עז א-דין שוכרי פישר
 | |
| עז אלדין שוכרי פישר, בפסטיבל ברלין 2012 | |
| לידה |
22 אוקטובר 1966 (בן 58) כווית |
|---|---|
| מדינה |
 מצרים |
| לאום | מצרי |
| עיסוק |
|
| מעסיק | דארטמות' קולג', ארה"ב |
| מקום לימודים |
|
| שפות היצירה | ערבית |
| תחום כתיבה | ביקורת על הדיכוי, חוסר הצדק והסבל האנושי במצרים |
| סוגה | רומן |
| יצירות בולטות |
|
| תקופת הפעילות | מ-1987 |
| מספר צאצאים | 3 |
| פרסים והוקרה |
|
עז א-דין שוכרי פישר (אנגלית: Ezzedine Choukri Fishere ; בערבית: عزالدين شكري فشير ; נולד ב-22 באוקטובר 1966) מחזאי, סופר, פובליציסט ודיפלומט מצרי. ידוע ביצירתו הספרותית בתחום הרומן, בתרומותיו לדיפלומטיה וכפרשן פוליטי בזמן האביב הערבי במצרים. נכון לשנת 2025, הוא מכהן כפרופסור ללימודי מזרח תיכון במכללת דארטמות' (Dartmouth College) בארצות הברית.[1][2]
ילדות, בגרות והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אעז א-דין נולד ב-22 באוקטובר 1966, בכווית, להורים מצריים שעבדו במדינה זו. בגיל שנתיים הגיע עם אמו ואחיו למצרים, בעוד אביו נותר בכווית כדי לפרנס את המשפחה. פישר גדל בעיר המצרית מנסורה, עיירה השוכנת לצד נהר הנילוס. הוא הצטיין בלימודיו. הוא סיים את לימודיו בתיכון מנסורה במחוז דאקליה בגיל 16, ונמנה עם עשרת התלמידים המצטיינים בכל מצרים בשנת 1983.[3]
בשנת 1987 סיים את לימודיו לתואר בוגר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת קהיר והצטרף למרכז אל-אהראם ללימודים פוליטיים, מדיניים ואסטרטגיים. שנתיים לאחר מכן השלים את שירותו הצבאי והצטרף לשירות החוץ המצרי. בשנת 1992 קיבל דיפלומה בינלאומית במנהל ציבורי מ-École Nationale d'Administration בפריז. בשנת 1995 השלים תואר מוסמך ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת אוטווה, קנדה ובשנת 1998 השלים תואר דוקטור במדע המדינה באוניברסיטת מונטריאול.[2][4]
קריירה דיפלומטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פישר התחיל את דרכו כדיפלומט. מילא מספר תפקידים, ביניהם:[5][6][7]
- יועץ במשרד החוץ של מצרים בין השנים
- במכון ללימודים דיפלומטיים (IDS).
- בשגרירות מצרים בישראל בין השנים 1999–2001.
- כקצין לעניינים מדיניים/יועץ פוליטי של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון (UNSCO), בין השנים 2001–2004.
- במשלחת לגילוי עובדות של האו"ם בנוגע לרצח ראש הממשלה לשעבר חרירי. בשנת 2005.
- במשלחת האומות המאוחדות בסודן (UNAMIS/UNMIS) בין השנים 2004–2005.
- יועץ לשר החוץ המצרי בקבינט שר החוץ של מצרים בין השנים 2005–2007.
- מנהל בפרויקט ערבי-ישראלי בקבוצת המשבר הבינלאומית בין השנים 2007–2008.
- מזכ"ל המועצה העליונה המצרית לתרבות.
- במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה האמריקאית בקהיר, בשנת 1998–1999.
