ע'אדה א-סמאן

ע'אדה א-סמאן
	אין תמונה חופשית
לידה	1942 (בת 82 בערך); דמשק, סוריה
מדינה	סוריה
מקום לימודים	האוניברסיטה האמריקנית בביירות, אוניברסיטת דמשק
שפות היצירה	ערבית
תקופת הפעילות	מ-1960
הושפעה מ	Nuha Samara

ע'אדה אחמד א-סמאן (בערבית: غادة السمان; ילידת 1942), סופרת, משוררת ממוצא סורי. נחשבת לאחת הסופרות הבולטות בתקופתה, לצד קולט ח'ורי ולילה בעלבקי. יצירותיה תורגמו ל-17 שפות.

ביוגרפיה

חייה

ע'אדה א-סמאן נולדה בדמשק למשפחה בורגנית והיא קרובת משפחתו של המשורר הסורי הידוע ניזאר קבאני. אביה, ד"ר אחמד א-סמאן, סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הסורבון בכלכלה פוליטית והיה נשיא האוניברסיטה הסורית ושר החינוך של סוריה. הוא היה איש ספר ואינטלקטואל, שהתעניין בעיקר בספרות הערבית הקלאסית. ע'אדה הושפעה ממנו רבות אחרי שאמהּ, סלמא רויחה, מתה בעודה ילדה. זה השתקף בהרבה אספקטים באישיותה ונתן גיוון לדרך החשיבה שלה, שבמהרה הביא להתנגשות עם החברה הדמשקאית השמרנית. תוצאת התנגשות זו הייתה הוצאתו לאור בשנת 1962 של מקבץ סיפוריה הראשון, נושא הכותרת "עיניך גורלי".

ע'אדה א-סמאן היא בוגרת אוניברסיטת דמשק לתואר ראשון בספרות אנגלית (1963), ומחזיקה תואר שני בתיאטרון האבסורד מהאוניברסיטה האמריקאית בביירות. היא עבדה כעיתונאית ובמהרה הפכה לכוכבת בתקופת הזוהר התרבותית בביירות.

א-סמאן התחתנה בסוף שנות ה-60 עם ד"ר בשיר אל-דאעוק, בעל בית ההוצאה לאור "דאר אלטליעה". נולד להם בן יחיד בשם חאזם. נישואים אלה הכו בתדהמה את חוג מכריהם בגלל השוני המהותי ביניהם מהאספקט האישי והרעיוני. אל-דאעוק היה נצר למשפחת דאעוק המיוחסת בביירות ובעל נטיות "בעת'יסטיות" מוצהרות, בעוד שהיא הייתה ליברלית, ועל אף השוני ביניהם, ע'אדה תמכה בבן זוגה בזמן שלקה בסרטן ונאבק על חייו ונישואים אלה החזיקו מעמד עד יום מותו ב-2007.

בשנת 1967, לאחר התבוסה הערבית במלחמת ששת הימים, כתבה א-סמאן מאמר נוקב ומפורסם בשם "נושא את קלוני ללונדון". א-סמאן נזהרה מהשימוש שנעשה במושגים מוחלטים בעולם הערבי המגבילים את החשיבה של האומה הערבית והמביאים עד כדי תרדמת אינטלקטואלית; אחד ממושגים אלה היה "נכסה" (תבוסת 67').

לאחר מכן הקימה ע'אדה א-סמאן בית הוצאה לאור משלה ("ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור"), שבו קיבצה והוציאה את כל יצירותיה וגם קיבצה את כל מאמריה שלא פורסמו בכותרים אחרים לפני כן, תחת הכותר "יצירות לא גמורות" ותשעה ספרי שירה שכוללים בתוכם את ארכיב ע'אדה א-סמאן ה"לא מפורסם", המופקד באחת הכספות בבנק בשווייץ. בארכיון נמצאים, בין היתר, התכתבויות שהיו אמורות להתפרסם "במועד המתאים", בגלל החומרים הצהובים מעברה כאושיה חברתית תרבותית בחיי הלילה של ביירות בשנות השישים. במיוחד קשריה הרומנטיים עם נאסר אל-נשאשיבי, עיתונאי פלסטיני, והמשורר המנוח כאמל נאסר והתכתבויותיה עמם.

