עידן קפיטליזם המעקב
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
שושנה זובוף  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
מסה |
| נושא |
מעקב קפיטליסטי |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
2018 |
  | |
עידן קפיטליזם המעקב: המאבק למען עתיד אנושי בגבול הכוח החדש (באנגלית: The Age of Surveillance Capitalism: The Fight for a Human Future at the New Frontier of Power) הוא ספר עיון משנת 2018 מאת שושנה זובוף, העוסק בהתפתחותן של חברות דיגיטליות, בהן גוגל ואמזון, וטוען שהמודלים העסקיים שלהן מייצגים מודל חדש של צבירה קפיטליסטית שהיא מכנה "קפיטליזם מעקב".[1][2]
בעוד שהקפיטליזם התעשייתי ניצל את הטבע ושלט בו באופן שהיו לו השלכות הרסניות, קפיטליזם המעקב מנצל את הטבע האנושי ושולט בו כשנקודת הסיום של הפיתוח היא סדר טוטליטרי.[3]
הנחת יסוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]זובוף קובעת שקפיטליזם מעקב "טוען באופן חד צדדי שהחוויה האנושית היא חומר גלם חופשי שזמין לתרגום לנתונים התנהגותיים [אשר] מוכרזים כעודף התנהגותי קנייני, מוזנים לתהליכי ייצור מתקדמים הידועים כ'אינטליגנציה של מכונה', ומיוצרים מהם מוצרי חיזוי הצופים מה תעשה עכשיו, בקרוב ומאוחר יותר." היא מצהירה שהמוצרים הקפיטליסטיים החדשים הללו "נסחרים בסוג חדש של שוק שאני מכנה שווקים עתידיים התנהגותיים".[4]
בחברה קפיטליסטית, מידע, כגון לייקים ודיסלייקים של משתמש שנאסף בעת גישה לפלטפורמה מסוג פייסבוק, או מכל סוג אחר של חיישן המשמש כנקודת מגע אינטרנטית לזרם נתונים, הוא מידע שיכול לשמש אותה חברה לשפר את חוויית המשתמש. זאת עושה החיישן על ידי הזנת המשתמש במידע שנתונים שהתקבלו מפעילותו הקודמת מראים לחיישן שהמשתמש מתעניין בו. החיישן יכול להסיק דברים רבים על האדם, הרבה מעבר לתנאי השימוש. ניתן לעשות זאת בדרכים רבות באמצעות שימוש באלגוריתם המנתח מידע.
הסכנה של קפיטליזם מעקב היא שפלטפורמות וחברות טכנולוגיה טוענות לבעלות על מידע פרטי מכיוון שזה מידע חופשי וזמין. חברות אלה טוענות שהחוויה הפרטית היא 'חומר גלם' למפעלים לייצור נתונים. יש מעט מאוד פיקוח על ידי משתמשים או חוקים שחוקקו ממשלות. בגלל זה, הייתה תגובה נגד השימוש המסוים של חברות אלה במידע שנאסף. לדוגמה, גוגל, שנאמר כי היא "חלוצת קפיטליזם המעקב"[5] הציגה פיצ'ר (Software feature) שהשתמש ב"מודלים מסחריים ... שהתגלו על ידי אנשים בזמן ובמקום." משמעות הדבר היא שלא רק שפרסומות ממוקדות אליך באופן ספציפי דרך הטלפון שלך, אלא עובדות יד ביד עם הסביבה שלך וההרגלים שלך, כגון הצגת פרסומת של בר מקומי כשאתה מסתובב במרכז העיר בערב.
ניסיונות הפרסום והמיקוד הטכניים והספציפיים האלה יכולים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות של האדם בפעילויות שהוא בוחר ובהחלטות פוליטיות.
לפיכך, לכאורה חברות אלו אינן תחת פיקוח, תוך כדי כך שיש להן הכוח להתבונן ולשלוט בחשיבה. זו אחת הסיבות לכך שחברות טכנולוגיה כמו גוגל נמצאות תחת ביקורת.
זובוף כותבת שהחופש המוקצה לחברות טכנולוגיה נובע מהרעיון ש"קפיטליזם מעקב אינו נוטש 'חוקים' קפיטליסטיים מבוססים כגון ייצור תחרותי, מקסום רווחים, פרודוקטיביות וצמיחה",[6] שכן הם עקרונות של כל עסק בתחום. חברה קפיטליסטית צריכה לשאוף להצטיין כדי להיות תחרותית. זובוף טוענת כי "הצטברות לוגיקה חדשה ... מציגה חוקי פעילות משל עצמה". זוהי תופעה חדשה בפעולות קפיטליסטיות שיש להטמיע בה מגבלות ספציפיות.
