לדלג לתוכן

עידו פכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עידו פכטר
לידה 9 במרץ 1983 (בן 41)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
רבותיו נחום אליעזר רבינוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
אב מרדכי פכטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט דב שוורץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ד"ר עידו פכטר (נולד ב-9 במרץ 1983) הוא רב אורתודוקס-מודרני, חוקר האורתודוקסיה המודרנית והציונות הדתית, מרצה, עורך ופובליציסט. בעל טור קבוע בעלון שבתון[1] וחבר מערכת מוסף שבת של מקור ראשון משנת 2010.[2] מחבר הספר 'יהדות על הרצף' העוסק בעולם ההלכה בעידן המודרני.

נולד בחיפה לרחל ומרדכי (פרופסור למדעי היהדות) והתחנך בישיבה התיכונית יבנה. בשנת תש"ס החל את לימודיו בישיבת ההסדר ברכת משה שבמעלה אדומים. במסגרת לימודיו בישיבה הוסמך לרבנות ואף עשה תואר ראשון בהוראה במכללת ליפשיץ. לאחר מכן המשיך לתואר שני ושלישי בפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. את הדוקטורט שלו כתב בנושא "התפתחותה הרעיונית של האורתודוקסיה המודרנית באמריקה: דגמים ושיטות", בהנחיית פרופ' דב שוורץ.

בין השנים 2012–2021 כיהן כרב קהילת ישראל הצעיר ברמת פולג שבדרום נתניה. לאחר מכן מונה לראש תחום רבנים וקהילות בתנועת נאמני תורה ועבודה.[3] במסגרת עבודתו היה שותף במאבקים נגד קידום הצעות חוק שהעבירו את הכוח למינוי רבני ערים לגופים פוליטיים,[4] ואף פרסם חיבור מקיף ובו הצעה לשינוי מבני ברבנות הראשית לישראל.[5]

הרב פכטר לימד לאורך השנים בבתי מדרש שונים כגון מת"ן, מכללת אמונה, מכללת נתניה וכן משמש כמרצה חופשי. החל משנת 2023 הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן ומנהל אקדמי בארגון בית מורשה.

בשנת 2023 ייסד את בית מדרש 'למעשה – יוצרים הלכה ישראלית' אשר פועל במרחב החברתי בירושלים.[6]

נשוי לדפנה (לבית כהן), דוקטורנטית לתזונה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ולהם שלוש בנות ובן.

מחקריו והגותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב פכטר הינו תלמיד של הרב נחום אליעזר רבינוביץ'. הוא מרבה לעסוק בתרומתו הייחודית של הזרם האורתודוקסי-מודרני ליהדות בכלל ולציונות הדתית בפרט. לדבריו זרם זה מהווה אלטרנטיבה לתפיסה הציונית-דתית מבית מדרשו של הרב קוק והוא אף הצליח להשפיע השפעה של ממש הן על העולם ההלכתי, הן על העולם האידאולוגי והן על הפן החברתי.[7] דוגמאות לכך ניתן למצוא בתחום הפמיניזם הדתי: לימוד תורה לנשים וכניסתן לעולם הרבנות, בתחום הגיור, בהשקפת עולם סובלנית כלפי זרמים אחרים ביהדות ועוד.[8]

בספרו 'יהדות על הרצף' פרס הרב פכטר את משנתו ביחס לגמישותו של עולם ההלכתי ואפשרותו להכיל רצף רחב של אוכלוסיות המרכיבות את הציבור הישראלי. בשונה מספרים אחרים מסוג זה שעסקו בנושא באופן מופשט, הרב עידו מביא דוגמאות הלכתיות מפורטות כדי להוכיח עד כמה רחב הספקטרום ההלכתי. מגמתו בספר זה היא להוציא את המושג 'יהדות דתית' מהאפוטרופסות החרדית הצרה ולהראות שהיהדות ההלכתית וההיסטורית רחבה בהרבה מהתפיסה המקובלת.

הרב פכטר עוסק בבית המדרש שייסד בפרויקט 'הלכה ישראלית' שמגמתו לפתוח את עולם ההלכה לכל המגזרים בחברה הישראלית, דתיים, חילונים, מסורתיים וחרדים. במסגרת זו ובעקבות מאורעות שבעה באוקטובר הוציא בית המדרש חוברת בנושא הנצחה הלכתית של מאורעות אלה.[9]

ספרים שכתב, תרגם וערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • עומק הפשט - עיונים בפרשת השבוע על דרך הפשט, הוצאה עצמאית, 2021[10]
  • יהדות על הרצף, הוצאת כרמל, 2021[11]
  • יסודי הדת האוניברסלית הוא תורת האנושות על פי מקורות היהדות \ הרב דוד שלמה שפירא, עורך ומהדיר עידו פכטר, הוצאת נאמני תורה ועבודה, 2024[12]
  • ההלכה כמרד - קריאה לדתיות מקורית ולהלכה נועזת \ הרב נתן לופס קרדוזו, תרגום, עריכה והקדמה: עידו פכטר, ידיעות ספרים, 2024[13]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ טוריו באתר שבתון
  2. ^ טוריו באתר מקור ראשון
  3. ^ גיא עזרא, ‏"מכפלת כוח" | התפקיד החדש של הרב עידו פכטר, באתר "סרוגים", 20 ביוני 2021; הרב ד"ר עידו פכטר מצטרף לתנועת "נאמני תורה ועבודה", באתר ערוץ 7, 20 ביוני 2021.
  4. ^ הרב עידו פכטר בראיון לערוץ 13 על חוק חורבן הרבנות, סרטון בערוץ "נאמני תורה ועבודה", באתר יוטיוב (אורך: 03:30)
  5. ^ הרב עידו פכטר, הרבנות הראשית לישראל - פוליטיקה, סמכות והצעה לתיקון, באתר נאמני תורה ועבודה, ‏23 במאי 2024
  6. ^ אתר האינטרנט הרשמי של יוצרים
  7. ^ עיין למשל מאמרו "בין האורתודוקסיה המודרנית והציונות הדתית" בתוך 'ציונות דתית - היסטוריה, רעיון, חברה, דב שוורץ (עורך), בר-אילן, עמ' 115-153.
  8. ^ אתר למנויים בלבד עידו פכטר, ‏ציונות דתית אחרת, בעיתון מקור ראשון, 19 ביוני 2019
  9. ^ זיכרון ישראלי באתר למעשה.
  10. ^ אתר האינטרנט הרשמי של עומק הפשט
  11. ^ הספר באתר הוצאת כרמל.
  12. ^ הספר באתר נאמני תור ועבודה
  13. ^ הספר באתר ידיעות ספרים.