לדלג לתוכן

עדה פגיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עדה פגיס
פגיס, 2015
פגיס, 2015
לידה 3 בספטמבר 1932
קאליש, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 באפריל 2024 (בגיל 91)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ada Rockman עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, פולנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בני הזוג פגיס, שנות ה-60

עדה פָּגיס (3 בספטמבר 193220 באפריל 2024) הייתה סופרת ומתרגמת ישראלית.

עדה פגיס (במקור רוקמן), נולדה בקאליש שבפולין לעזריאל ורבקה רוקמן. ילדותה עברה עליה בקאליש, שבאותן השנים חוותה התפרצות רחבת היקף של אנטישמיות, עוד בטרם המלחמה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחה עם אמה ואחותה מזרחה לברית המועצות. בעקבות סירובם לוותר על אזרחותם הפולנית הוגלו לסיביר. בזכות שליטתה של האם ברוסית (אשר למדה בגימנסיה רוסית) היא זכתה לנהל את משרד מפעל העץ שם. למרות זאת, סבלה המשפחה מרעב. במהלך הגלות בסיביר נפטרה אמה של פגיס מטיפוס.

לאחר סיום המלחמה הורשו אלפי יהודים פולנים שהוגלו לסיביר, לשוב לפולין (במסגרת ה"רפטריאציה"). היא ואחותה הבכורה, שתי נערות צעירות, עברו לבדן דרך מדינות ברית המועצות עד שחזרו לוורשה. בוורשה הופתעו פגיס ואחותה למצוא את אביהן, עזריאל, אשר חשבו שנרצח על ידי הנאצים בפולין. עקב ניתוק הקשר ממשפחתו, נישא עזריאל בשנית. שתי האחיות עלו לישראל במסגרת עליית הנוער.

עם הגעתה ארצה בגיל 13, ב-1945, המשיכה את לימודי התיכון בגימנסיה העברית "הרצליה". בהמשך למדה ספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיה פגשה את המשורר דן פגיס, שגם הוא היה אז סטודנט והשניים נישאו. לזוג נולדו בן ובת תאומים.

פגיס עבדה במשך מספר שנים ביד ושם והייתה מורה לספרות והיסטוריה בבתי ספר תיכונים בירושלים.[1]

כתיבתה מתמקדת בתקופת השואה בסגנון ספרותי המשוחרר מחוויות אוטוביוגרפיות ספציפיות: ”לא תמיד אני כותבת מתוך הניסיון האישי שלי, אלא מתוך תחושה של קרבה לאירועים האלה. השואה עדיין ממלאת אותי, אין לי שום רצון לכתוב על משהו אחר”.[2]

ספרה לב פתאומי הוכנס לרשימת יצירות החובה בלימודי הספרות בהיקף 2 יח"ל בכלל בתי הספר התיכוניים בישראל.

פגיס התגוררה בשכונת רמת דניה בירושלים. היא התאלמנה ב-1986.

עדה פגיס נפטרה ב-20 באפריל 2024, בגיל 91, והובאה לקבורה בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא.

  • לב פתאומי (1995) - פרקי ביוגרפיה על דן פגיס, הוצאת עם עובד
  • אגדת המבצר הקטן (1998) - קובץ סיפורים, הוצאת עם עובד
  • כריך גלותי (2003) - קובץ סיפורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • ימי אפלה, רגעי חסד (2008) - על חיי ישראל גוטמן, יד ושם בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד
  • האפשרות השלישית (2015) - קובץ סיפורים קצרים, הוצאת כתר

תרגמה ספרים אחדים, בעיקר מפולנית לעברית:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עדה פגיס בוויקישיתוף

מכּתביה:

על יצירתה:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ פגיס עדה, באתר עם עובד
  2. ^ שירה קדרי-עובדיה, ראיון עם עדה פגיס, בעיתון מקור ראשון, 17 באפריל 2015