עמוס לוצאטו
 | |
| לידה |
3 ביוני 1928 רומא, ממלכת איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
9 בספטמבר 2020 (בגיל 92) ונציה, איטליה |
| מדינה |
איטליה |
| מקום מגורים |
ונציה |
| השכלה |
הגימנסיה העברית "הרצליה" |
| תפקיד |
נשיא (1998–2006) |
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
פרופ' עמוס לוּצָאטוֹ (באיטלקית: Amos Luzzatto; 3 ביוני 1928 – 9 בספטמבר 2020[1]) היה רופא יהודי-איטלקי, סופר ומחבר מאמרים וחוקר עולמי נודע בנושא התרבות היהודית.[2] כיהן כנשיא איגוד הקהילות היהודיות של איטליה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוצאטו נולד ברומא, כנצר למשפחה יהודית איטלקית חשובה: סבו מצד אמו, דנטה לאטס (Dante Lattes), היה מנציגיה הבולטים של הקהילה היהודית האיטלקית במאה ה-20; הסבא-רבא-רבא של אביו, שמואל דוד לוצאטו (שד"ל), היה איש תנועת ההשכלה היהודית, מראשוני אנשי חכמת ישראל וראש בית המדרש לרבנים בעיר האיטלקית פדובה.
בשנת 1939 עלה עם אימו וסביו לארץ ישראל והתגורר בירושלים, עד שנת 1946. בשנת 1953 סיים לימודי רפואה ברומא, ובמשך למעלה מארבעים שנה עבד כמנתח במספר בתי חולים באיטליה. הוא שימש מרצה באוניברסיטה וכן מנהל מחלקה, והתמקד במחקריו במיוחד ביישומן של שיטות מתמטיות לצורכי מחקר רפואיים ולצרכים טיפוליים.
הוא נהג להגדיר את עצמו כ"רופא - מומחה לתרבות היהודית". הדוקטרינה המרכזית בהשקפתו של לוצאטו היא הצורך בקיום זהות יהודית מודרנית, שלדידו סייעה בהתהוותה של הזהות היהודית הלאומית, לצד זו הדתית. כהמשך לדרכם של אנשי רוח כגון חיים נחמן ביאליק ואחד העם, הוא סבר שזהות לאומית זו צריכה להתפתח כהמשך לתולדותיו של העם היהודי, ומעודד את אלו שבוחרים לדגול בדרך זו, לשלוט, לצד העברית, בידיעת תנ"ך, ספרות תלמודית וכלל הספרות היהודית שנכתבה עד היום.
הוא תרגם לאיטלקית, והוסיף הערות, לספרי איוב (במהדורה שיצאה ב-1991) ושיר השירים (במהדורה שיצאה ב-1997). כן חיבר את הספרים "כיצד לקרוא מדרש" (1999; Leggere il Midrash), "מקומם של היהודים" (2003; Il posto degli ebrei) ו"נתיבי חיי ביהדות, במדע ובפוליטיקה" (2003; Una vita tra ebraismo, scienza e politica).
כמו כן, בספרים הבאים מופיעים מאמרים שכתב: "השמאל והשאלה היהודית" (1989; Sinistra e questione ebraica), "יהודים מודרניים" (1989; Ebrei moderni), "בנוסף לגטו" (1992; Oltre il Ghetto) ו"דברי הימים של יהודי איטליה, כרך 2" (1997; Annali Einaudi - Storia degli ebrei d'Italia, vol. II).
הוא לימד בקורס על הספרות היהודית והמדרש באוניברסיטת ונציה, במחלקת תולדות הדתות. באוניברסיטת רומא הוא קיים קורס בנושא מדרש במחלקת תולדות הדתות, וכן סדנה על הדינמיקה של דעות קדומות, בפקולטה לחינוך.
כמו כן, שמש העורך הראשי של הירחון "Rassegna Mensile d’Israel" ("סקירה חודשית של ישראל").
בשנים 1998–2006 שימש נשיא איגוד הקהילות היהודיות של איטליה.[3]
עמוס לוצאטו נישא ב־29 ביוני 1956 ללאורה ווגרה (Laura Voghera; נולדה בוונציה ב־6 במאי 1938). לאורה מתגוררת כיום (2021) בוונציה, היא בוגרת לימודי עברית באוניברסיטת Cà Foscari בוונציה ושימשה כמורה עד לצאתה לפנסיה. לזוג נולדו בת ושני בנים, בנם גדי לוצאטו ווגרה הוא מנהל המכון המרכזי לדוקומנטציה יהודית בת זמננו במילאנו. עמוס לוצאטו נפטר בוונציה ב-9 בספטמבר 2020.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Laura Tussi, Il ruolo dell'intellettuale contemporaneo. Intervista con Amos Luzzatto (באיטלקית)
- Il posto degli ebrei. Reviews on ItaliaLibri (באיטלקית)
- Interview with Luzzatto after the 9/11 terrorist attack (באיטלקית)
- עמוס לוצאטו על שושלת לוצאטו, באתר שד"ל.
עמוס לוצטו (1928-2020), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Amos Luzzatto (1928-2020), Moked, 9 בספטמבר 2020 (באיטלקית)
- ^ Luzzatto Amos, Fondazione Europea Dragan (באנגלית)
- ^ Luzzatto hands over reigns of Italian Jewish community to Morpurgo, World Jewish Congress, 27 February 2006