עקומת השטן
עקומת השטן או עקומת קרמר היא עקומה שטוחה אשר נלמדה לראשונה על ידי המתמטיקאי השווייצרי גבריאל קרמר ב-1750 ואחר-כך ב-1810 על ידי המתמטיקאי הצרפתי סילבסטר-פרנסוא לקרואה (Sylvestre-François Lacroix). מקור שמה הוא באביזר להטוטנות בשם דיאבולו אשר צורתו מזכירה את חלקה הסגור של העקומה. הצעצוע היה פופולרי בסוף המאה השמונה-עשרה. אף שהעקומה מכונה עקומת השטן, מוצא השם דיאבלו אינו מהמילה הדומה באיטלקית diavolo (שטן). השם של הצעצוע הוטבע על ידי המהנדס הצרפתי גוסטב פיליפארט שפיתח את הדיאבלו המודרני בתחילת המאה ה-20. הוא השתמש במילה היוונית dia bolo, שמשמעותה "להעיף מעבר".
משוואות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשוואה למערכת צירים קוטבית היא:
במערכת צירים קרטזית ניתנת העקומה כפונקציה סתומה עם משוואה ממעלה רביעית:
צורה אחרת שלה תהיה:
חקירת העקומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-X וה-Y השונים מופיעים בתבנית ריבועית. העקומה סימטרית לאורך ציר X וציר Y ולכן גם יחסית לראשית הצירים.
העקומה מתוארת על ידי שני פרמטרים חופשיים a ו-b. ניתן לצמצם באופן משמעותי את מספר הצירופים ביניהם בלי לאבד ממגוון הצורות הניראות בגרף. מכיוון שהפרמטרים מופיעים רק בצורתם הריבועית, ניתן להצטמצם לבדיקת המקרים בהם a ו-b הם מספרים חיוביים. הצורה נקבעת על ידי היחס בין שני הפרמטרים וגדלה ביחס לריבועיהם מבלי שצורת העקומה תשתנה. לכן ניתן לבחור a קבוע ו b משתנה מ-0 ל-1.
ניתוח שלוש העקומות המופיעות בדוגמה שמשמאל: לערכים a=1 ו-b=1 מורכבת העקומה ממעגל ושני ישרים מצטלבים (בגרף הקודם). החל מ-b קטן מ-1 נוצר הדיאבולו המרכזי. הדיאבולו מצטמצם ככל ש-b מתרחק מהערך הגבולי 1. בנוסף קיימים שני מקטעים שהם תמיד אסימפטוטיים בזווית 45° עם מערכת הצירים.
דוגמה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשוואה למערכת צירים קרטזית:
המשוואה למערכת צירים קוטבית:
האסימפטוטות מופיעות באדום וכיוונן אינו תלוי ב-a.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עקומת השטן, באתר MathWorld (באנגלית)
- עקומת השטן באתר MacTutor (באנגלית)
- עקומת השטן, באתר MathWorld (באנגלית)