עינת רמון
לידה |
1959 (בת 65 בערך) ירושלים |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | |
מעסיק | מכון שכטר למדעי היהדות |
בן או בת זוג | אריק אשרמן |
עינת רמון (נולדה ב-1959)[1] היא מרצה בכירה למחשבת ישראל במכון שכטר למדעי היהדות (המלמדת מגוון נושאים והוגים בתחום מחשבת ישראל בעת החדשה, וחוקרת בעיקר את הגותם של א"ד גורדון, א"י השל ועוד).[2] בנוסף לכך, רמון הנה מלווה רוחנית במקצועה ומדריכה בתחום הליווי הרוחני הנמנית עם מייסדי תחום הליווי הרוחני בישראל החל משנת 2006. בהקשר מקצועי זה היא יסדה בשנת 2011 ומאז אף מנהלת את תוכנית/מסלול מרפא להכשרה בליווי רוחני במכון שכטר.[3] ייחודה של מרפא מבין כלל תוכניות ההכשרה בתחום הליווי הרוחני היא שהנה תוכנית הכשרה מקצועית- אקדמית בתחום, אשר בתשתיתה נלמדים תוכני הליווי הרוחני מתוך תרבות/מורשת ישראל.[4] בשנים בהם התקיים במכון שכטר "המסלול ללימודי האישה ביהדות" רמון הייתה מן המרצות המרכזיות בו ואף פרסמה (ועודנה מפרסמת) מאמרים בענייני מגדר ופמיניזם ביהדות, וניתוח מקורות ספרותיים והגותיים שנכתבו על ידי נשים יהודיות ובהם פרשנות לתנ"ך או דיון בזהות היהודית[5].
בעברה הייתה רמון הישראלית הראשונה שהוסמכה לרבנות, והראשונה שעמדה בראש בית מדרש קונסרבטיבי לרבנים - בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר בירושלים, שם שימשה דיקנית בין השנים 2005–2009.[5] ואולם בשנת 2009 עזבה את התנועה הקונסרבטיבית, לאור מחלוקת רעיונית, ויתרה על התואר "רבה" ומאז מגדירה את עצמה כאורתודוקסית מודרנית/דתיה לאומית.[6] ומבחינה מקצועית - כמרצה למחשבת ישראל ומלווה רוחנית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רמון גדלה במשפחה חילונית של חברי תנועת השומר הצעיר ותנועת העבודה. סביה עלו לישראל במסגרת העלייה השלישית, וסבה, אלעזר הלפרין, השתתף בקרב על תל חי. הוריה היו חניכים בשומר הצעיר ושירתו שניהם כקצינים בצה"ל. במהלך לימודיה בתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים בשנות ה-70 למדה לימודי מחשבת ישראל ותלמוד לבגרות. לאחר מכן סיימה תואר ראשון במחשבת ישראל (וארכאולוגיה) באוניברסיטה העברית ולמדה בעיקר אצל פרופ' אליעזר שביד, פרופ' יהודה ליבס ופרופ' רחל אליאור. עם סיום לימודיה והחלה להתעניין בלימודי רבנות של התנועה הקונסרבטיבית, שנפתחו אז לראשונה בפני נשים.[7]
רמון הוסמכה בשנת 1989 בבית המדרש לרבנים בניו יורק.[8] לאחר מכן שימשה כרבה זמנית בברקלי הלל ובקהילת הר שלום במיזולה מונטנה, ובו זמנית השלימה דוקטורט במדעי הדתות באוניברסיטת סטנפורד.[1] היא חזרה לישראל ב-1994.[9] רמון כתבה את עבודת הדוקטורט שלה על תפיסת האימהות בהגותו של אהרן דוד גורדון. עיבוד בעברית של העבודה פורסם בהוצאת כרמל בשנת 2007.[2]
בשנים 1996–1997 הייתה רמון דוברת התנועה המסורתית ובמקביל עבדה במשרה חלקית כרבה של קהילה בתל אביב.
בשנים 2005–2009 כיהנה רמון כדיקנית בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר בירושלים. במהלך כהונתה התנגדה לשינוי ההלכתי של התנועה המסורתית התומך בהסמכה של רבנים הומוסקסואלים בשכטר ולעריכת נישואין חד מיניים על ידי רבני התנועה הקונסרבטיבית. גישתה גרמה לעימות עם הסמינרים הקונסרבטיביים בצפון אמריקה, שבאותה תקופה החלו להסמיך רבנים הומוסקסואלים ולחתן חתונות חד- מיניות.[7] על רקע חילוקי דעות אלה החליטה רמון לפרוש מהתנועה הקונסרבטיבית, מאז היא מפרסמת מאמרי דעה בנושאים שונים, ביניהם מאמרים בהם היא מביעה את התנגדותה למתן זכויות לקהילה הלהטב"קית בהקשר של פיריון ובכלל זה: פונדקאות,[10][11] נישואין, הורות חד-מינית[12] והורות יחידנית.[13] לשיטתה, פונדקאות צריכה להתאפשר אך ורק כעזרה רפואית לנשים במסגרת של הורות משותפת מתוך נאמנות הדדית של אב ואם, תוך הקפדה על תנאי ההעסקה והגבלת התעסוקה בעיסוק זה, וכי יש לחנך ולכוון להורות משותפת של אב ואם (במסגרת הנישואין או בהסכם הכרוך בנאמנות הדדית), על מנת לאפשר לכל ילד וילדה להתחנך על ידי הוריהם הטבעיים. להבנתה, שינוי מתבנית ההורות המשותפת של אבא ואמא מוביל בהכרח לסחר נרחב בנשים ובתינוקות ולמניעת זהות משפחתית של אב או אם מילדיהם.
