לדלג לתוכן

סרטן השד בגברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרטן השד בגברים
תחום אונקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום אנטומי male breast עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D001943
OMIM 114480
סיווגים
ICD-10 C50
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרטן השד אצל גברים הוא מקרה נדיר של סרטן השד, מופיע כאחוז אחד עד שניים מכלל מקרי סרטן השד וכרבע אחוז מכלל מקרי הסרטן בכלל. הוא מופיע לרוב אחרי גיל 50 ובעיקר בגילאים 60–70 וכמו אצל נשים, בעיקר בשד שמאל. נדירות התופעה והמחשבה שסרטן שד הוא ייחודי לנשים גורמים לכך שלרוב לא מאבחנים את הסרטן בזמן.

הסיבה לנדירות מקרי סרטן השד אצל גברים היא העובדה שרוב מקרי סרטן השד מתפתחים בצינוריות החלב ואצל רוב הגברים אין צינוריות חלב ברקמת השד.

אטיולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשוואה לנשים, סרטן השד נדיר יותר אצל גברים, אך עדיין, קרוב לאחוז אחד מכלל המאובחנים בסרטן השד הם גברים. קיימים מעט ממצאי מחקר על ביטויי המחלה בקרב גברים, אך מכיוון שמספר המאובחנים במחלה עולה במהלך השנים, המחקר בתחום גדל בהדרגה[1]. הגורמים לסרטן השד אצל גברים עדיין אינם ידועים ומובנים במלואם. בדומה לסרטן השד אצל נשים, היסטוריה של סרטן מסוג זה במשפחה מגבירה את הסיכון ללקות בו אצל גברים[2]. מבחינה גנטית, לאחוז מסוים מהגברים הסובלים מסרטן השד ישנה מוטציה גנטית מסוג BRCA1(אנ') או BRCA2(אנ')[3]. הימצאות מוטציות גנטיות אלו אצל גברים, ובמיוחד מוטציה של BRCA2, מהווה גורם סיכון גבוה להתפתחות של סרטן השד[4]. קיימים מגוון גורמי סיכון נוספים שנמצאו כמגבירים את הסיכויים בקרב גברים לחלות בסרטן השד, ביניהם: מצבים שבהם מופר איזון הורמונלי בהורמוני האסטרוגן והאנדרוגן אצל גברים, סרטן האשכים, בקע ובעיות פוריות, ומחלות שפירות של השד, כגון שד פיברוציסטי[5]. גם מצבים כמו תסמונת קליינפטר[6], שימוש חיצוני באסטרוגן או טסטוסטרון[7], והשמנת יתר נמצאו כמעלים את הסיכון ללקות במחלה[8].

אבחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור העובדה כי הגידול בקרב גברים הוא נדיר והמודעות לנושא זה נמוכה, סרטן שד בגברים מאובחן בשלבים מתקדמים יותר בהשוואה לנשים. הגודל הממוצע של הגידולים המאובחנים בקרב הגברים הוא בקוטר 24 מ"מ וגם שכיחות הגרורות גבוהה יותר בהשוואה לנשים[9]. האמצעים בהם מאבחנים סרטן שד בגברים דומים לאלה הנפוצים בקרב נשים, לרוב באמצעות אולטרסאונד וממוגרפיה[10]. ברוב המקרים שלב הממוגרפיה מאפשר להבדיל בין התפתחות ממאירה לבין גידול שפיר של הרקמה. מאפיינים רדיוגרפיים המעידים על נגע ממאיר יכללו חריגות מסוימת משולי הנגע ברקמת הפטמה. בבדיקת אולטראסאונד, סרטן פולשני בדרך כלל נמצא במצב מוצק הדורש לקיחת דגימה ביופסית[11]. הביופסיה נעשית או על ידי שאיבת מחט – מחט דקה מוחדרת לנגע כדי לדגום חלק מהרקמה – או על ידי ביופסיית כריתה – הכוללת כריתה של הגוש תחת הרדמה מקומית. כמו כן נבדקת הנוכחות של חלבוני גדילה היכולים להגביר ייצור של תאי סרטן אקטיביים[12].

ישנם סוגים שונים של סרטן שד. הסוג הנפוץ ביותר בקרב נשים וגברים הוא קרצינומה פולשנית. המצב המוקדם, הטרום-סרטני נקרא קרצינומה צינורית והוא מאובחן אצל גברים לעיתים רחוקות. המצב הטרום-סרטני פירושו שיש תאים סרטניים בשד אבל הם עדיין נמצאים בתוך צינורית השד ולא יכולים להתפשט[10].

טיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול שניתן כיום דומה ברובו לטיפול בסרטן השד בקרב נשים. כדי לקבוע את סוג הטיפול, רופאים בוחנים את סוג סרטן השד, שלבי התפתחות המחלה (גודלו של הגידול ומידת התפשטותו), דרגת המחלה (הנקבעת על פי מראה התאים תחת מיקרוסקופ, נתון המסייע לחשב את קצב התפתחות הגידול הסרטני). כמו כן, בודקים האם לתאים יש קולטנים לטיפול ממוקד בסרטן.

ישנן מספר דרכי טיפול במחלה: ניתוח של כריתת השד עם דגימה מבלוטות הלימפה ולעיתים גם ניתוח להסרת קשרי בלוטות הלימפה[13], טיפול תרופתי נוגד הורמונים ושימוש בטמוקסיפן[14]. במקרים מסוימים, כשלגידול יש קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון, יבוצע טיפול כימותרפי לאחר ניתוח, על מנת להפחית סיכויי הישנות והתפשטות של המחלה. בטיפולים כימותרפיים-מניעתיים, ניתנים לרוב שילובים של כמה תרופות[15].

פרוגנוזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכויי ההחלמה מהמחלה אצל גברים זהים לסיכויי ההחלמה אצל נשים וזאת בהתאמה לגיל ולשלב האבחון[9]. גידול קטן יותר והיעדר או מיעוט מעורבות של בלוטות הלימפה המקומית מגדיל את סיכויי ההחלמה[16]. טיפול הורמונלי בסרטן שד בגברים עשוי להשפיע על הופעת תופעות לוואי של גלי חום ואין-אונות.

היבטים פסיכו-חברתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שמבחינה אונקולוגית, סרטן השד מתפתח אצל גברים ונשים עקב סיבות ביולוגיות דומות, התפיסה החברתית הרווחת כלפי המחלה היא כזאת המזהה אותה כמחלה נשית. העובדה כי המחלה שכיחה יותר אצל נשים תורמת להיעדר מודעות ציבורית ואקטיביזם בדבר חשיבות האבחון המוקדם אצל גברים[17].

נראה כי להבניות חברתיות סביב תפקידי המגדר "הנורמלים" של נשים וגברים בתרבות יש השפעה על חוויתם של גברים המאובחנים עם המחלה[18]. מחקר מראה כי בשל הציפייה החברתית מגברים להיות חזקים וחסינים כשהם עומדים בפני מחלה או קושי, רבים מתארים כי הם חווים את המחלה כאיום על זהותם הגברית[19]. בנוסף, האיברים בהן פוגעת המחלה, השדיים, מזוהים באופן מובהק עם המין הנשי ואף מהווים סמל למיניות נשית. לעומת זאת, החברה דוחה ואף מגחיכה את הרעיון של שדיים גבריים[20].

העדר המחקר אודות סרטן השד אצל גברים מקשה על הבנת ההשלכות הפסיכולוגיות והפיזיולוגיות הנוספות של סרטן השד בקרב גברים[21].

אבחון וטיפול

במקרים רבים בהם גברים פונים להתייעצות רפואית, מיד עם גילוי הסימפטומים, הם נדרשים למספר רב של בדיקות וחוות דעת נוספות, עד שאותם סימפטומים אכן נלקחים בחשבון ככאלה העלולים להיות קשורים לסרטן השד. בעקבות האבחון המאוחר של המחלה, אשר עשוי לפגוע בסיכויי ההחלמה, גברים רבים מבטאים תסכול, חרדה וחרטה על כך שלא יכלו לקבל טיפול בשלב מוקדם יותר[22]. גברים מתארים קושי בשיתוף אחרים בהתמודדותם עם מחלה זו שמזוהה כמחלה נשית[23], ורבים מדווחים על תחושות של בושה, אי נוחות ומבוכה בעקבות אבחנתם. חלק אף מעדיפים להסתיר את האבחנה מהסביבה נוכח החשש מהתגובות שעשויות להגיע למשמע הבשורה[24].

גברים החולים בסרטן השד נתקלים בקשיים במהלך הטיפול מעצם העובדה שאין פרוטוקול ייעודי לטיפול בגברים, והוא מתבסס על הידע הרפואי של הטיפול בנשים[22]. במחקר שנערך בשנת 2006, גברים העידו כי נאמר להם על ידי הצוות הרפואי שהם החולים הראשונים ממגדר גברי שבהם הם טיפלו, דבר שהעצים את תחושת חוסר הנוחות, אי הוודאות ותחושת חריגות שהם הרגישו[25]. מחקרים נוספים מראים שתחושותיהם ודאגותיהם של גברים בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי הנלווים אליו, לא מקבלים מענה מספק, זאת על אף שהטיפול זהה לטיפול בנשים[23].