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקריירה הדיפלומטית של פישר הושלמה על ידי קריירה אקדמית מרשימה. הוא היה פרופסור אורח באוניברסיטה האמריקאית בקהיר ועוזר הוראה באוניברסיטת מונטריאול ובאוניברסיטת אוטווה. עם זאת, נכון ל-2025 הוא מרצה במכללת דארטמות', שם הוא "מלמד קורסים בנושאי פוליטיקה במזרח התיכון, סכסוך פלסטיני-ישראלי, מדיניות חוץ של מדינות המזרח התיכון, פוליטיקה ותרבות בעולם הערבי".[6]
תחומי מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחומי המחקר האקדמאי של פישר עסקו:[8]
- תאוריות ביחסים בינלאומיים.
- גלובליזציה וממשל עולמי.
- ניתוח מדיניות חוץ, ומדיניות החוץ של המעצמות הגדולות ושל מדינות המזרח התיכון.
- הסכסוך הערבי-ישראלי ותהליך השלום.
- התנועה הלאומית הפלסטינית ותנועותיה.
- ביטחון אזורי במזרח התיכון.
- תיווך, משא ומתן ומבצעי שמירת שלום.
מאמרים אקדמאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשימה חלקית:[8]
- “Against Conventional Wisdom: Mediating the Arab-Israeli Conflict”, Oslo Forum 2008, Oslo, June 2008.
- Ghurfet Al Enaya Al Morakkaza (Intensive Care Unit), Sharqyat, Cairo, January 2008.
- Asfar Alfara’een (Pharaonic Voyages), Merit, Cairo, September 1999.
- “Le nationalisme arabe chez Olivier Carrée”, Revue canadienne de science politique, vol. XXX, no 2, juin 1997.
- Maqtal Fakhredine (The Death of Fakhr-Edine), Cairo, 1995.
- “La crise de l’hégémonie mondiale”, Globe, Montréal, 1994.
- “The Crisis of State in Africa”, Al-Siassa Al-Dawlia (International Politics), Cairo, Fall 1992.
- Azmat al-ahzab assyassia almissrya (The Crisis of Egyptian Political Parties), in Al-Taqrir Al-Istratigi Al-Arabi (Arab Strategic Report), Cairo, 1989.
- Various articles and op. eds. in newspapers such as Al-Hayat, Asharq-Alwsat, and Al-Ahram Weekly from 1987 to 2008.
קריירה ספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פישר הוא סופר מוכר במצרים ובעולם הערבי. הוא מתמקד בחקר נושאים של שינוי חברתי ופוליטי בעולם הערבי. כתיבתו חוקרת את הזהות, החופש והמורכבות של החיים במזרח התיכון, ומציגה תיאורים מורכבים של החברה הערבית המודרנית. פישר חיבר מספר רומנים שהתפרסמו בעיקר לאחר שפרש מן השירות הדיפלומטי והפך לקול ביקורתי בולט באביב הערבי.
מצבה החברתי-פוליטי של מצרים והמזרח התיכון הוא נושא מרכזי ביצירתו של פישר. בארבעת ספריו הראשונים הוא מתאר את דעיכתה ההדרגתית של מצרים, שבה השחיתות והניוון הפוליטי מכרסמים בחייהם של האנשים. ספריו נתפסו לעיתים קרובות כביקורת על הדיכוי, חוסר הצדק והסבל האנושי במצרים. שני ספריו הראשונים, מַקְתַל פַחְ'ר א-דין (1995, הרצח של פחר א-דין) ו-אַסְפַאר אל-פַרַעִין (1999, מסעות פרעוניים), יצאו לאור באופן דיסקרטי, מחשש שביקורתו תיחשב להפרה של חובותיו הדיפלומטיות.[9]
מבקרים רבים תיארו את יצירתו הספרותית של פישר כ"ביקורת על החברה הערבית ועל פגמיה הטרגיים, החל מהתפוררות חברתית ועד לטרור, ובה בעת היא נושאת אופי אוניברסלי בכך שהיא עוסקת בשאלות יסוד של הקיום האנושי". סלאח פדל, מבקר ספרות מוביל במצרים, ציין בביקורת עדכנית כי "עז א-דין שוכרי נכנס בביטחון לקאנון הספרות הערבית".[10]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]1. מקתל פח'ר אלדין (רצחפח'ר אלדין, 1995).[11]
2. ואספאר אלפראעין (מסעות הפרעונים, 1999).[12]
3. ע'ורפת אלעינאיה אלמרכּזה (יחידה לטיפול נמרץ, 2008).[13] הרומן מאיר את המציאות הקודרת של החברה המצרית, אך למרות כל הקדרות הזו במציאות המצרית, הוא עדיין רואה קרן אור בתוך כמות עצומה של חושך, וקולות של תקווה נשמעים אליו, אך הוא אינו יודע כיצד להגיע אליהם.