לאחר עזיבתה את הרבנות, את התנועה המסורתית ואת התנועות להתחדשות היהדות, הפסיקה רמון להזדהות כ"רב" או "רבה" ועברה לעולם הדתי-לאומי. בשנת 2009 התחילה רמון הכשרה כמלווה רוחנית ובהמשך כמדריכה בליווי רוחני, וסייעה למסד את התחום בישראל בסיוע הפדרציה היהודית בניו יורק ובשיתוף פעולה עם ארגון המלווים הרוחניים היהודים בארצות הברית (NAJC) וארגונים נוספים. בשנים 2006–2018 ניסחה רמון עבור רשת הארגונים לליווי רוחני (לימים "העמותה לליווי רוחני") את קוד האתיקה של המלווים הרוחניים בישראל, ואת עקרונות ההכשרה הראשונים, שנתקבלו פה אחד על ידי המייסדים. בשנת 2011 הקימה רמון את תוכנית מרפא, תוכנית הכשרה אקדמית ראשונה בישראל להכשרת מלווים רוחניים במכון שכטר למדעי היהדות. בשנת 2022 הפכה תוכנית מרפא למסלול ראשי לתואר שני במדעי היהדות מטעם מכון שכטר שבמסגרתה למדו במהלך השנים עשרות מלווים רוחניים ו/או בעלי מקצועות שונים שהשתלמו בתחום זה.[14] מאז ייסוד התחום מפרסמת רמון מאמרים אקדמיים רבים בתחום זה בישראל ובארצות הברית, וספרים ובהם מקורות ממדרשי אגדה ומן המחשבה היהודית המודרנית לגווניה שיש בהם כדי לסייע לעבודת המלווים הרוחניים בישראל בהקשרים מגוונים.[3]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רמון נשואה לרב הרפורמי אריק אשרמן[6]. ילדיהם התחנכו במערכת החינוך הממלכתית־דתית, והם מגדירים עצמם אורתודוקסים מודרניים המשתייכים כל אחד בדרכו לעולם הדתי לאומי.
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים חדשים: דת אימהות ואהבה עליונה בהגותו של אהרון דוד גורדון[15]
- האור הגנוז בשורש הנשמה: אמרות אהרן דוד גורדון לעבודה רוחנית פנימית[16]
- אמת וחסד: מקורות לליווי רוחני במדרש ובמחשבה העברית המודרנית[17]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עינת רמון, באתר ResearchGate
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Sabra Einat Ramon Named to Head Masorti's Schechter Seminary". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2023-04-25.
- ^ 1 2 דר' עינת רמון - כתבי היד של אהרון דוד גורדון, באתר דר' עינת רמון
- ^ 1 2 מרפא / ליווי רוחני, באתר מכון שכטר למדעי היהדות
- ^ מכון שכטר, ד"ר עינת רמון מספרת על תכנית מרפא, באתר www.facebook.com
- ^ 1 2 ד"ר עינת רמון, באתר מכון שכטר למדעי היהדות
- ^ 1 2 מדוע עזבתי את התנועה הקונסרבטיבית / עינת רמון, באתר נאמני תורה ועבודה
- ^ 1 2 דוקטור עינת רמון בראיון עם קלמן ליבסקינד, באתר גלי ישראל, 26 ביולי 2016
- ^ ירון אביטוב, כבוד הרב עינת, כל העיר, 23 ביוני 1989
- ^ "Einat Ramot". Jewish Women's Archive. 2012. נבדק ב-20 בינואר 2012.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ עינת רמון, גם פונדקאות היא סחר באיברים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2013
- ^ עינת רמון, יום המשפחה: לאן נעלמה האם הישראלית?, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ עינת רמון, עולם חדש (ומפחיד): ילדים חסרי מורשת, באתר ynet, 5 במאי 2013
- ^ בגידת הפמיניזם / עינת רמון, באתר מוסף "שבת" - לתורה, הגות ספרות ואמנות, 2013-02-08
- ^ תכנית 'מרפא' – תכנית ליווי רוחנית
- ^ קראו בכותר - חיים חדשים : דת, אימהות ואהבה עליונה בהגותו של אהרן דוד גורדון, באתר kotar.cet.ac.il
- ^ עינת רמון, אהרן דוד גורדון בימינו: במלאת 100 שנים למותו, באתר www.makorrishon.co.il, 26 בינואר 2022
- ^ אמת וחסד: מקורות לליווי רוחני במדרש ובמחשבה העברית המודרנית, באתר מכון שכטר למדעי היהדות מכון שוקן