חלק ניכר מהתפיסה החברתית של מחלת סרטן השד כמחלה נשית נתרם מהפעילות של תנועות אקטיביסטיות להעלאת המודעות למחלה, כמו תנועת הסרט הוורוד[26]. תנועה זו רתמה קהילות שלמות למאבק ותמיכה באותן נשים, אך בכך היא גם תרמה להנצחה של תפיסות מגדריות על המחלה[27]. יש הטוענים כי התנועה המזוהה עם נשיות, מדירה אוכלוסיות אחרות הסובלות מהמחלה כמו גברים[28]. במחקרים שנערכו, גברים החולים במחלה תיארו את הצורך בהעלאת המודעות לכך שהמחלה יכולה לפגוע גם בגברים[29]. בשנת 1996 עוצב סרט ורוד-כחול על מנת להעלות את המודעות לכך שגם גברים יכולים לחלות בסרטן השד, אך הסרט הוורוד הוא עדיין הסמל הנפוץ למודעות למחלה. חלק מהגברים, וגם נשים אשר מרגישות כי אינן עונות לתפיסת הנשיות המסורתית, ציינו שהשימוש בסרט ורוד אשר נתפס כצבע נשי מובהק, כסמל למאבק בסרטן השד, מקשה על רבים מהם ומהן להזדהות איתו[27].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Sharon H. Giordano, Deborah S. Cohen, Aman U. Buzdar, George Perkins, Breast carcinoma in men, Cancer 101, 2004, עמ' 51–57 doi: 10.1002/cncr.20312
  2. ^ B D'Avanzo, C La Vecchia, Risk factors for male breast cancer, British Journal of Cancer 71, 1995-06, עמ' 1359–1362 doi: 10.1038/bjc.1995.264
  3. ^ P. Rizzolo, M. Falchetti, R. Lupi, K. Ceccarelli, BRCA1/BRCA2 mutation profile and phenotypic features of male breast cancer: a population-based study in Italy, European Journal of Cancer Supplements 6, 2008-07, עמ' 42 doi: 10.1016/s1359-6349(08)71337-5
  4. ^ Y. C. Tai, S. Domchek, G. Parmigiani, S. Chen, Breast Cancer Risk Among Male BRCA1 and BRCA2 Mutation Carriers, JNCI Journal of the National Cancer Institute 99, 2007-11-27, עמ' 1811–1814 doi: 10.1093/jnci/djm203
  5. ^ A. J. Sasco, A. B. Lowenfels, P. Pasker-de Jong, Review article: epidemiology of male breast cancer. A meta-analysis of published case-control studies and discussion of selected aetiological factors, International Journal of Cancer 53, 1993-02-20, עמ' 538–549 doi: 10.1002/ijc.2910530403
  6. ^ R. Hultborn, C. Hanson, I. Köpf, I. Verbiené, Prevalence of Klinefelter's syndrome in male breast cancer patients, Anticancer Research 17, 1997-11, עמ' 4293–4297
  7. ^ Marek Medras, Alicja Filus, Paweł Jozkow, Pawel Jozkow, Breast cancer and long-term hormonal treatment of male hypogonadism, Breast Cancer Research and Treatment 96, 2006-04, עמ' 263–265 doi: 10.1007/s10549-005-9074-y
  8. ^ K C Johnson, S Pan, Y Mao, Risk factors for male breast cancer in Canada, 1994–1998, European Journal of Cancer Prevention 11, 2002-06, עמ' 253–263 doi: 10.1097/00008469-200206000-00009
  9. ^ 1 2 ד"ר יצחק רויזמן, ד"ר רעות רויזמן, ד"ר טימור פלג, ד"ר אריה ביטרמן, ד"ר יורי קובץ', ד"ר עופר קלם, ד"ר יצחק ליפשיץ, ד"ר גיא רפאלי, פרופ' אריה דורסט, סרטן השד אצל הגבר – איולוגיה, מדדים ביולוגים עכשויים לפרוגנוזה וטיפול עדכני, באתר האגודה למלחמה בסרטן
  10. ^ 1 2 Breast Cancer in Men. Cancer Research UK. 2007. Archived from the original on 2008-12-01. Retrieved 2021-03-02.
  11. ^ César Gómez-Raposo, Francisco Zambrana Tévar, María Sereno Moyano, Miriam López Gómez, Male breast cancer, Cancer Treatment Reviews 36, 2010-10, עמ' 451–457 doi: 10.1016/j.ctrv.2010.02.002
  12. ^ Sanna Liukkonen, Tiina Saarto, Hanna Mäenpää, Johanna Sjöström-Mattson, Male breast cancer: a survey at the Helsinki University Central Hospital during 1981-2006, Acta Oncologica (Stockholm, Sweden) 49, 2010-04, עמ' 322–327 doi: 10.3109/02841861003591723
