עבדוליי ואד

עבודליי ואד
Abdoulaye Wade
לידה	29 במאי 1926 (בן 98); קאבאמר, סנגל
מדינה	סנגל
השכלה	תיכון קונדורסה; אוניברסיטת פראנש-קונטה ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית של סנגל
בת זוג	ויויאן ואד
	1 באפריל 2000 – 2 באפריל 2012; (12 שנים)
	→ עבדו דיוף מאקי סאל ←
פרסים והוקרה
	הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (19 בפברואר 2009); פרס השלום ע״ש פליקס הופואה-בואני (2005); מסדר ההצטיינות של סנגל; הצלב הגדול של המסדר הלאומי של האריה של סנגל; קצין גבוה בלגיון הכבוד ;

עבדולֶיי וָאד (Abdoulaye Wade; נולד ב-29 במאי 1926) הוא פוליטיקאי סנגלי שכיהן כנשיא סנגל השלישי. ואד נבחר לשלטון לאחר שנים ארוכות שבהן עמד בראש האופוזיציה.

ואד נולד במחוז קאבאמר שבסנגל. למד בבית הספר לאמנויות קונדורסה שבפריז, ובעל שני תוארי דוקטורט: במשפטים וכלכלה. בנוסף היה דיקן הפקולטה למשפטים וכלכלה באוניברסיטת דקר.

קריירה פוליטית

ואד רץ לראשונה לנשיאות סנגל בפברואר 1978, כשהוא עומד בראש המפלגה הדמוקרטית של סנגל. הוא קיבל 17.38% מקולות הבוחרים והפסיד לנשיא המכהן לאופולד סנגור, שעמד בראש המפלגה הסוציאליסטית ושלט במדינה ללא מצרים מאז היווסדה. ואד התמודד בבחירות גם בשנים 1983, 1988 ו-1993, ובשלושתן סיים במקום השני. במהלך השנים הללו נעשו ניסיונות מצד מפלגת השלטון לצמצם את כוחו הפוליטי של ואד, ובשל כך נעצר ואד מספר פעמים, ואף עבר להתגורר במשך שנתיים בפריז (1988-1990).

בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות בשנת 2000 הוביל יורשו של סנגור, הנשיא המכהן עבדו דיוף, שקיבל 31% מקולות הבוחרים, אולם כיוון שלא השיג את הרוב הדרוש לבחירה בסיבוב יחיד התקיים סיבוב שני, ובו העבירו מרבית תומכיהם של מועמדי האופוזיציה את תמיכתם לוואד, והוא ניצח ברוב של 58.49%. לראשונה איבדה המפלגה הסוציאליסטית את שלטונה במדינה, ואד התמנה לנשיא סנגל ב-1 באפריל 2000. ואד ניצח בבחירות לנשיאות בפברואר 2007, בסיבוב הראשון, עם 55.9% מקולות הבוחרים, בפער גדול מהמקום השני, ונכנס לקדנציה השנייה שלו כנשיא סנגל ב-3 באפריל 2007. הוא כיהן בתפקיד במשך 5 שנים נוספות, שכן בעת כהונתו כנשיא תוקן החוק ונקבע כי נשיא סנגל יוכל לכהן בתפקידו למשך 5 שנים ולשתי קדנציות בלבד.

לקראת כינוס ארגון הוועידה האסלאמית שנערך בחודש מרץ 2008 ביצע ואד מספר מהלכים פוליטיים חדים אשר יועדו לחזק את מעמד בנו, כרים ואד, כמועמד מוביל לאחר סיום כהונתו של האב. צעדים אלו, בנוסף למשבר כלכלי עקב עליית המחירים בכלל ועליית מחירי האורז בפרט ותהליך העיור המואץ, גרמו לאי שקט פוליטי. כמו כן, השמועות על פרישתו של ואד האב, לאחר הוועידה האסלאמית, קיצוץ קרוב למחצית משרי הפרלמנט וצעדים נגד רוכלי הרחוב השאירו את ואד מבודד בזירה הפוליטית ובקרב העם. מתנגדיו הפוליטיים של ואד הצליחו לחשוף את התנהגויות לא חוקיות לכאורה של בנו כרים ואד בכלי התקשורת - הבליטו את זימונו לחקירה בנוגע לכספים שיועדו לוועידה האסלאמית ובכך קיעקעו את מינויו הרשמי לראש המועצה המחוקקת (תפקיד שהמכהן בו משמש גם כממלא מקום הנשיא). עקב כך, כרים התאמץ בהמשך להנמיך פרופיל ציבורי.

השמועות על פרישתו של ואד הוזמו, וואד ניסה למצב עצמו כמתווך בסכסוכים עולמיים (הסכם בין צ'אד לסודאן שהושג במהלך הוועידה בתיווכו, שינוי החוקה כדי לאפשר העמדה לדין על פשעים נגד האנושות). בשנת 2012 הובס בבחירות לנשיאות על ידי מאקי סאל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עבדוליי ואד בוויקישיתוף

תוצאות מערכות הבחירות בסנגל מכל הזמנים
עבדוליי ואד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
עבדוליי ואד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)