עדנה לב

עדנה לב

לידה	13 במאי 1950 (בת 74) כ"ו באייר ה'תש"י חיפה, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1966
סוג קול	אלט
שפה מועדפת	עברית
פרופיל ב-IMDb

עדנה לב, 1969

עדנה לב (נולדה ב-13 במאי 1950) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה

לב נולדה וגדלה בשכונת הדר הכרמל בחיפה ליחיאלה ואליהו לב, שם גם התגלתה לראשונה על ידי המלחין אפי נצר. לב היא אחותו של הזמר רני לב, סולן להקת "ההדים". נצר הלחין את שירה הראשון, "כומתה אדומה", כשהייתה בגיל 16. השיר הוקלט ודורג במצעד הפזמונים של גלי צה"ל. בוגרת הקונסרבטוריון בלימודי פסנתר.

בשנת 1967 יצא גם תקליטון הבכורה שלה, שנקרא גם הוא "כומתה אדומה" ובו חמישה שירים: שיר הנושא, "הוא היה", "החייל שלי חזר" (נעמי שמר), "ירושלים של ברזל" (מאיר אריאל, לחן: נעמי שמר) ו"הם ישנם", במקור של יהורם גאון. באותה שנה הקליטה עבור אלבום משירי מלחמת ששת הימים את שירו של דידי מנוסי "המכתב", שהלחין מיכה בר קול.

בשנת 1968 התגייסה לצה"ל ושירתה בלהקת פיקוד צפון, בתוכניות "קצת מזה וקצת מזה" ו"לצפון באהבה". בתוכניות אלה שרה כסולנית את השירים "אם תשוב", "יצאתי לבד" ("זה קורה לפעמים, זה קורה..."), "רגע לפני", "שכב בני", ובסולו משותף לה וליגאל בשן את "מיכל מיכאל".

בשנת 1970, לאחר שחרורה מהצבא, החלה בקריירה עצמאית שכללה הופעה במופע "שירי החומש" על פי שירי איציק מאנגער בתפקיד חוה, וכן הופיעה בפסטיבלים של התקופה עם שירים שזכו להצלחה רבה: "את ואני נולדנו בתש"ח" שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון, "ידיד נפש" מתוך פסטיבל הזמר החסידי 1972, "שתי אחיות" מפסטיבל הזמר המזרחי ו"שיר שכולו שאלות" מפסטיבל שירי הילדים.

בשנת 1971 השתתפה בפסקול הסרט "מלכת הכביש", שם שרה בדואט עם שלמה ארצי את השיר הקצר "גלגל".

בשנת 1972 זכתה בתואר "זמרת השנה" של מצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל ^{[דרוש מקור]}, ונבחרה להקליט את שיר הנבחרים, "צריך לשמור על הבית שלי" יחד עם זמר השנה יגאל בשן. באותה השנה היא זכתה בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "בואו נשיר". היא גם הוציאה באותה שנה את השיר "אל תשנה אותי", שהוא הראשון שהיא כתבה בעצמה. השיר הולחן על ידי בשן וזכה להצלחה אך לא נכלל באלבומה הראשון "עדנה לב" שיצא גם באותה שנה. העטיפה של האלבום יצאה בשתי מהדורות שונות. בין להיטי האלבום נמצאים "עירי שבערים", "רגע לפני", "אם תשוב", "ידיד נפש", "שיר שכולו שאלות" ועוד. התקליט זכה להצלחה רבה, ובשתי מהדורות העטיפה, ניתן לראות חתימה של השם "עדנה לב", שהפכה לסמלה המסחרי.

בשנת 1973 שיחקה את דמותה של דינה בסרטו של גד בן ארצי "מתנה משמיים" והשתתפה בפסקול, עם השירים "מתנה משמיים" ו"סוד" (שהם שני השירים הם השרידים של הסרט, שלא יצא על גבי DVD). שני שירים מצליחים אלה של הסרט, שקיבל ביקורת שלילית, נכללו באלבומה השני "עדנה לב" שיצא באותה שנה. ופרט להם בלטו גם "ספר לי כוכב" (מפסטיבל הזמר המזרחי), "צריך לשמור על הבית שלי" (עם יגאל בשן), "בואו נשיר" ו"אהבתה של תרזה די מון" (שבוצע במקור על ידי שלמה ארצי). בפסטיבל הזמר והפזמון 1973 זכתה לב במקום הראשון עם השיר "את ואני נולדנו בתש"ח" למילים של מוטי גלעדי, ללחן של יגאל בשן ולעיבוד של אלדד שרים.

