לדלג לתוכן

הסתגלות אבולוציונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סתגלנות)
לדוב הקוטב ביטויים רבים של הסתגלות לסביבתו הקרה: פרוותו הבהירה מסווה אותו, שערות פרוותו החלולות לוכדות אוויר ויוצרות שכבת בידוד השומרת על חום גופו, כפות רגליו מכוסות המבודדת מהשלג ורמת פעילותו משתנה לפי עונות השנה

הסתגלות אבולוציונית (בלועזית: אָדַפְּטַצְיָה) היא מכלול התכונות המאפשרות לאורגניזמים להתקיים בסביבת מחיה ייחודית ואשר התפתחו במהלך האבולוציה. תכונות אלה מתפתחות במשך הדורות תוך שינוי המטען הגנטי של האוכלוסייה שאליה שייך הפרט, ולעיתים הן צריכות גירוי חיצוני כדי לבוא לידי ביטוי אצל הפרט (אולם, תכונות אלה אינן נוצרות אצל הפרט במהלך חייו). תכונות האדפטציה יכולות לבוא לידי ביטוי בשינוי במבנה האנטומי, בשינוי בתהליך מטבולי או בשינוי התנהגותי.

בהשוואה ליתר היונקים, לגמלים אדפטציות בולטות לסביבות מחיה לא שגרתיות: לגמל החד-דבשתי יש סדרת תכונות אדפטיביות למדבריות חמים; לגמל הדו-דבשתי – למדבריות קרים; וללמה ולאלפקה – לאזורים הרריים בעלי אוויר דליל. אדפטציות אלו הן ברובן אדפטציות של שינוי מבנים אנטומיים (עפעפיים המגנים טוב מפני החול), מיקרו-אנטומיים (מבנה כדוריות הדם האדומות) ופיזיולוגיים (טמפרטורת גוף גמישה). אולם קיימים גם שינויים התנהגותיים כחלק מאדפטציות אלה – במקום בלא צל, הגמל החד-דבשתי יעדיף לרבוץ כאשר גבו פונה אל השמש.

הברירה הטבעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ברירה טבעית

השינוי בתכונות במשך הדורות נעשה על פי עֶקרון הברירה הטבעית. בכל אוכלוסייה של מין כלשהו יש פרטים השונים בתכונותיהם במידה מסוימת. לפי עקרון הברירה הטבעית, הפרטים המותאמים באופן הטוב יותר לסביבתם בכל מין הם אלה ששורדים ומתרבים, ולכן הגנים שלהם ותכונותיהם הם שיעברו הלאה לדורות הבאים. בכל דור נצפה לראות באוכלוסייה התאמה גדולה יותר לסביבה הנוכחית.

סוגי ההתאמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאמה מבנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאמה היוצרת, משנה או מעלימה איבר מסוים בגוף נקראת הסתגלות מבנית. דוגמה נפוצה להסתגלות זו היא צבע העור או הפרווה. אצל האדם, לדוגמה, עורם ושערם של בני מוצא אפריקני או אינדיאני עשיר בפיגמנטים, ועל כן הוא כהה; ואילו עורם של בני מוצא אינואיטי או נורדי דל בפיגמנטים. הדבר נובע מהתאמה מבנית של העור לתנאי הסביבה: האדם עתיר הפיגמנטים חי באזורים שטופי שמש ברוב עונות השנה, והיה עליו להגן על עצמו מפני קרינת השמש ותופעותיה האפשריות בגופו (דוגמת מלנומה), בעוד שהאדם דל הפיגמנטים חי באזורים דלי שמש והיה על עורו להתבהר כדי שיוכל לספוג את הקרינה המועטה ולנצלה למגוון הליכים ביולוגיים (בעיקר ייצור ויטמין D). אצל אורגניזמים שונים הצבע משמש למגוון תפקודים, כגון הסוואה, אזהרה, משיכת בני זוג וּויסות טמפרטורה. דוגמאות אחרות להתאמה מסוג זה: הפיכת הסנפיר בדגים לגפיים עם העלייה ליבשה או גידול קרום דאייה אצל הסנאי הדואה.

התאמה פיזיולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכלבי האסקי סיבירי פרווה צפופה המותאמת לקור, ולכן עלולים לסבול במדינות בעלות מזג אוויר חמים

בהסתגלות מטבולית משתנים, נעלמים או מופיעים תהליכים מטבוליים בגוף האורגניזם. דוגמה נפוצה להסתגלות מסוג זה היא ארס הנחש: באמצעות פיתוח רעל זה, בעל השפעה כימית מזיקה, הנחש יכול להגן על עצמו מפני אויבים ולהמם את טַרפּו. דוגמאות אחרות: שימור טמפרטורת גוף קבועה אצל יונקים או ייצור ריר לתנועה אצל תולעים שטוחות.

התאמה התנהגותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממרכיבי ההתאמה לסביבה הם התנהגותיים. טורפי לילה דוגמת התנשמת חשופים לתחרות מועטה עם טורפים אחרים, ששעות פעילותם שונות. בקטגוריה זו נמנות עונות הייחום אצל חתוליים ויצירת מבנים חברתיים אצל חרקים חברתיים כגון דבורים או טרמיטים.

תפיסות שגויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי "הסתגלות" משמש לעיתים גם לציון תהליכי שינוי שיצור חי עובר במהלך חייו. תהליכים אלה אינם תהליכים אבולוציוניים, אלא תהליכים הקשורים לגמישות פנוטיפית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]