עכבת מוצא

עכבת המוצא של מעגל חשמלי היא העכבה החשמלית המורגשת במוצא של המעגל. עכבת המוצא של מעגל מוגדרת כיחס שבין משרעת המתח החשמלי של מקור מתח המחובר למוצא של המעגל לבין משרעת הזרם החשמלי הזורם דרכו כתוצאה ממתח זה. במעגלי זרם ישר ובמעגלים חסרי קיבול והשראות עכבת המוצא היא מספר ממשי והיא נקראת התנגדות המוצא.

ניתן למדוד את התנגדות המוצא על ידי מדידות מתח בלבד: ראשית מודדים את מתח המוצא כאשר לא מחובר אליו עומס, ולאחר מכן מודדים את המתח הנופל על נגד עומס בעל התנגדות ידועה. על ידי שימוש בחוק אוהם ובמחלק מתח מתקבלת התנגדות המוצא:

$\ R_{o}=R_{L}{\frac {V_{o}-V_{L}}{V_{L}}}$

כאשר $R_{o}$ התנגדות המוצא, $R_{L}$ התנגדות נגד העומס, $V_{o}$ מתח המוצא ללא עומס ן-$V_{L}$ מתח המוצא כאשר המעגל מועמס על ידי הנגד $R_{L}$.

במעגלים בעלי קיבול או השראות, עכבת המוצא תלויה בתדר, ובכל תדר היא מספר מרוכב. ניתן לבצע מדידת עכבה בכל תדר, באופן דומה לזה שתואר לעיל, אם מוצא המעגל הוא סינוס, ומודדים את המתח המרוכב (הכולל משרעת ומופע) של המוצא. נהוג לסמן עכבת מוצא מרוכבת ב-$Z_{o}$.

מגבר מתח נחשב טוב אם עכבת המוצא שלו קטנה, כך שרוב המתח המוגבר נופל על העומס במוצא ולא על ההתנגדות הפנימית של המגבר. לעומת זאת מגבר זרם נחשב טוב אם עכבת המוצא שלו גבוהה, כך שרוב הזרם המוגבר זורם דרך העומס ולא נצרך על ידי המגבר.

ראו גם

• עכבת כניסה

ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.