עמוס דגן
 | |
| עמוס דגן בקבלת דרגת סא"ל | |
| לידה |
15 באפריל 1933 י"ט בניסן ה'תרצ"ג חיפה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
9 באוגוסט 2022 (בגיל 89) י"ב באב ה'תשפ"ב רעננה, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| כינוי | דמבו |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל חיל הים |
| תקופת הפעילות | 1955–1975 (כ־20 שנה) |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים  מלחמת לבנון הראשונה[א] | |
| תפקידים אזרחיים | |
| |
  | |
עמוס דגן (דמבו) (15 באפריל 1933 – 9 באוגוסט 2022) היה מראשוני תחום המכ"ם בחיל הים, קצין בדרגת סגן אלוף וממפתחי מכ"ם הדגון בחברת אלתא. בשנת 1974 הוענק לו פרס ביטחון ישראל על פיתוח מכ"ם ה"דגון".
דגן היה קצין חשמל ואלקטרוניקה במשחתות שנרכשו בבריטניה, חלק מהצוות שליווה את שיפוץ הצוללות הראשונות אח"י תנין ואח"י רהב לישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בחיפה בשנת 1933 למשה וזינה דמבו. אח צעיר ליוסף דמבו ואח בוגר ליאיר דמבו. כשהיה בכיתה א' פרצה מלחמת העולם השנייה. אביו משה, שהיה מהנדס אזרחי, החל לעבוד עבור הצבא האנגלי בבניית מחנות ושדות תעופה במצרים ולאחר מכן בסרפנד ועקיר - היום צריפין ותל נוף. המשפחה עברה לגור ברחובות.
ב-1949 חזרה המשפחה לנווה שאנן שם סיים את לימודיו בבית הספר הריאלי. בגיל 14 הצטרף לגדנ"ע, אז ארגון מחתרת השייך ל"הגנה". הדביק כרוזים שקראו למרד באנגלים, שימש כקשר של "ההגנה" במלחמת העצמאות, כצופה על גג המשטרה וכמפעיל של סירנת אזעקה.
לאחר לימודי התיכון התקבל ללימודי הנדסת חשמל בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, אותם סיים בהצטיינות.
שירות צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1955 התגייס לחיל הים. עבר קורס קצינים ונשלח לאנגליה כקצין חשמל ואלקטרוניקה במשחתת אח"י יפו.
בתפקיד זה השתתף באוקטובר 1956 במבצע קדש, בקרב שהביא לתפיסת האוניה המצרית איברהים אל אוול, שהוכנסה לשירות בחיל הים בשם אח"י חיפה.
בשנת 1958 רכש חיל הים את שתי הצוללות הראשונות שלו מהצי הבריטי. דמבו נשלח לשרת בבריטניה כקצין טכני המלווה את שיפוץ הצוללות "אח"י תנין" ו"אח"י רהב" לקראת העברתן לשירות פעיל בחיל הים. לקראת היציאה לבריטניה עברת דמבו את שם משפחתו ל"דגן", על פי ההנחיות של דוד בן-גוריון.
דגן חזר לישראל ב-1960 להמשך שירות בחיל הים כמהנדס אלקטרוניקה. לאחר סדרת תפקידים בבסיסים, כמפקד בית ספר לאלקטרוניקה בבסיס ההדרכה וכמהנדס פיתוח ברפא"ל, מונה לראש ענף אלקטרוניקה במחלקת הציוד בחיל הים.
אחרי מלחמת ששת הימים הטילה ממשלת צרפת אמברגו על מכירת ציוד לישראל. ממשלת ישראל החליטה לבנות ספינות טילים בישראל, חיל הים נערך לפיתוח ציוד בארץ במקום רכש צרפתי. כראש ענף אלקטרוניקה הוביל עמוס פיתוח של מערכות אלקטרוניות לספינות הטילים, המערכות שיזם את פיתוחן הוכיחו עצמן במהלך מלחמת יום הכיפורים, ולמרות עדיפות החימוש של הסורים והמצרים, הסטי"לים של חיל הים לא נפגעו כלל.
פיתוח מכ"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]דגן היה מעורב בפיתוח מכ"ם "נפטון" במפעלי תומסון CSF (Thomson-CSF) בצרפת, שהותקן בספינות הטילים שנבנו בשרבורג, ויותר מכך בפיתוח מכ"ם דגון שיוצר על ידי חברת אלתא והותקן בכל ספינות הסער. על מעורבותו זו זכה בשנת 1974 בפרס ביטחון ישראל.[1]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
עמוס דגן בתרגיל העברת אדם בים בקליטת המשחתות בבריטניה, 1955. -
עמוס דגן בעת שיפוץ הצוללות הראשונות בבריטניה, 1958. -
מסך השליטה והבקרה של מכ"ם ימי טיפוסי המותקן על גבי אוניות. -
מפקד חיל הים אלוף אברהם בוצר מעניק דרגת סא"ל לעמוס דגן, בנוכחות משפחתו וראש מספן הציוד אל"מ יהושע להב, 1970. -
אנטנת מכ"ם דגון בראש תורן ספינה מדגם סער 4.
לאחר השחרור מהצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1975, לאחר השחרור מצה"ל, נשלח דגן-דמבו לדרום אפריקה כנציג התעשייה האווירית. עם חזרתו לישראל התמנה לתפקיד ראש מנהל מחקר ופיתוח עד לצאתו לגמלאות ב־1999. מאז פרישתו עבד כיועץ לנמלי חיפה ואשדוד. התנדב במסגרת ארגון "צוות" והיה מזכיר סניף רעננה מ-1999 ועד לפטירתו ב-2022.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1961 נשא לאישה את כרמלה לבית ארנרייך, מורה לתנ"ך, ספרות ודקדוק, ובהמשך עורכת לשונית ומתרגמת. לזוג נולדו שלושה ילדים: גילת - פסיכולוגית, יואב - מנכ"ל של סטארט אפ, ואורי - מנהל בתחום מערכות המידע.
ב-9 באוגוסט 2022 נפטר עמוס דגן בביתו ברעננה, ונקבר בבית העלמין כפר נחמן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרומתו של עמוס דגן לחיל הים - הקשר הרב דורי
- לוחמה אלקטרונית
- עמוס דגן ז"ל חברים שאינם בעמותת חיל הים.
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במסגרת שירות מילואים פעיל.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חולקו פרסי בטחון ישראל, דבר, 21 ביוני 1974