אחד האירועים, בשנת 1992, גרם לרעידת אמות הסיפים בחוגים הספרותיים והפוליטיים, כשאל-סלמאן פרסמה מכתבים רומנטיים^[1] שקיבלה מע'סאן כנפאני, אחת מאושיות התרבות הפלסטינית, מכתבים שמוענו אליה בשנות השישים בזמן שניהלה איתו רומן סוער וגלוי. בעקבות פרסום המכתבים הואשמה ע'אדה בחבירה למזימה כנגד הסוגיה הפלסטינית.

נכון לשנת 2014, חיה ע'אדה בפריז ועדיין כותבת טור שבועי (פינת "רגע של חופש") בעיתון אלחואדית', אחד העיתונים הערביים הרואים אור בלונדון. היא עומדת בתוקף בסירובה לנהל כל ראיון טלוויזיוני, סירוב שהחל באמצע שנות ה-70 כשגילתה שהמראיינת שלה בטלוויזיה המצרית לא קראה ולו אף אחת מיצירותיה.

השכלתה וספרותה

עקב כך, יצא לאור ב-1965 מקבץ הסיפורת השני, "אין ים בבירות". לאחר מכן עקרה לאירופה ושימשה ככתבת ברוב בירות אירופה. היא לא זנחה את המפגש התרבותי עם תרבות המערב, בעיקר את הספרות שסייעה לגבש את זהותה וייחודה הספרותי, שהתבטא במקבץ השלישי שהוציאה בשנת 1966 תחת השם "ליל הזרים", שזכה ביקורת חיובית מגדול המבקרים, מחמוד אמין, שהכיר בייחודיות שלה. על אף גישתה הליברלית-מערבית, נטתה א-סמאן מדי פעם לאידיאלים סוציאליסטים, שהיו די פופולריים לתקופה בערים ברחבי העולם הערבי, ואף ביקרה בעדן שבתימן בתקופה המרקסיסטית וכתבה על כך מאמרים.

בשנים אלה א-סמאן לא פרסמה דברים, אך התקרבה יותר לבעיות החברתיות וחיברה כתבות עיתונאיות.

ב-1973 חיברה את הקובץ הרביעי תחת השם "פרידת הנמלים הישנים", קובץ שנחשב^[^{דרוש מקור]} לאחד החשובים והמעמיקים בקבציה, שבו תיארה את דילמת האינטלקטואל הערבי - הפער בין הגותו להתנהגותו.

בסוף שנת 1974 הוציאה את הנובלה "ביירות 75"^[2], שבה תיארה את הדיכוטומיה בין הראייה "הוורודה" של ביירות כ"שווייץ של המזרח התיכון", לבין ביירות "השחורה" והמעוותת. נובלה זאת הייתה מעין נבואה למלחמת האזרחים העקובה מדם שפרצה חודשים ספורים אחרי פרסומה. ב-1977 הוציאה א-סמאן את "סיוטי ביירות"^[3] וב-1986 את "ליל המיליארד". ב"נשף תחפושות למתים" (2003) שבו חזרה וניבאה עד כמה המצב בלבנון נפיץ.

כתיבתה הספרותית

מין ויחסי מין שימשו רק בהקשר הספרותי והדרמטי ביצירתה, וההתייחסות אליו הייתה ברמזים, ללא היסחפות לפורנוגרפיה. לדוגמה, בסיפור על "ליל המיליארד" מתארת א-סמאן את האימפוטנציה שהייתה מנת חלקו של גיבור הסיפור, כעין אלגוריה למצבו של האינטלקטואל הערבי וחוסר יכולתו לעמוד מול המשטרים הריאקציונרים והתמוטטותו של החלום הערבי^[4]

סגנונה הספרותי מתאפיין בזרם התודעה בשילוב מקטעי וידאו-טייפ עם נגיעות פואמיות מיוחדות שלה^{[דרושה הבהרה]}. נכתבו עליה ביקורות רבות במגוון שפות. חלק מתרגומים אלה זכו להצלחה מסחרית מסחררת.

