01-05 – via YouTube.
- ^ "Grant Guidelines". Bay Area Jewish Federation (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-01-05.
- ^ The Daily Californian (2010-04-15). Senate meeting to override veto ends without decision. נבדק ב-2025-01-05 – via YouTube.
- ^ "ZEEK: Articles: BDS and Hopelessness: Response to Moshe Yaroni". zeek.forward.com. נבדק ב-2025-01-05.
- ^ ציר עוקף: יוזמה חדשה לגישור הפער עם יהדות ארה"ב, באתר www.makorrishon.co.il
- ^ Tor, Akiva. "The Blogs: Building a bridge over troubled waters". blogs.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-01-05.
- ^ "In The Gates of Jerusalem" (PDF).
- ^ "The Unity of the Jewish People: Invitation to a Conversation | The Times of Israel". www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-01-05.
- ^ JTA. "In rare criticism, Israeli envoy raps Russia for blocking anti-Semitism definition". www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-01-05.
- ^ Savage, Sean (2021-08-05). "South Korea endorses IHRA definition of anti-Semitism". JNS.org (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-01-05.
- ^ כתב אשמה: פייסבוק מעוניינת במקסימום רווח ומינימום אחריות, באתר העין השביעית, 21 ביוני 2017
- ^ "The 6th Global Forum for Combating Antisemitism". www.gov.il. נבדק ב-2025-01-05.
- ^ "Joint Statement on Countering Online Hate Speech and Incitement to Violence".
- ^ "אנטישמיות היא מחלה חברתית", באתר www.inn.co.il
- ^ "Tel Aviv University Symposium on Europe's Right Wing" (PDF).
- ^ IASEI (2017-11-11). Roundtable Discussion: European Right-Wing Populists and their views on Islam and Israel. נבדק ב-2025-01-05 – via YouTube.
- ^ החרם על שטראכה: ביקורת בכנסת על עמדת משרד החוץ, באתר www.makorrishon.co.il
- ^ 1 2 "Foreign Affairs and Defense Committee holds heated debate on policy of "non-engagement" with Freedom Party of Austria". www.knesset.gov.il. נבדק ב-2025-01-05.
- ^ 1 2 "Israel to limit contact with Freedom Party-led ministries". www.israelnationalnews.com. נבדק ב-2025-01-05.
- ^ ישראל ודרום קוריאה חתמו על הסכם להחלפת חיסוני קורונה, באתר ynet, 6 ביולי 2021
- ^ [Friends for decades Israeli ambassador says it's time the two countries get married], koreajoongangdaily.joins.com, 2022-04-14 (באנגלית)
- ^ "Israel-S Korea free trade pact comes into force December 1". Globes (באנגלית). 2022-09-28. נבדק ב-2025-01-05.
- ^ הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל ודרום קוריאה נחתם בסיאול, באתר GOV.IL
- ^ איציק יונה, שיחה עם האיש של כולנו בסיאול, באתר "הקוריאנים" - המדריך לקוריאה, 2021-06-20
- ^ Arin, Kim (2024-06-18). "Research center for Israel studies opens in Seoul". The Korea Herald (באנגלית). נבדק ב-2025-01-05.
- ^ איתמר אייכנר, מול קריאות החרם: בדרום קוריאה נחנך לראשונה מרכז ללימודי ישראל, באתר ynet, 24 ביוני 2024
- ^ 한국안의 이스라엘 Israel in Korea (2021-10-14). (2021년) 아키바토르 대사님, FEBC ‘Bible Study with the Israel Ambassador’ - Ep.1. נבדק ב-2025-01-05 – via YouTube.
- ^ איתמר אייכנר, תוכנית הרדיו הפופולרית של שגריר ישראל בדרום קוריאה על התנ"ך – הפכה לספר, באתר ynet, 6 ביוני 2024
- ^ שגרירות המטאוורס הראשונה בעולם: משרד החוץ ממשיך להוביל חדשנות דיגיטלית, באתר GOV.IL
- ^ KORIL. "KORIL :: KORIL History". www.koril.org (בקוריאנית). אורכב מ-המקור ב-2024-09-08. נבדק ב-2025-01-05.
- ^ ג'ון בן-זקן, קרן חדשה תשקיע 80 מיליון דולר בדיפטק בישראל ובדרום קוריאה -, באתר אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות, 2024-06-27
- ^ 이지은 (2024-01-19). "[단독] 이란과 대리전 "못 멈춰"…"서울 테러 영상은 실수"" (בקוריאנית). אורכב מ-המקור ב-2024-06-26. נבדק ב-2025-01-05.
- ^ "Israel embassy pulls 'inappropriate' video imagining Hamas attack on Seoul". Al Jazeera (באנגלית). נבדק ב-2025-01-05.
- ^ איתמר אייכנר, סרטון ההסברה שהצליח להרגיז את דרום קוריאה - והוסר | צפו, באתר ynet, 28 בדצמבר 2023
- ^ "Israeli Ambassador's Letter Torn on TikTok".
- ^ בצל החרם על מפלגת החירות: קנצלר אוסטריה יגיע לביקור בישראל – חדשות 13, באתר 13news.co.il
- ^ מהומה בפסטיבל הקולנוע היהודי בסן פרנסיסקו, באתר nrg
- ^ J. Staff (2009-07-16). "Letters". J. (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2024-02-21. נבדק ב-2025-01-05.
- ^ איציק יונה, שיחה עם האיש של כולנו בסיאול, באתר "הקוריאנים" - המדריך לקוריאה, 2021-06-20
- ^ אתי סויסה בן עמי, עקיבא תור מונה לשגריר ישראל בקוריאה הדרומית, באתר פורטל אתיקה, 2020-07-06