עיר ראשה

מרכז אולן בטור, עיר הראשה במונגוליה ובירתה, שבה מתגוררים כ-1.4 מיליון איש, קרוב למחצית מהתושבים במדינה. בעיר השנייה בגודלה במונגוליה חיים פחות מ-90 אלף איש.

עיר רֹאשָׁה (באנגלית: Primate city) היא עיר הגדולה במידה ניכרת מכל יתר הערים באותה מדינה. היא משמשת לרוב כבירת המדינה, אולם לא תמיד. חלק ניכר מן האוכלוסייה העירונית במדינה מתגורר בה, מספר תושביה כפול לפחות מזה המתגורר בעיר השנייה בגודלה במדינה, והיא מרכזת חלק משמעותי מן הפעילות הכלכלית. התופעה של עיר ראשה אופיינית בעיקר למדינות המתפתחות בעולם.

תהליך העיור

תהליך של גידול בשיעור התושבים העירוניים ביחס לשיעורם של התושבים הכפריים בכלל האוכלוסייה. בתהליך זה מספר הערים גדל, ואוכלוסייתן גדלה אף היא. בגלל קצב העיור המואץ בתקופה המודרנית והשפעתו על אוכלוסיית העולם – הוא מכונה גם "מהפכת העיור". תהליך שבו מהגרת אוכלוסייה אל הערים ומתאפיין במעבר מהתעסוקה החקלאית של התושבים לעיסוקים בתעשייה ובשירותים, ונובע מהשפעת התיעוש הגובר במדינות, ומן ההיצע המגוון של הערים במקומות תעסוקה בהשוואה לכפר. העיור במדינה מתבטא בכך, ששיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה ביישובים עירוניים עולה על זה שביישובים הכפריים.

מדרג יישובי ועירוני

תפרוסת היישובים במדינה או באזור הנערכת בהתאם לגודלם ולתפקודם הכלכלי והחברתי על רקע המרחקים הגאוגרפיים שביניהם, מדרג אופטימלי הוא מערך יישובי, שבו קיימת עיר גדולה ומרכזית, ומתחתיה במדרג נמצאות ערים בינוניות, קטנות, עיירות, כפרים וחוות.

בכל מדינה קיימות ערים בגדלים שונים – מערי ענק ועד ליישובים עירוניים קטנים. היחס בין מספר הערים לבין גודלן הוא יחס הפוך: מספרן של הערים הקטנות גדול, וככל שהערים גדולות יותר – מספרן קטן. כאשר מדרגים את היישובים העירוניים במדינה לפי גודלם ובוחנים את היחסים ביניהם, מתקבל המדרג העירוני של המדינה.

בדרך כלל ככל שמדינה מפותחת יותר, ותהליך העיור שעברה ארוך יותר – המדרג העירוני שלה מפותח יותר, ויש בה ערים ברוב סדרי הגודל: ערים גדולות, בינוניות וקטנות. חוקרים רבים ניסו למצוא חוקיות במדרג העירוני של מדינות העולם, ובעזרתה להגדיר את ההבדלים במבנה המדרג העירוני בין מדינות שונות ואת הגורמים להבדלים.

ניתן להבחין בין מדרג עירוני מפותח ואו נורמלי לבין מדרג של עיר ראשה:

במדינות המתפתחות הוא הריכוז העצום של אוכלוסייה בעיר אחת ההופכת להיות "עיר ראשה" שלרוב היא עיר הבירה. הערים הגדולות באותן מדינות בולטות בממדיהן העצומים ולכן מתפתחים אזורים ענקיים המונים מיליוני תושבים. לעומת זה במדינות המפותחות קיים לעיתים קרובות דגם של "מדרג עירוני נורמלי" כאשר העיר השנייה בגודלה מונה כמחצית מתושבי העיר הגדולה ביותר, העיר השלישית בגודלה מונה כשליש מתושבי העיר הגדולה וכך הלאה.

קיימות גם מדינות מפותחות שנוצר בהן מדרג של עיר ראשה. כאלה הן למשל בודפשט בהונגריה, וינה באוסטריה, קופנהגן בדנמרק ופריז בצרפת. בחלק ממקרים אלו הגיעה העיר למעמד של עיר ראשה ברמה הלאומית לאחר פיצולה למספר מדינות של מדינה רב-לאומית שכללה מספר ערים גדולות יחסית, שכל אחת הייתה עיר ראשה ברמה האזורית. כך אירע למשל לוינה, בודפשט וליובליאנה.