4. אבו עומר אל מסרי (2010), הרומן עוקב אחר חייו של פח'ר א-דין מאז ששרד ניסיון התנקשות שתוכנן על ידי גוף ביטחוני הפועל מחוץ לחוק. ניסיונותיו של פח'ר מתחילים בבריחתו לצרפת כדי ללמוד משפטים, וכמעט מיד לאחר שהוא הופך לאב, הדלתות נסגרות בפניו ודוחפות אותו לעזוב. הוא מוצא את עצמו בעבודה בחברת השקעות במפרץ, בסודן, ומשם לאפגניסטן, שם הוא הופך ל"אבו עומר המצרי", ושם הוא לומד רבות לפני שהוא מקבל את ההחלטה לחזור.
5. עינאק ענד ג'סר ברוכלין (חיבוק בגשר ברוקלין, 2011).[14] הרומן עוסק בארוחת ערב שמכנסת את קהילת המהגרים הערבים בניו יורק ומתאר את חייהם ביום שנקבע למפגש. לכל אחד מהם יש משימות שעליו להשלים לפני מועד הארוחה, שנקבעה לשעה שמונה בערב, ומהלך יום זה כולל הפתעות לא צפויות ומזל רע שמונעים מחלקם להגיע למפגש.[15]
6. באב אל ח'רוג (דלת היציאה, 2012), הרומן עוסק בצעיר מצרי שמונה להיות המתרגם בארמון הנשיאות, שם תרגם מאמרים ולאחר מכן קודם לתפקיד מתרגם סימולטני בפגישות והדיונים הבינלאומיים של הנשיא. את הרומן כתב הסופר עז א-דין שוכרי פישר, והוא פורסם בשנת 2011, לאחר מהפכת האביב הערבי, אך הוא חזה את האירועים הפוליטיים שיתרחשו במצרים בשנת 2020. זה הרומן הראשון שפישר מתנבא על העתיד, ורוב הנבואות שהוזכרו על ידי הסופר התרחשו במציאות. הוא הצליח להעביר בצורה מדויקת את המאבק הפוליטי ואת המאבק על השלטון במצרים לאחר המהפכה. הרומן מתחיל כאשר (עלי שוכרי) שולח מכתב לבנו ומספר לו את סיפור חייו בזמן שהוא על סיפונה של ספינה. במכתב הזה, האב מספר לבנו על כל האירועים בחייו, על הקשיים והאתגרים שהוא התמודד איתם.
7. כל האדא אלהורא (כל השטויות האלה, 2017), הוא רומן שמבטא את המציאות המצרית לאחר מהומות ינואר. המחבר עז א-דין שוכרי פישר פותח בשלושה כותרות: "אמל ועומר", "הנד ובאסם" ו"בהא ושריף בורחים לניו יורק". עז-דין פותח את הסצנה עם עומר ואמל בסצנה אינטימית במיטה כדי להציג את המציאות המצרית האובדת, שאי אפשר לדעת אם הסצנות הללו מקובלות בחברה או לא. עם זאת, עומר מספר סיפורים עד שיגיע זמן הטיסה של אמל לארצות הברית. עומר מספר על סיפור הנד ובאסם וההתקפות הברוטליות של אונס והטרדה מינית בנשים לאחר מהומות ינואר ובמהלך ההפגנות נגד השלטון, וכיצד האישה לא יכולה לעשות דבר חוץ מלעמוד עם הקורבנות, גם אם היא עצמה הקורבן. ואז הוא עובר לדבר על ההומוסקסואליות בין בהא ושריף וכיצד קבלת דבר כזה היא דבר דמיוני במצרים, ועלולה להוביל להריגה או בידוד.