בשנת 1974 הקליטה עבור אלבום משירי מלחמת יום הכיפורים בשם "מלחמה ושלום" גרסה משלה לשיר של נועם קניאל "מודה אני לפניך". בעקבות הצלחתו הרבה של השיר, ביצועו זוהה ביותר עם לב. באותה שנה היא הייתה אמורה להיכנס לתפקיד של גילה זוהר בסרט "צ'רלי וחצי" ועברה את הבחינה, אך ברגע האחרון החליט הבמאי להעביר את התפקיד לזמרת אילנית, שגם היא עברה את הבחינות. לבסוף הבמאי העביר את התפקיד לחיה קציר.

באמצע שנות ה-70 נסעה לארצות הברית ושהתה שם עד 1987. בזמן שהותה שם עסקה לב בתכשיטנות. בשנת 1980 הוציאה בארץ את אלבומה השלישי, "עדנה לב", שהוקלט במהלך שהותה בארצות הברית והורכב משירים עבריים, ביניהם גם שירים שכתבה לב עצמה. מהאלבום הצליחו השירים "עייפה קצת" (שיר מקורי של לב לעיבוד של יאיר שרגאי, שאף צולם לו קליפ והגיע למקום ה-26 במצעד הפזמונים העברי השנתי), "אחרת" (שתיאר את ניסיונה לחדש את הקריירה ללא הצלחה) בו היה דני רובס זמר הליווי, "הם לא מבינים מה זה בלי שמש" (לחן ועיבוד: צביקה פיק) "שמלה של חג", ו"פחות אבל כואב", שכתב יהונתן גפן והלחינה נורית הירש, והוקלט מאוחר יותר על ידי יהודה פוליקר בלחן שלו עבור אלבומו באותו שם משנת 1990. האלבום נכשל מסחרית, על אף השקעה כספית גדולה של מיליון דולרים. שמה החל להיות מוזכר לרעה במדורי רכילות וצהובונים בגלל הכישלון.

בשנת 1987, לאחר גירושיה מיורם שיינמן ושובה לארץ, ניסתה פעם נוספת לחדש את הקריירה אך גם הפעם היא לא הצליחה לשוב אל השיא בו הייתה לפני שעזבה. ההתחלה הייתה טובה, כאשר השתתפה בפסטיגל באותה שנה עם השיר "הדגל שלי" שזכה במקום השלישי. אחר כך ב 1988 היא שיחקה בסרטו של יהודה ברקן "מצלמה בלי בושה", בתפקיד מתחנית.

בשנת 1989 הוציאה את אלבומה הרביעי "הדרך אלי", בשיתוף פעולה עם אריק רודיך ובחודשים הראשונים של ההקלטות גם עם יהודית רביץ, עד שזו פרשה. בדומה ובשונה מאלבומה הקודם, כל השירים זכו להצלחה מסוימת. לדברי לב, עלות ההפקה של האלבום הייתה גדולה, כמעט כשל רכישת דירה. האלבום לא זכה להצלחה רבה, אך בדיעבד גם הצליח להביא להיטים שהפכו לידועים מאוד. באלבום הופיעה גרסה חדשה ללהיט העבר שלה "שתי אחיות", אך מילות השיר לא כתובות בצד האחורי של עטיפת האלבום (האלבום לא יצא על גבי דיסק, ולא כולל דף מילים. המילים מופיעות בצד האחורי של העטיפה).

