עזריאל הורוויץ
| לידה |
1757 זמושץ', האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
21 בנובמבר 1818 (בגיל 61 בערך) |
| כינוי |
ראש הברזל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי הישן בלובלין |
| תקופת הפעילות |
? – 21 בנובמבר 1818 |
  | |
רבי עזריאל הלוי איש הורוויץ (תקי"ז, 1757 – כ"ב בחשוון תקע"ט, 21 בנובמבר 1818) היה רבה של לובלין. נודע בכינויו "ראש הברזל".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בזמושץ' לרב דוב מזאמושץ'. נשא את בתו של הרב בנימין בושקא מזמושץ', אביו של הרב צבי הירש בושקא.
שימש ברבנות העיירה קרשניק ובשנת ה'תקס"ו התמנה כרב העיר לובלין.
הוא נודע בכינויו "ראש הברזל" (ביידיש: "דער אייזערנער קָאפ"), וכך גם נקרא ספר החידושים לתלמוד והשו"ת שלו שנדפס שנים רבות לאחר מותו מכתב יד.
רבי עזריאל הורוויץ נודע בהתנגדותו לחסידות, ויחסיו עם חסידי עירו לובלין, ובפרט עם "החוזה מלובלין", משמשים רקע לסיפורים עממיים שונים[1]. למרות יחסיו המתוחים עם החוזה מלובלין, ניהל מערכת יחסים ידידותית עם אדמו"רי בית פשיסחה הראשונים, רבי יעקב יצחק ורבי שמחה בונים[2].
כשפרסם פעם המגיד מקוז'ניץ היתר עגונה, שהתבסס על נימוקים שלא עמדו בקריטריונים הנדרשים לפי דעתו של רבי עזריאל, פרסם קונטרס שבו תקף את יסודות ההיתר. במהדורות המודפסות של ההיתר, "עגונת ישראל", נדפסו השגותיו של רבי עזריאל הורוויץ כנספח תחת השם "דברי ריבות" עם תגובתם של תומכי ההיתר, בהקדמת הנספח מייחסים המדפיסים החסידיים את הדברים ל”איש אחד ורצונו להשבית שמחתינו, בשלחו מכתב עמל חפשי בארמנותינו. דברי ריב ומצה, לפורעם לשמצה...”, זאת בלי לנקוב בשמו של רבי עזריאל[3].
רבי עזריאל הורוויץ נפטר בלובלין בשבת, כ"ב בחשוון ה'תקע"ט, 21 בנובמבר 1818.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרב עזריאל הורוויץ היו שני בנים: דוד ואפרים פישל, ובת אחת שנישאה לרב משה ליב בן ישראל איסר מריצוויל. הוא היה מחותנו של רבי אפרים זלמן מרגליות ואף התכתב עמו בענייני הלכה[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד הלחמי, רבי עזריאל ברבי דוב הלוי הורביץ אב"ד לובלין („ראש הברזל”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' רכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מכתביו
- תשובות וחידושי ראש ברזל, ירושלים תשכ"ט, באתר היברובוקס
- דברי ריבות, נספח לספר עגונת ישראל, ורשה תר"מ, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו למשל: ב. יאושזון, מאוצרנו הישן, בראשית כב, א; עמ' 97.
- ^ יהודה מנחם בוים, הרבי רבי בונם מפשיסחא חלק א, בני ברק, תשנ"ז. עמ' קט.
- ^ ראו בפרק "קישורים חיצוניים" את הספר "עגונת ישראל" עם הנספח "דברי ריבות". יחוס הקונטרס לרבי עזריאל הורוויץ, ראו: ח. צבי הלברשטאם, תולדות המגיד מקאז'ניץ, בני ברק, תשכ"ו. עמ' כד. וראו שם הערה כא, רשימת הרבנים שתמכו בהיתרו של המגיד מקוז'ניץ.
- ^ ראו למשל: אפרים זלמן מרגליות, שו"ת בית אפרים, אורח חיים, שאלה ה, באתר היברובוקס.