עין חדה (אתר מקראי)
מראה
עֵין חַדָּה הייתה עיר בתקופת המקרא.
בספר יהושע מסופר כי נמסרה לנחלת שבט יששכר:[1]
”לְיִשָּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי לִבְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם: וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת: וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן וָאָבֶץ: וְרֶמֶת וְעֵין גַּנִּים וְעֵין חַדָּה וּבֵית פַּצֵּץ:”
במאה ה-20 הציעו לזהותה ממזרח להר תבור, בכפר אל-חַדַתֶ'ה. בסביבות הכפר נערכו חפירות ארכאולוגיות, ובהם נמצאו ממצאים כגון חרסים מתקופת הברזל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערך: עין חדה, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 699.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 72, 113.