דגם "העיר הראשה"

מדרג של עיר ראשה מאופיין בעיר אחת הגדולה באופן משמעותי מהערים המדורגות אחריה. בדרך כלל מדרג כזה יהיה משולב גם במדרג המכונה "מדרג חסר" משמעות המדרג החסר היא מחסור בערים מסדר גודל בינוני או מיעוט בולט בערים כאלו. כדי לזהות אם המדרג העירוני של מדינה מסוימת הוא מדרג של עיר ראשה צריך לבדוק את סדרי הגודל של מספר התושבים במדינה ומספר התושבים בערים הגדולות במדינה.

מאפיינים של "עיר ראשה":

1. העיר גדולה לפחות פי שניים ממספר תושבי העיר השנייה בגודלה.
2. העיר גדולה ממניינם של ארבע הערים הבאות אחריה.
3. בעיר גרים יותר משליש מתושבי המדינה.
4. בדרך כלל מדרג של עיר ראשה מאפיין מדינות פחות מתפתחות שבהן לא התפתחו ערים תעשייתיות משמעותיות ברחבי המדינה. חלק גדול מערי הראשה הן שילוב של ערי נמל וערי בירה, דבר המעצים את חשיבותן הכלכלית ומושך מהגרים מכל רחבי המדינה.

הסיבות להיווצרות דגם "עיר ראשה"

מדינות ללא עיר ראשה מוצגות באדום

הסיבות לגידולן העצום של ערי העולם המתפתח הן:

1. גלי הגירה גדולים של אוכלוסייה העוזבת את הכפרים ועוברת לעיר הגדולה. העוני בכפרים וכן רמת שירותי החינוך, הבריאות והתשתיות הנמוכה גורמת לרבים מתושבי הכפרים לעזוב את הכפר כדי לשפר, ולו במעט, את רמת חייהם העלובה. בעולם המתפתח קיים פער חברתי וכלכלי עצום בין אזור הגלעין (העיר הגדולה) לאזורי השוליים (הכפרים שבפריפריה), לטובת אזור הגלעין.
2. בקרב האוכלוסייה הכפרית המהגרת לעיר קיים שיעור ילודה גבוה מאוד. גם אוכלוסיית העיר הגדולה היא בעלת שיעור ילודה גבוה יותר מאשר בעולם המפותח, ותופעה זו מגדילה מאוד את העיר, ההופכת במהרה לעיר ראשה.
3. ירידה דרסטית בשיעורי התמותה עקב שיפור הרפואה בעידן המודרני מגבירה גם היא את שיעור הריבוי הטבעי ושיעור צמיחת האוכלוסייה העירונית.
4. הפער ברמת החיים ובשכר העבודה בין העיר לכפרים מעודד הגירה רבת ממדים לעיר הבירה.
5. רמת האבטלה הגבוהה בכפרים גבוהה וכן גם בעיר, אך למרות זאת העיר מהווה מוקד משיכה למובטלי הכפרים. מקורות התעסוקה בעיר מגוונים יותר. בעיר ישנם מפעלי תעשייה, דבר שאין בכפרים.
6. מערכת החינוך בעיר טובה מזו המצויה בכפרים. מוסדות לחינוך גבוה קיימים רק בעיר.
7. מערכות התשתית בכפרים (דרכים, חשמל, מים נקיים, שרותי בריאות) הן ברמה ירודה ולכן הן מהוות גורם הדוחף את האוכלוסייה הכפרית לעיר.
8. בכפר ישנן מעט מאוד הזדמנויות חברתיות וכלכליות ביחס לעיר.