  13. ^ Fei-Fei Zhou, Liang-Ping Xia, Gui-Fang Guo, Xi Wang, Zhong-Yu Yuan, Zhong-Yu Yuan' Fang Wang, Changes in therapeutic strategies in Chinese male patients with breast cancer: 40 years of experience in a single institute, The Breast 19, 2010-12-01, עמ' 450–455 doi: 10.1016/j.breast.2010.04.007
  14. ^ Shannon Fogh, Ariel E. Hirsch, Saveli I. Goldberg, Carol L. Rosenberg, Use of Tamoxifen With Postsurgical Irradiation May Improve Survival in Estrogen and Progesterone Receptor–Positive Male Breast Cancer, Clinical Breast Cancer 11, 2011-02, עמ' 39–45 doi: 10.3816/cbc.2011.n.007
  15. ^ Sharon H. Giordano, George H. Perkins, Kristine Broglio, Sherry G. Garcia, Adjuvant systemic therapy for male breast carcinoma, Cancer 104, 2005, עמ' 2359–2364 doi: 10.1002/cncr.21526
  16. ^ Laura Ottini, Domenico Palli, Sergio Rizzo, Mario Federico, Male breast cancer, Critical Reviews in Oncology/Hematology 73, 2010-02, עמ' 141–155 doi: 10.1016/j.critrevonc.2009.04.003
  17. ^ Rachel Iredale, Kate Brain, Buddug Williams, Elizabeth France, The experiences of men with breast cancer in the United Kingdom, European Journal of Cancer 42, 2006-02, עמ' 334–341 doi: 10.1016/j.ejca.2005.09.027
  18. ^ Stefano Puntoni, Steven Sweldens, Nader T. Tavassoli, Gender Identity Salience and Perceived Vulnerability to Breast Cancer, Journal of Marketing Research 48, 2011-06, עמ' 413–424 doi: 10.1509/jmkr.48.3.413
  19. ^ Drew Payne, Understanding Men and Health – Masculinities, Identity and Well-being Steve Robertson Understanding Men and Health – Masculinities, Identity and Well-being Open University Press 178pp £19.99 978 0 33522156 1 0335221564, Nursing Standard 23, 2008-11-28, עמ' 30–30 doi: 10.7748/ns.23.12.30.s41
  20. ^ Williams, J., Stephenson, D., & Keating, F. (2014). A tapestry of oppression. Psychologist, 27(6), 406-409.
  21. ^ Redhwan Ahmed Al-Naggar, Dhekra Hamoud Al-Naggar, Perceptions and Opinions about Male Breast Cancer and Male Breast Self-Examination: A Qualitative Study, Asian Pacific Journal of Cancer Prevention 13, 2012-01-31, עמ' 243–246 doi: 10.7314/apjcp.2012.13.1.243
  22. ^ 1 2 L. France, S. Michie, P. Barrett-Lee, K. Brain, Male cancer: a qualitative study of male breast cancer, The Breast 9, 2000-12, עמ' 343–348 doi: 10.1054/brst.2000.0173
  23. ^ 1 2 Tom Donovan, Maria Flynn, What Makes a Man a Man?, Cancer Nursing 30, 2007-11, עמ' 464–470 doi: 10.1097/01.ncc.0000300173.18584.37
  24. ^ . Hunt, K., Sime, C., Maclean, A., Buston, K., & McCann, C. (2011). Breast Cancer in Men.
  25. ^ Pamela Naymark, Male breast cancer: incompatible and incomparable, The Journal of Men's Health and Gender 3, 2006-06-01, עמ' 160–165 doi: 10.1016/j.jmhg.2005.10.014
  26. ^ King, S. (2006). The emergence of cause-related marketing and the corporatization of the breast Cancer movement. Governing the Female Body. Gender, Health and Networks of Power. Pink Ribbons Inc, 86-111.
  27. ^ 1 2 Sulik, Gayle A., Pink ribbon blues : how breast cancer culture undermines women's health, Oxford University Press, 2010, ISBN 978-0-19-974993-5
  28. ^ Darrell T. Bunkley, John D. Robinson, Nelson E. Bennett, Jr., Sherilyn Gordon, Breast cancer in men: emasculation by association?., Journal of Clinical Psychology in Medical Settings 7, 2000, עמ' 91–97 doi: Breast cancer in men: emasculation by association?. 10.1023/a:1009553613564
  29. ^ Caroline Ann Sime, Men’s experiences of having breast cancer: a comparison with women’s experiences, 2012

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סרטן_השד_בגברים&oldid=33921517"