הפלטפורמות היו פולשניות מבחינת צבירת מידע, אך גם הובילו למה שנקרא כיום "כלכלת שיתוף",[7] שבה מידע דיגיטלי יכול להתקבל על ידי אנשים שמבצעים קפיטליזם מעקב באמצעות אותן פלטפורמות עצמן. לפיכך, "יחידים יכולים להפיק תועלת רבה מהטרנספורמציה הזו מכיוון שהיא מעצימה אותם ומאפשרת להם להקים עסקים".[7] עסקים קטנים ייהנו גם מכך שהם עשויים לצמוח מהר יותר מכפי שהיו צומחים לולא היו יודעים את הדרישות והרצונות של הצרכנים, אך יצטרכו לשלם לתאגידים עבור גישה לידע. כך קפיטליזם המעקב הוא כלי שימושי לעסקים, אך גם פוגע בפרטיות של משתמשים שאינם רוצים שהחוויה הפרטית שלהם תהיה בבעלות חברה.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פייננשל טיימס כינה את הספר "יצירת מופת של חשיבה ומחקר מקוריים".[8] הניו יורקר קבע ש"עידן קפיטליזם המעקב" הוא אחד מספרי העיון המובילים לשנת 2019.[9] נשיא ארצות הברית לשעבר ברק אובמה ציין שזה אחד הספרים האהובים עליו בשנת 2019. חוקר העיתונות אבי אשר-שפירא כינה אותו "מעניין", בהתחשב בכך שהספר מותח ביקורת נוקבת על הדלת המסתובבת של כוח אדם בין גוגל והממשל - כלומר, על כך שעובדים בגוגל עוברים לממשל, ולהפך, וכן ביקורת על כך שקמפיינים נשיאותיים משתמשים בנתוני מעקב כדי לטרגט מצביעים.[10][11]
סם דיבלה (DiBella), שכתב עבור הבלוג של בית הספר לכלכלה של לונדון, מתח ביקורת על הספר, בתחושה שהגישה שלו יכולה "לעורר שיתוק ולא פרקטיקה בכל הנוגע לפעולה קולקטיבית שנדרשת כדי להתמודד עם מעקב תאגידי שיטתי".[12]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bridle, James (2 בפברואר 2019). "The Age of Surveillance Capitalism by Shoshana Zuboff review – we are the pawns". The Guardian. ISSN 0261-3077. נבדק ב-17 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Naughton, John (20 בינואר 2019). "'The goal is to automate us': welcome to the age of surveillance capitalism". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-16 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gray, John (6 בפברואר 2019). "The new tech totalitarianism". New Statesman (באנגלית). נבדק ב-21 בפברואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Naughton, John (20 בינואר 2019). "'The goal is to automate us': welcome to the age of surveillance capitalism". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0029-7712. נבדק ב-16 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה)Naughton, John (January 20, 2019). "'The goal is to automate us': welcome to the age of surveillance capitalism". The Guardian. ISSN 0029-7712. Retrieved January 16, 2020. - ^ Zuboff, Shoshana; Möllers, Norma; Murakami Wood, David; Lyon, David (2019-03-31). "Surveillance Capitalism: An Interview with Shoshana Zuboff". Surveillance & Society. 17 (1/2): 257–266. doi:10.24908/ss.v17i1/2.13238. ISSN 1477-7487.
- ^ Zuboff, Shoshana; Möllers, Norma; Murakami Wood, David; Lyon, David (2019-03-31). "Surveillance Capitalism: An Interview with Shoshana Zuboff". Surveillance & Society. 17 (1/2): 257–266. doi:10.24908/ss.v17i1/2.13238. ISSN 1477-7487.Zuboff, Shoshana; Möllers, Norma; Murakami Wood, David; Lyon, David (March 31, 2019). "Surveillance Capitalism: An Interview with Shoshana Zuboff". Surveillance & Society. 17 (1/2): 257–266. doi:10.24908/ss.v17i1/2.13238. ISSN 1477-7487.
- ^ 1 2 van Dijck, José; Poell, Thomas; de Waal, Martijn (2018-10-18). "The Platform Society". Oxford Scholarship Online. doi:10.1093/oso/9780190889760.001.0001. ISBN 9780190889760.
- ^ "The Age of Surveillance Capitalism by Shoshana Zuboff". Financial Times (באנגלית בריטית). נבדק ב-16 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Our Favorite Nonfiction Books of 2019". The New Yorker (באנגלית). 18 בדצמבר 2019. ISSN 0028-792X. נבדק ב-16 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Binder, Matt. "Obama praises book that slams his White House for its Google relationship". Mashable (באנגלית). נבדק ב-16 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ghosh, Shona (29 בדצמבר 2019). "Obama's 'favorite books of 2019' list includes a title that slammed his administration's incestuous relationship with Google". Business Insider. נבדק ב-3 ביוני 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ DiBella, Sam (10 בנובמבר 2019). "Book Review: The Age of Surveillance Capitalism: The Fight for a Human Future at the New Frontier of Power by Shoshana Zuboff". LSE Phelan US Centre (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-16 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)