בשנת 1993, לאחר שלוש שנים בארצות הברית והולדת בתה היחידה נטעלי, חזרה לב לארץ והוציאה את אלבומה החמישי (והראשון על גבי דיסק), "יותר מקרוב", בשיתוף פעולה עם הקלידן אדי גרימברג, שהלחין חלק מהשירים עיבד את כולם, ואף שר קולות רקע. האלבום כלל 11 שירים אישיים שתיארו את הרגשותיה של לב ומשברים שהיו לה, וממנו בלטו השירים "לחם" ("לחם בטעם של אדם"), "עד מתי", "עכשיו מותר ילדה" (שנכתב כהתנצלות לבתה נטעלי על החיים הקשים שעברה), "כמו שובר גלים" ובמיוחד "יש עוד". האלבום לא זכה להצלחה, וגם הוצאתו המחודשת של האלבום בשנת 1994 לא עזרה. השיר "אתה עושה לי להרגיש" שהופיע באלבום ונכתב על ידי לב והולחן על ידי גרימברג, הופיע קודם באלבום "עדנה לב" משנת 1980 בשם "הנכון בין השגיאות" ובלחן של צביקה פיק, ואף הזכיר בקצבו את שירה של ריקי גל "לגור איתו" (1979), שאף הוא הולחן על ידי פיק.

בשנת 1996 הוציאה חברת פונוקול עבור לב את "עדנה לב - האוסף", שאיגד את מיטב להיטיה וכלל שלושה מלהיטי האלבום "יותר מקרוב": "לחם", "כמו שובר גלים" ו"יש עוד". האוסף הזה הוא האלבום הנדיר ביותר של לב; הוא גם בכלל כמעט לא זכה לחשיפה (כלומר, נכשל) וכבר לא מודפסים יותר עותקים חדשים שלו.

בשנת 2003 הוציאה חברת NMC בהפקת אילן בן שחר את "עדנה לב - האוסף הכפול", אוסף כפול ושני (והפעם גם מצליח) הכולל שירים מכל חמשת אלבומיה. רוב השירים באוסף מעולם לא הופיעו באלבומיה הרשמיים של לב. האלבום הראשון והשני יצאו ב-2017 על גבי דיסק כפול "עדנה לב - השנים הראשונות". האלבומים השלישי והרביעי לא תועדו עד היום על גבי דיסק.

בשנת 2010 הקליטה תקליט שדרים בהפקת תמיר קליסקי שבו שישה שירים, מהם חידושים ללהיטי עבר. האלבום שהיה אמור לצאת בספטמבר של אותה שנה והתקליט שדרים לא יצאו עדיין.

חיים אישיים

לאורך שנות הקריירה שלה מוזכרת לב בתדירות גבוהה במדורי הרכילות של העיתונים ובצהובונים. בשנות ה-70 נקשר שמה ברומנים עם ידוענים כמו רפי שאולי, חיים רמון ויהודה ברקן.

בשהותה בארצות הברית חייתה עם כוכב הטלוויזיה דייוויד ברנר. באותה תקופה הייתה בתחילת הקלטות של אלבום שלישי שנגנז. לאחר פרידתה ממנו נישאה ליורם שיינמן, יורד ישראלי שהפך באמריקה למיליונר. בהמשך נולדה בתם המשותפת נטע-לי, עליה נכתב השיר "עכשיו מותר ילדה", שהופיע באלבומה החמישי משנת 1993 "יותר מקרוב". לב ושיינמן התגרשו לאחר שנת נישואין אחת בשנת 1987. לאחר גירושיה חזרה לישראל.

בשנת 1991 נישאה למפיק יורם גלובוס, והתגרשה ממנו כעבור זמן קצר. במדורי הרכילות סופר בהרחבה על נישואיה לגלובוס, ועל גירושיה ממנו לאחר שגילתה כי הוא התאהב בגיסתה לאה, שאיתה התחתן מאוחר יותר. למרות הגירושין שמרו השניים על קשר, וגלובוס אף ייעד לה תפקידים בסדרות "רמת אביב גימל" ו"סיטי טאוור", אך הייעודים עלו על שרטון ואחרות זכו בתפקיד.

בשנת 2005, בריאיון לתוכניתה של צופית גרנט, סיפרה לב על משברים נפשיים מתמשכים, על דיכאונות אשר תקפו אותה לאחר גירושיה, על תחושת חוסר ההצלחה בחייה האישיים והמקצועיים, וכן על נטייתה לבזבז כספים שהרוויחה, על איבוד נכסיה, על איבוד דירה בשנת 1996 וכן על מספר ניסיונות ההתאבדות שהיו לה, הידוע מהם קרה לאחר הוצאת האלבום "יותר מקרוב", כשלב ניסתה לחתוך לעצמה את הוורידים ללא הצלחה.

