עאסמה ג'האנגיר

עאסמה ג'האנגיר
عاصمہ جہانگیر
לידה	27 בינואר 1952; לאהור, הדומיניון של פקיסטן
פטירה	11 בפברואר 2018 (בגיל 66); לאהור, פקיסטן
שם לידה	Asma Jilani
מדינה	פקיסטן
השכלה	הקולג' לנשים קינרד (1978); אוניברסיטת פנג'אב ;
פרסים והוקרה
	פרס גזן (2002); פרס המיליניום לשלום לנשים (2001); King Baudouin International Development Prize (1998); נישאן-י אימתיאז (2018); קצינה בלגיון הכבוד (2014); University of Oslo’s Human Rights Award (2002); Stefanus Prize (2014); UNESCO/Bilbao Prize for the Promotion of a Culture of Human Rights (2010); פרס האומות המאוחדות בתחום זכויות האדם (2018); פרס רמון מגסאיסאי (1995); עיטור ארבע החירויות – חירות הפולחן (2016); פרס הקיום הנכון (2014); פרס מרטין אנלס למגני זכויות אדם (1995); הילאל-אי-אימטיאז (2010); פרס צפון–דרום (2012); Human Rights Award (1999) ;

עאסמה ג'האנגיר (אורדו: عاصمہ جہانگیر; 27 בינואר 1952 - 11 בפברואר 2018) הייתה עורכת דין לזכויות אדם ופעילה חברתית פקיסטנית, שייסדה ועמדה בראש הוועדה לזכויות אדם של פקיסטן^[1]. ג'האנגיר לקחה חלק פעיל בתנועת עורכי הדין שהובילה תנועת מחאה עממית שיצאה נגד ההתנהלות בלתי חוקתית של הנשיא פרבז מושארף ב-2007. היא החזיקה במספר תפקידים בינלאומיים ביניהם, חוקרת מיוחדת של האו"ם בנושא חופש דת או אמונה^[2]^[3]^[4].

ביוגרפיה

ג'האנגיר נולדה וגדלה בלאהור להורים שהיו פעילי זכויות אזרח. אביה, מאליק גולאם ג'ילאני, היה עובד מדינה שהחל לשהיות פעיל פוליטית עם פרישתו ושהה שנים בכלא ובמעצר בית על התנגדותו לדיקטטורות צבאיות. הוא גינה את ממשלת פקיסטן שבמהלך פעילות הצבאית במזרח פקיסטן, בנגלדש של ימינו, נרצחו חפים מפשע^[5]. אמה, סביחה ג'ילאני, הייתה האישה המוסלמית הראשונה שלמדה פורמן כריסטיאן קולג' בלאהור. היא ניהלה חברת ביגוד עד שאדמות המשפחה הורחמו ב-1967 בגלל פעילותו הפוליטית של בעלה^[6].

ג'האנגיר למדה משפטים במכללת קינאירד (לאהור) ב-1978. ב-1980, היא נקראה לשרת בבית המשפט הגבוהה בלאהור ושנתיים מאוחר יותר, בבית המשפט העליון של פקיסטן. בתחילת שנות השמונים היא הייתה פעילה לשינוי המשטר והחזרת השלטון הדמוקרטי לפקיסטן. בשנת 1983 נאסרה כשלקחה חלק בהתנועה לשיקום הדמוקרטיה שפעלה נגד המשטר הצבאי של מוחמד זיא אל-חאק. ב-1986, ג'האנגיר עזבה לג'נבה והתמנתה לסגנית הנשיא של הארגון הבינלאומי להגנת על ילדים. היא חזרה לפקיסטן ב-1988^[7].

