סרלה לה קנדה

סרלה לה קנדה
**Sarlat-la-Canéda**
	סמל סרלה לה קנדה סמל סרלה לה קנדה
	סרלה לה קנדה ממעוף הציפור
	סרלה לה קנדה ממעוף הציפור
מדינה	צרפת
חבל	אקיטן החדשה
מחוז	דורדון
שפה רשמית	צרפתית
שטח	47.13 קמ"ר
גובה	102-309 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	8,812 (1 בינואר 2021)
‑ צפיפות	190 נפש לקמ"ר (2017)
קואורדינטות	44°53′34″N 1°25′34″E / 44.89278°N 1.42611°E
אזור זמן	UTC +1
	https://www.sarlat.fr/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת צרפת רגילה) פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס; האטלנטי; סרלה לה קנדה

סָרְלָה לָה קָנֵדָה ובקיצור סרלה (בצרפתית: Sarlat-la-Canéda; באוקסיטנית: Sarlat e La Canedat) היא עיירה וקומונה במחוז דורדון, שבחבל אקיטן החדשה, שבדרום-מערב צרפת. במרחק 50 ק"מ דרומית מזרחית מפריגור בירת המחוז, 140 ק"מ מזרחית לבורדו ו-140 ק"מ צפונית מערבית לטולוז. העיירה, השוכנת בעמק מוקף גבעות מיוערות, משמרת את האופי של עיירת שוק קטנה בצורתה הימי-ביניימית: הרחובות הצרים והבניינים בסגנונות הגותיקה והרנסאנס.

היסטוריה

סרלה התפתחה כעיר מסחר סביב המנזר הבנדיקטיני שהוקם במקום, לפי המשוער בין השנים 820 עד 840, על ידי הנסיך פיפין מאקיטן (אנ'). ב-1317 נקבעה סרלה כמושב של בישוף על ידי האפיפיור יוחנן העשרים ושניים. כתוצאה מכך שודרגה כנסיית המנזר לקתדרלה.

על פי אמנת מנזר סרלט משנת 884^[1] המנזר שופץ על ידי קרל השמן, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, והועמד תחת חסותו.

בשנת 1153 הורה האפיפיור אאוגניוס השלישי על העמדת המנזר תחת חסותו הישירה של הכס הקדוש. האפיפיור אלכסנדר השלישי חידש הנחיה זו. ב-1170 עמד המנזר תחת חסותו הישירה של האפיפיור אאוגניוס השלישי.

העיר פרחה במאות ה-13 ותחילת ה-14, אולם מלחמת מאה השנים בין אנגליה לצרפת, שהחלה ב-1337 פגעה אנושות בכלכלת העיר. בשנת 1360 אף עברה לשליטת האנגלים. ב-1404 חזרה לידיים צרפתיות. ב-1450 החלה תקופת פריחה מחודשת וב-50 השנים הבאות נבנו רבים מהמבנים הקיימים עד היום, הבנויים בסגנון הרנסאנס המוקדם.

סרלה איבדה מחשיבותה הפוליטית החל מהמאה ה-17. כתוצאה מכך נחלשה כלכלית והמבנים המפוארים הלכו והתדרדרו עם הזמן.

בשנים 1964 עד 1974 הרובע העתיק שוקם במסגרת הפרויקט לשיקום מונומנטים היסטוריים של ממשלת צרפת בהובלת שר התרבות אנדרה מאלרו. מאז סרלה הפכה למוקד תיירות והחלה תקופת פריחה מחודשת.

אתרים בסרלה

מרכז הרובע העתיק הוא מדרחוב שרוב בנייניו, ששומרו להפליא, בנויים אבן גזית בגוון זהוב וגגותיהם עשויים מלוחות אבן גיר.
קתדרלת סאסארדו הקדוש (Cathédrale Saint-Sacerdos de Sarlat) (אנ'). כנסייה ראשונה הוקמה במקום כחלק מהמנזר העתיק של סרלה. מגדל הפעמונים הוא שריד מהכנסייה ההיא. הכנסייה נהרסה ב-1504 על מנת לבנות במקומה קתדרלה, אולם הבנייה הסתיימה רק ב-1680. בכנסייה נשמרו רליקוויות של סאסרדו הקדוש ושל אמו מודן הקדושה (Saint Modane), אולם הם הושמדו ב-1574 במהלך המלחמה בין הקתולים להוגנוטים.
ארמון הבישוף שנבנה ב-1553. הקומה הראשונה היא בסגנון גותי. הקומה השנייה והלוג'יה בקומה השלישית הן רנסאנסיות.
בית בואסי (Maison de La Boétie) הבניין בו נולד, בשנת 1530, הסופר והפילוסוף אטיין דה לה בואסי.
מגדלור בית הקברות (Lanterne des Morts)(צר') דמוי הפגז. נבנה במאה ה-12.
שוק האוכל המקורה שעוצב ב-2001 על ידי האדריכל ז'אן נובל במבנה ששימש בעבר ככנסיית סנט מרי (Sainte-Marie). מגדל הפעמונים צויד במעלית שקופה ומשמש כמגדל תצפית ממנו נשקפים נופי העיירה.