עבדו דיוף

עבדו דיוף
Abdou Diouf
	עבדו דיוף
לידה	7 בספטמבר 1935 (בן 89); לוגה, סנגל
מדינה	סנגל
השכלה	אוניברסיטת פנתאון-סורבון; אוניברסיטת שייח אנטה דיופ ;
מפלגה	המפלגה הסוציאליסטית של סנגל
בת זוג	אליזבת דיוף
	1 בינואר 1981 – 1 באפריל 2000; (19 שנים)
	→ לאופולד סדאר סנגור עבדוליי ואד ←
	26 בפברואר 1970 – 31 בדצמבר 1980; (10 שנים)
	→ מבדו דיה (עד 1962) הביב תיאם ←
	1 בינואר 2003 – 31 בדצמבר 2014; (12 שנים)
	→ בוטרוס בוטרוס ראלי מיקאל ז'אן ←
פרסים והוקרה
	קצין גבוה במסדר הלאומי של קוויבק (2011); אזרחות כבוד של לייז' (2014); פרס המלך פייסל הבינלאומי לשירות האסלאם (1998); פרס הפרנקופוני של האקדמיה הצרפתית (1996); אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית; הצלב הגדול של מסדר אורנז'-נסאו; Order of the Grand Conqueror; מסדר מוגונגווה ;

עבדו דיוף (בצרפתית: Abdou Diouf; נולד ב־7 בספטמבר 1935) היה נשיא סנגל השני, בין השנים 1981–2000, מטעם המפלגה הסוציאליסטית של סנגל.

חייו

דיוף התחנך בעיר סן-לואי שבסנגל, ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת דקר, כמו גם בסורבון שבפריז, שם סיים את לימודיו ב־1959.

במהלך שנות השישים צבר דיוף כוח פוליטי, כשכיהן במספר עמדות כוח בממשלתו של לאופולד סנגור. בשנת 1970 מינה סנגור את דיוף להיות ראש הממשלה. ב־1 בינואר 1981, התמנה דיוף להיות נשיא סנגל, לאחר פרישתו של סנגור, שכמו קודמו, כיהן כנשיא למשך שני עשורים. דיוף ניצח בבחירות של 1983 ברוב של 83.5%. בבחירות הללו הרשה דיוף ל-14 מפלגות להתמודד, במקום ארבע בלבד שהרשה קודמו בתפקיד.

בין 1982 ל-1989 קיימה סנגל איחוד רופף עם שכנתה גמביה, שנקרא סנגמביה.

ב-1986 החל דיוף לקדם את תוכניתו למלחמה בנגיף האיידס. הוא השתמש בתקשורת ובבתי הספר, כמו גם בארגונים אזרחיים ובמנהיגים הדתיים המוסלמים והנוצרים כדי להביא למודעות למחלה ולקדם מסרים של סקס בטוח. כמו כן, דרש למסד את הזנות במדינה. התוצאה של כך הייתה שבזמן שהנגיף התפשט ברחבי אפריקה, אחוז חולי האיידס בסנגל עמד על פחות מ-2% מכלל האוכלוסייה במדינה.

בבחירות של 1988 ניצח דיוף ברוב של 72.3% וב־1993 ברוב של 58%. בבחירות של שנת 2000 אומנם השיג יותר קולות מיריבו הוותיק עבדוליי ואד (41.3% מול 30.1%), אך לא קיבל די קולות כדי להיבחר בסיבוב יחיד, ובסיבוב השני, שהתקיים ב־19 במרץ 2000, ניצח ואד עם 58.5% מהקולות מול 41.5% לדיוף.

ההפסד של דיוף, לאחר 19 שנות כהונה ולאחר שמפלגתו שלטה בסנגל בכל 40 שנות קיומה עד אז, לא גרם לזעזוע שלטוני ודיוף קיבל את תוצאות הבחירות ללא כל התנגדות. ואד אף אמר, בעת כניסתו לתפקיד, כי מגיע לדיוף פרס נובל על כך שהצליח להעביר שלוש מערכות בחירות במדינה ללא אלימות.

לאחר הנשיאות, דיוף המשיך להיות פעיל בארגונים בינלאומיים. בשנים 2003–2014 שימש דיוף כמזכיר הכללי של הארגון הבינלאומי לפרנקופוניה, ארגון בינלאומי של מדינות דוברות צרפתית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עבדו דיוף בוויקישיתוף

עבדו דיוף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
עבדו דיוף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)