8. קִסַּתּ פַרַח (סיפורה של פרח 2022), הוא רומן על אהבה, אמהות וחירות, על האנושיות הנתונה לאיום הרס הזמן.
הוקרה ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצירתו הספרותית קִסַּתּ פַרַח (סיפורה של פרח 2022) זכה בפרס הבינלאומי לספרות ערבית.[16]
- הספרים "יחידה לטיפול נמרץ" ו"חיבוק בגשר ברוקלין" היו מועמדים לפרס הבוקר הערבי (IPAF) בשנים 2008 ו-2011 בהתאמה.[17]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמריו של עז אלדין שוכרי פישר בעיתון המצרי, אל-מצרי אל-יום.
- מאמריו של עז אלדין שוכרי פישר ברשת החדשות המצרית, "שורוק ניוז" המקושר לעיתון "אל-שורוק" ("الشروق").
- ביקורת ספרותית על הספר "כל השטויות האלה" מאת עז אל-דין שוכרי פישר
- Embrace on Brooklyn Bridge
- הספר "כל השטויות האלה" מאת עז אל-דין שוכרי פישר מתורגם לעברית, בהוצאת פרוזה
- Booker shortlisted: Embrace over Brooklyn Bridge
עז א-דין שוכרי פישר, ברשת החברתית פייסבוק
עז א-דין שוכרי פישר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
עז א-דין שוכרי פישר, סרטונים בערוץ היוטיוב
עז א-דין שוכרי פישר, ברשת החברתית Goodreads
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ezzedine C. Fishere, Faculty Directory, 2016-07-26 (באנגלית)
- ^ 1 2 Ezzedine Fishere | The Munk School, munkschool.utoronto.ca (באנגלית)
- ^ Ezzedine Choukri Fishere - Writer Filmography، photos، Video, elCinema.com (באנגלית)
- ^ Ezzedine Fishere, Words Without Borders (באנגלית)
- ^ Ezzedine Choukri Fishere, web.archive.org
- ^ 1 2 Ezzedine Fishere, The Montreal Centre for International Studies (באנגלית)
- ^ Ezzedine C. Fishere
- ^ 1 2 Ezzedine Choukri Fishere, web.archive.org
- ^ Ezzedine Choukri Fishere, international literature festival berlin (באנגלית אמריקאית)
- ^ عزالدين شكري وناصر عراق يصلان للقائمة النهائية لجائزة البوكر, بوابة الأهرام (בערבית)
- ^ عز الدين شكري فشير, دار الشروق, مقتل فخر الدين, دار الشروق, 2016-03-10, ISBN 978-977-09-3180-6. (בערבית)
- ^ عز الدين شكري فشير, دار الشروق, أسفار الفراعين, دار الشروق, 2013, ISBN 978-977-09-3122-6. (בערבית)
- ^ عز الدين شكري فشير, دار الشروق, غرفة العناية المركزة, دار الشروق, 2013, ISBN 978-977-09-2960-5. (בערבית)
- ^ Booker shortlisted: Embrace over Brooklyn Bridge - Review - Books, Ahram Online
- ^ Review of Embrace on Brooklyn Bridge, www.forewordreviews.com, 2017-04-27 (באנגלית)
- ^ Porter Anderson, International Prize for Arabic Fiction: 2022 Longlist and Jurors, Publishing Perspectives, 2022-01-31 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ezzedine Choukri Fishere | International Prize for Arabic Fiction, arabicfiction.org
בקרת זהויות  |
|
|---|