ב-1987, ג'האנגיר הייתה ממייסדי הוועדה לזכויות אדם בפקיסטן ושימשה כמזכירה הכללית של הארגון עד 1993, ובהמשך כיושבת ראש שלו^[8]. בשנת 2007, היא הייתה במעצר בית על תפקידה בתנועת עורכי דין, מחאה המונית שהובילו עורכי דין פקיסטנים בתגובה לניסיונו של הנשיא פרובז מושארף לפטר את נשיא בית המשפט העליון של פקיסטן והכריז על מצב חירום והשעה את החוקה^[9]^[10].

ג'האנגיר הייתה האישה הראשונה בפקיסטן שכיהנה כנשיאה של איגוד עורכי הדין של בית המשפט העליון בפקיסטן^[11]. היא הייתה יושבת ראש שותפה של הפורום המזרח אסייתי לזכויות אדם ושימשה כסגנית הנשיא של הפדרציה הבינלאומית לזכויות האדם^[10]. ג'האנגיר שימשה כחוקרת מיוחדת של האו"ם בנושא חופש הדת מאוגוסט 2004 ועד יולי 2010^[2], בתקופה זו היא לקחה חלק בחקירת הפרות זכויות האדם בסרי לנקה ומשלחת של האו"ם לבדיקת העובדות (UN fact-finding missions) בהתנחלויות. ב-2016^[12]^[13], היא מונתה כחוקרת מיוחדת לאו"ם בנושא מצב זכויות האדם באיראן^[14]. היא החזיקה בתפקיד עד שנפטרה בפברואר 2018.

ג'האנגיר ניהלה מאבק נגד הענישה שנקבעה בחוקי הכפירה, עונש המוות, שהובילו מוסלמים שמרנים במדינה^[11], ולעיתים קרובות היא קיבלה איומים על חייה. היא הגנה גם על ארגוני חברה אזרחית שונים, שפעלו נגד הממשלה וכן סייע למשפחות של פעילים שנעלמו לדרוש מידע על יקיריהם^[10].

פרסים והוקרה

1995: פרס מרטין אנולס למגיני זכויות האדם ובפרס רמון מגסאיסאי.
2000: פרס הפיתוח הבינלאומי של המלך בודואן.
2001: ג'האנגיר ואחותה, הינה ג'ילאני, זכו בפרס המילניום לשלום מטעם קרן האו"ם לפיתוח עבור נשים (UNIFEM) (אנ').
2002: פרס ליסל וליאו אייטינגר (אוניברסיטת אוסלו).
2010: במסגרת פרס ארבע חירויות הבינלאומי, ג'האנגיר קיבלה את עיטור חופש הפולחן ואת העיטור הכבוד השני בחשיבותו בפקיסטן הילאל-אני-אימטיאז על פועלה בתחום זכויות האדם.
2012: פרס צפון-דרום של מועצת אירופה.
2014: פרס סטפנוס לפעולה לקידום חופש הפולחן והאמונה ופרס הקיום הנכון.
2018: לאחר מותה, הוענק למשפחתה פרס האומות המאוחדות בתחום זכויות האדם על תרומתה לקידום זכויות אדם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עאסמה ג'האנגיר בוויקישיתוף