לב מתגוררת בגבעתיים. אחייניה הם השחקנים עידו ולירון לב. דודיה היו רותי ועזריה רפופורט, הוריה של אשת התקשורת טלי ליפקין-שחק.

מעצרים

בשנת 2005 שב שמה של לב להופיע בעיתונים, אך בהקשרים בלתי מחמיאים של מעצרים:

בפברואר התלונן אדר טיסונה, החבר של לב לשעבר, כי בשנת 2004 היא התחילה להטריד אותו בשיחות טלפון חוזרות. בתחילת החקירה לב תקפה את השוטרת שניסתה לגבות ממנה עדות, ואף בעטה בשוטר שחש לעזרת השוטרת. היא שוחררה בערבות, הובאה להארכת מעצר בית ולמשך חצי שנה נאסר עליה להתקרב לביתו של טיסונה.

במרץ הגיעה לב לאסוף כרטיס אשראי מסניף בנק. כאשר פקיד הבנק הסביר לה כי אין באפשרותו לתת לה את הכרטיס, היא השתוללה והתפרעה. היא נתבקשה להתפנות מהמקום אך סירבה, וכך גם כאשר השוטרים הגיעו לסניף הבנק. גם הפעם נעצרה ונחבלה באפה לאחר ששוטר הטיח אותה לקיר, והובהלה להיבדק בבית חולים. לטענתה, השוטרים אף אזקו אותה חזק מאוד, מה שגרם לה לקבל שטפי דם, זרקו אותה לניידת ואף צחקו עליה לאחר שנפלה משם. גם לאחר הבדיקות בבית החולים היא לא שוחררה.

באפריל נעצרה לב לאחר שתקפה אישה שהגיעה להתלונן עליה במשטרה, ואת השוטרים שניסו להפריד ביניהן. ב-2009 הסתיימה הפרשה, כאשר לב הורשעה בעבירות של העלבת עובד ציבור, איומים, הטרדה טלפונית, תקיפה, הסגת גבול, וניסיון לתקוף שוטר, ונגזרו עליה שישה חודשי מאסר על תנאי.

דיסקוגרפיה

אלבומי סולו

• עדנה לב (1972)
• עדנה לב (1973)
• עדנה לב (1980)
• הדרך אלי (1989)
• יותר מקרוב (1994/1993)

אוספים

• עדנה לב - האוסף (1996)
• עדנה לב - האוסף הכפול (2003)
• השנים הראשונות (אלבום כפול, 2017)

תקליטי שדרים ומיני אלבומים

• כומתה אדומה (1967)
• עדנה לב (1968)
• כל אחד יכול למצוא מאהב (תקליט שדרים באנגלית) (1968)
• מתנה משמיים (1973)
• עדנה לב - תקליטון בגרמנית (1973)
• יותר (1989)
• תדליק אותי (1989)
• כל הדרך אלי (1989)
• אהובת המטדור (1989)
• שוב פניה למולי (1989)
• המסע לבאלי (עם שמוליק קראוס) (1995)

קישורים חיצוניים

• עדנה לב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• עדנה לב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• עדנה לב, באתר שירונט
• עדנה לב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• עדנה לב, באתר Discogs (באנגלית)
• עדנה לב, דף שער בספרייה הלאומית
• עדנה לב, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• מידע על עדנה לב בקטלוג הספרייה הלאומית
• מעריציה של עדנה לב, באתר קפה דה מארקר
• יערה יעקב, אם תשוב: ראיון עם עדנה לב, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2010
• חיים אתגר, ‏עדנה לב: "קל מאוד לפוצץ הרבה כסף", באתר ‏מאקו‏, 2 ביולי 2013
• יעקב בר-און, ‏מעומק הלב: הזמרת עדנה לב לא מתחרטת על אף בחירה שעשתה, באתר מעריב אונליין, 27 באפריל 2016
• רן בוקר, עדנה לב רוצה לחזור לבמה: "יודעת לשיר, לא יותר מזה", באתר ynet, 23 באוגוסט 2017