יצירותיה

מקבץ "היצירות הלא גמורות"^[5]

زمن الحب الآخر (זמן האהבה האחר), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1978
الجسد حقيبة سفر (הגוף מזוודת נסיעות), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1979
السباحة في بحيرة الشيطان (שחייה באגם השטן), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1979
ختم الذاكرة بالشمع الأحمر (חתימת הזיכרון בשעווה אדומה), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1979
اعتقال لحظة هاربة (מעצרו של רגע בורח), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1979
مواطنة متلبسة بالقراءة (אזרחית נתפסה בקריאה), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1979
الرغيف ينبض كالقلب (הלחם פועם כמו לב), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1979
ع. غ. تتفرس (ע. ע'. אורבת), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1980
صفارة إنذار داخل رأسي (צפירה בתוך ראשי), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1980
كتابات غير ملتزمة (כתיבות לא מחויבות), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1980
حب من الوريد إلى الوريد (אהבה מווריד לווריד), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1981
القبيلة تستجوب القتيلة (השבט מתחקרת את ההרוגה), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1981
البحر يحاكم سمكة (הים שופט דג), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1986
تسكع داخل جرح (התפתלות תוך פצע), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1988
محاكمة حب (משפט אהבה), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור

פרוזה

عيناك قدري (עיניך גורלי) ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1962
لا بحر في بيروت (אין ים בבירות), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1963
ليل الغرباء (ליל הזרים), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1967
رحيل المرافئ القديمة (פרידת הנמלים העתיקים), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1973
القمر المربع (הירח המרובע), 1994. תורגם לאנגלית על ידי עיסא בולאטה

נובלות

بيروت- (ביירות-75), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1975
كوابيس بيروت (סיוטי ביירות), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1976
ليلة المليار (ליל המיליארד), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1986
الرواية المستحيلة-فسيفساء دمشقية (הנובלה הבלתי אפשרית-פסיפס דמשקאי), 1997
سهرة تنكرية للموتى (נשף תחפושות למתים), 2003

שירים

حب (אהבה), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1973
أعلنت عليك الحب (הצהרתי עליך אהבה), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1976
أشهد عكس الريح (מעידה בניגוד לרוח), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1987
عاشقة في محبرة (אוהבת בקסת), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1995
رسائل الحنين إلى الياسمين (מכתבי הנוסטלגיה ליסמין), 1996
الأبدية لحظة حب (הנצח רגע של אהבה)
الرقص مع البوم (לרקוד עם ינשופים)
الحبيب الافتراضي- ولا شيء يسقط كل شيء (המאהב הדמיוני-ושום דבר אינו מפיל כל דבר)

ספרות המסע

الجسد حقيبة سفر (הגוף מזוודת נסיעות), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1979
غربة تحت الصفر (גלות מתחת לאפס), 1986
شهوة الأجنحة (תשוקת הכנפיים), 1995
القلب نورس وحيد (הלב שחף בודד)
رعشة الحرية (צמרמורת החירות)

אחרים

الأعماق المحتلة (התהום הכבוש) ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1987
رسائل غسان كنفاني لغادة السمان (מכתבי ע'סאן כנפאני לע'אדה א-סמאן), ע'אדה א-סמאן הוצאה לאור 1992

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

غادة السمّان: ملف من الأرشيف ביוגרפיה של ע'אדה א-סמאן
غادة السمّان קורותיה ויצירותיה
ע'אדה אלסמאן, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ לעיון והורדת מכתבי ע'סאן כנפאני לע'אדה א-סמאן
^ Beirut '75 by Ghada al-Samman: An Autobiographical Interpretation
^ Beirut Nightmares: Place and identity in war literature
^ ביוגרפיה של ע'אדה א-סמאן (ערבית), באתר www.jadaliyya.com
^ הכותר כולל מקבץ של כל יצירותיה ומאמריה שלא פורסמו בכותרים אחרים

[1] לעיון והורדת מכתבי ע'סאן כנפאני לע'אדה א-סמאן

[2] Beirut '75 by Ghada al-Samman: An Autobiographical Interpretation

[3] Beirut Nightmares: Place and identity in war literature

[4] ביוגרפיה של ע'אדה א-סמאן (ערבית), באתר www.jadaliyya.com

[5] הכותר כולל מקבץ של כל יצירותיה ומאמריה שלא פורסמו בכותרים אחרים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: ע'אדה א-סמאן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ע'אדה א-סמאן