הסיבות להיווצרות דגם עיר ראשה רבות, ניתן גם להתייחס להגדרתו של החוקר ג'ורג ציפף, שמצא כי במדינות רבות בעולם היישובים העירוניים מאורגנים במדרג עירוני המתאים למה שהוא כינה "חוק סדרי הגודל". המודל של ציפף קובע, שבמדינות מפותחות שעברו תהליך עיור ארוך, קיים יחס קבוע בין גודל העיר לבין מיקומה במדרג העירוני: העיר השנייה בגודלה במדינה תהיה בעלת מחצית מאוכלוסיית העיר הראשית, העיר השלישית תהיה בעלת שליש מאוכלוסיית העיר הראשית, ברביעית יימצא רבע מאוכלוסיית העיר הראשית – וכן הלאה. יש מדינות שבהן שתי ערים מובילות, לדוגמה: ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו בברזיל. מדרג עירוני הפועל על פי "חוק סדרי הגודל" נחשב למדרג מאוזן, שהתפתח בתהליך עיור ממושך. במשך הזמן התפתחו בו ערים בסדרי גודל מגוונים, והעיר הגדולה במדינה אינה תופסת מקום מרכזי עד כדי שיתוק של כל הפעילות הכלכלית, החברתית, הפוליטית והתרבותית בשאר ערי המדינה. מדרג עירוני מאוזן מצוי במדינות מפותחות, והמדרג העירוני של גרמניה הוא דוגמה טובה למדרג כזה.

התעסוקה בערים

בעיר הראשה ובערים גדולות אחרות בעולם המתפתח מתרכז רוב הייצור התעשייתי (תעשיות מזון, טקסטיל, טבק, משקאות). תעשיות כאלה התפתחו גם בערי הנמל ותפקידן היה ליצור מוצרים מחליפי ייבוא.

• באמריקה הדרומית ובמדינות אחרות קיימים בערים סניפים של חברות רב לאומיות המייצרות מכוניות ומוצרי חשמל (בעיקר הרכבה של מוצרים אלו) בגלל כוח האדם הזול יותר מזה שבמדינות המפותחות.
• ישנן ערים שנוסדו באזורי מיכרות (בעיקר בתוך המדינה) המבוססות על חומרי גלם מקומיים (תעשיות נחושת, ברזל, פלדה).
• בחלק מהמדינות המתפתחות ישנם מפעלי תעשייה המבוססים על טכנולוגיות מיובאות שהן עתירות הון ומעסיקות מעט מאת עובדים, דבר המגביר את האבטלה בערים.
• בגלל עודף עובדים בתעשייה, גדל מאוד מגזר השירותים (המגזר השלישוני) בערים הגדולות והוא אף משתווה לזה שבערי העולם המפותח (אך שונה ברמתו) וכולל עובדים בלתי מיומנים (שוערים, שליחים, עובדי ניקיון וכדומה). הממשל והשלטון הם הספק הראשי לעבודה במגזר השירותים ולכן צומחת ביורוקרטיה רבה הגורמת ל"אבטלה סמויה".
• מקורות תעסוקה נוספים בערי העולם השלישי הם: אחזקת תשתיות, בנקים, משרדים, אוניברסיטאות, בתי ספר, בתי חולים ועוד, המהווים כוח משיכה עירוני לצוותים מקצועיים. כמו כן קיים בערים העיסוק במסחר.
• ענף כלכלי גדול מאוד בערי העולם המתפתח הוא הענף הבלתי פורמלי הכולל את "כלכלת הבזאר" הכולל תעסוקות שונות כגון: מצחצחי נעליים, בעלי דוכני מזון ברחוב, זנות, נגני רחוב ועוד. האוכלוסייה המתפרנסת מכלכלת הבזאר אינה מקבלת משכורת קבועה ואין לה שום תנאים סוציאליים. למרות זאת הממשלות מעודדות את המגזר הבלתי פורמלי כדי למנוע אבטלה. התהליך הממושך של הגירת כפריים רבים ובלתי מיומנים לעיר מרחיבה ומגדילה את המגזר הבלתי פורמלי.