עאסמה ג'האנגיר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

^ "Leading human rights lawyer Asma Jahangir passes away in Lahore". DAWN.COM (באנגלית). 2018-02-11. ארכיון מ-11 בפברואר 2018. נבדק ב-2018-02-11. {{cite news}}: (עזרה)
^ ¹ ² Ijaz, Saroop. "Asma Jahangir (1952-2018): The human rights icon from Pakistan was a feisty street fighter". Scroll.in (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-02-11.
^ Raza Rumi, Asma Jahangir's victory is a cause for celebration, http://pakteahouse.net, ‏29 באוקטובר 2010 (ארכיון)
^ "Asma Jahangir: Executive Profile & Biography - Businessweek". Businessweek.com. ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-2016-02-27. {{cite web}}: (עזרה)
^ Friends of Bangladesh 71 (2016-01-17), Malik Ghulam Jilani, Interviewee: Asma Jahangir (Daughter), נבדק ב-2018-07-07
^ Reporter, The Newspaper's Staff (2012-10-01). "Begum Sabiha Jilani passes away". DAWN.COM (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-07-07.
^ "DCI calls for the release of political prisoner, Ms Asma Jahangir, former member of DCI's International Executive Council" (PDF). ארכיון (PDF) מ-11 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
^ Pakistan: Asma Jahangir leaves behind a powerful human rights legacy, www.amnesty.org (באנגלית)
^ [http://www.defenceforchildren.org/wp-content/uploads/2010/04/DCI-Appeal-Asma-Jahangir.pdf DCI calls for the release of political prisoner, Ms Asma Jahangir, former member of DCI’s International Executive Council], ‏7th November 2007
^ ¹ ² ³ Leading human rights and pro-democracy advocate Asma Jahangir dies at 66, PBS NewsHour (באנגלית)
^ ¹ ² Bukhari, Mubasher. "Pakistani human rights champion Asma Jahangir dies". U.S. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-07-06.
^ International Fact-Finding Mission on Israeli Settlements in the Occupied Palestinian Territory, www.ohchr.org (באנגלית)
^ Sunil, W. A. "UN appoints panel for inquiry into Sri Lankan human rights violations". נבדק ב-2018-07-06.
^ "Pakistani human rights champion dies". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-02-11. נבדק ב-2018-07-06.

[dawn11-2-18-dn-1] "Leading human rights lawyer Asma Jahangir passes away in Lahore". DAWN.COM (באנגלית). 2018-02-11. ארכיון מ-11 בפברואר 2018. נבדק ב-2018-02-11. {{cite news}}: (עזרה)

[הערה_מספר_20180721224450:0-2] ¹ ² Ijaz, Saroop. "Asma Jahangir (1952-2018): The human rights icon from Pakistan was a feisty street fighter". Scroll.in (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-02-11.

[3] Raza Rumi, Asma Jahangir's victory is a cause for celebration, http://pakteahouse.net, ‏29 באוקטובר 2010 (ארכיון)

[4] "Asma Jahangir: Executive Profile & Biography - Businessweek". Businessweek.com. ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-2016-02-27. {{cite web}}: (עזרה)

[5] Friends of Bangladesh 71 (2016-01-17), Malik Ghulam Jilani, Interviewee: Asma Jahangir (Daughter), נבדק ב-2018-07-07

[6] Reporter, The Newspaper's Staff (2012-10-01). "Begum Sabiha Jilani passes away". DAWN.COM (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-07-07.

[7] "DCI calls for the release of political prisoner, Ms Asma Jahangir, former member of DCI's International Executive Council" (PDF). ארכיון (PDF) מ-11 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)

[8] Pakistan: Asma Jahangir leaves behind a powerful human rights legacy, www.amnesty.org (באנגלית)

[9] [http://www.defenceforchildren.org/wp-content/uploads/2010/04/DCI-Appeal-Asma-Jahangir.pdf DCI calls for the release of political prisoner, Ms Asma Jahangir, former member of DCI’s International Executive Council], ‏7th November 2007

[הערה_מספר_20180721224450:1-10] ¹ ² ³ Leading human rights and pro-democracy advocate Asma Jahangir dies at 66, PBS NewsHour (באנגלית)

[הערה_מספר_20180721224450:2-11] ¹ ² Bukhari, Mubasher. "Pakistani human rights champion Asma Jahangir dies". U.S. (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-07-06.

[12] International Fact-Finding Mission on Israeli Settlements in the Occupied Palestinian Territory, www.ohchr.org (באנגלית)

[13] Sunil, W. A. "UN appoints panel for inquiry into Sri Lankan human rights violations". נבדק ב-2018-07-06.

[14] "Pakistani human rights champion dies". BBC News (באנגלית בריטית). 2018-02-11. נבדק ב-2018-07-06.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]