דוגמאות לערי ראשה

מקסיקו סיטי, 2015

1. וינה, בירת אוסטריה, היא עיר ראשה שכן במטרופולין וינה מתגוררים קרוב ל-3.2 מיליון תושבים (2009), שהם קרוב לשליש מאוכלוסיית המדינה כולה. בעוד שבגראץ, העיר השנייה בגודלה במדינה, מתגוררים רק כ-250 אלף תושבים.
2. תל אביב-יפו - במטרופולין גוש דן מתגוררים 4 מיליון תושבים, שהם קרוב למחצית מאוכלוסיית ישראל. כמו כן, אף על פי שמוסדות הממשל בישראל נמצאים בירושלים, תל אביב-יפו מהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והאמנות של ישראל, ולכן היא עיר ראשה.
3. בנגקוק, בירת תאילנד, שבשנת 2010 הייתה אוכלוסייתה גדולה פי 40 מאוכלוסיית העיר נונתבורי, העיר השנייה בגודלה במדינה (שאף היא בעצם פרוור של בנגקוק). מדרג ראשות מתאים לרוב למדרג עירוני חסר ולא מאוזן, הנקשר לרמת עיור נמוכה, ואכן מוצאים אותו ברבות מהמדינות הפחות מפותחות בעולם.
4. מקסיקו סיטי – חיים בה כ-20 מיליון תושבים, בעוד שבעיר השנייה בגודלה, גוודלחרה, ישנם שלושה מיליון תושבים. העיר היא דוגמה לצמיחה מהירה של ערי ראשה במדינות המתפתחות: העיר נבנתה על ידי הכובשים הספרדים על חורבות בירת האימפריה האצטקית. העיר גדלה כתוצאה מהגירה מן הכפרים, אך כיום היא גדלה עקב ריבוי טבעי גבוה. למרות ירידה במספר המהגרים, העיר ממשיכה לגדול. רוב המהגרים הם צעירים המגיעים ממחוזות הסמוכים לעיר ושולחים כספים לבני משפחותיהם בעיר. שיעורי אבטלה גבוהים מאפיינים את העיר. רבים מועסקים במגזר בלתי פורמלי.
5. לימה, בירת פרו, היא עיר ראשה שכן במטרופולין לימה מתגוררים קרוב ל-9,241,961 תושבים (2006). בעוד שבארקיפה, העיר השנייה בגודלה במדינה, מתגוררים רק כ-1,287,205 תושבים (2015). כמחצית מתושבי העיר מתגוררת במשכנות עוני ובשיכונים ציבוריים צפופים. שכונות העוני מורכבות משלושה טיפוסים: מגורים בלתי חוקיים, שכונות פלישה ו"ערים אבודות" – שכונות צריפים. בבתים רבים אין מים זורמים, ביוב או מקלחות.

היסטוריה

במהלך ההיסטוריה התרחשו בערים שינויים ניכרים בתפקודן, בבסיס הכלכלי שלהן, בגודל אוכלוסייתן, במבנה שלהן ובאורח החיים הנהוג בהן.

המאה ה-19

בשנת 1800 חיו רק 3% מתושבי העולם בכ-750 מרכזים עירוניים בני 5,000 נפש ויותר, והיו רק 45 ערים בנות 100 אלף נפש ויותר. המרכזים העירוניים הרבים ביותר נמצאו באסיה, והעיר טוקיו הייתה העיר הגדולה בעולם. באותה עת הייתה לונדון העיר המאוכלסת ביותר באירופה, ובה פחות ממיליון נפש, ובפריז התגוררו רק כחצי מיליון נפש. בשנת 1900 כבר היו באירופה 147 ערים בנות 100 אלף נפש. בעולם כולו היו אז לא יותר מ-13 ערים בנות יותר ממיליון נפש.

העיר ה"פוסט תעשייתית"

הבדל מרכזי בין הערים בימינו לבין הערים התעשייתיות שקדמו להן הוא היעלמות התעשייה מן הנוף העירוני ברבות מן הערים – ובעיקר מן הערים שבמדינות המפותחות. בעקבות השינויים במגזרי התעסוקה מרבית תושבי הערים בעולם עוסקים בענפי השירותים לסוגיהם. גם בערים במדינות הפחות מפותחות, שכלכלתן עדיין מבוססת על התעשייה, רוב התושבים מועסקים בענפי השירותים, וככל שהעיר מפותחת יותר – עוד תושבים עוברים מהמגזר השלישוני של השירותים, אל המגזר הרביעוני והחמישוני. על כן אחד הכינויים לעיר בת זמננו הוא "העיר הפוסט תעשייתית" ובעברית: "העיר הבתר תעשייתית".

מעיר למטרופולין

התהליך הדרמטי ביותר המאפיין את הערים בימינו הוא התפשטותן במרחב בתהליך הנקרא "זחילה עירונית". בתהליך זה היישובים הכפריים סביב מוקדים עירוניים גדולים משנים את אופיים ומקבלים אופי עירוני, הבא לידי ביטוי בתעסוקות עירוניות, כמו מסחר ושירותים, ואף בשימושי קרקע עירוניים, כמו מלאכה ואחסון. לזחילה העירונית מתלווה תופעה של הקמת ערי לוויין חדשות סביב המוקד העירוני הוותיק והצפוף – באזורים שהיו בעבר אזורים כפריים.