לדלג לתוכן

סרחיו אסקודרו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרחיו אסקודרו
Sergio Escudero
אסקודרו במדי סביליה ב-2020
אסקודרו במדי סביליה ב-2020
מידע אישי
לידה 2 בספטמבר 1989 (בן 35)
ואיאדוליד, ספרד
גובה 1.76 מ'
עמדה מגן שמאלי
מועדוני נוער
1998–2004
2004–2005
2005–2007
2007–2008
ריאל ואיאדוליד
פארקסול
בטיס ואיאדוליד
ריאל מורסיה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2008–2009
2009–2010
2010–2013
2010–2013
2013
2013–2015
2015–2021
2021–2022
2022–2024
2024–
מורסיה ב'
ריאל מורסיה
שאלקה 04 ב'
שאלקה 04
חטאפה
חטאפה
סביליה
גרנדה
ריאל ואיאדוליד
דפורטיבו לה קורוניה
24 (1)
26 (1)
10 (2)
12 (0)
9 (1)
49 (4)
109 (3)
27 (2)
58 (4)
0 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

סרחיו אֶסְקוּדֶרוֹ פאלומוספרדית: Sergio Escudero Palomo; נולד ב-2 בספטמבר 1989) הוא כדורגלן ספרדי המשחק בעמדת המגן השמאלי בדפורטיבו לה קורוניה. הוא ערך למעלה מ-200 הופעות בלה ליגה עבור חטאפה, סביליה, גרנדה וואיאדוליד, וזכה בליגה האירופית פעמיים עם סביליה. מחוץ לספרד, הייתה לו תקופה בבונדסליגה הגרמנית עם שאלקה, איתה זכה בגביע הגרמני ב-2011.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסקודרו נולד בוואיאדוליד, והצטרף לריאל מורסיה בשנת 2007 לאחר תקופה של שש שנים במחלקת הנוער של ריאל ואיאדוליד המקומית. הוא בילה את העונה הראשונה שלו כבוגר עם קבוצת המילואים. ב-13 ביוני 2009, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הראשונה, כששיחק את 90 הדקות במלואן בניצחון ביתי 2–1 נגד סאלאמנקה.[1]

אסקודרו הועלה באופן סופי לסגל הראשון לעונת 2009/2010, והיה השחקן ששיחק את מספר הדקות הגבוה ביותר (2,250 דקות) כאשר מורסיה בסופו של דבר ירדה ליגה לאחר שסיימה במקום ה-20. בסוף מרץ 2010, אסקודרו קיבל התעניינות מריאל מדריד, אך דבר לא יצא מזה.

בקיץ 2010, אסקודרו בן ה-20 חתם בשאלקה 04 בגרמניה, לצד בני ארצו חוסה מנואל חוראדו וראול גונזלס, תמורת סכום לא ידוע. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בבונדסליגה ב-26 בפברואר 2011, כששיחק 68 דקות בתיקו ביתי 1–1 מול נירנברג. הוא סיים את העונה הראשונה שלו כזוכה בגביע הגרמני, כשהוא נכנס כמחליף להאנס סרפיי ממש לפני ההפסקה בניצחון 5–0 על דיסבורג בגמר ב-21 במאי.[2]

אסקודרו הושאל לחטאפה בסוף ינואר 2013, כדי להחליף את מאנה הפצוע.[3] הופעתו הבכורה שלו בלה ליגה התקיימה ב-2 בפברואר, כאשר הוא פתח בהרכב בניצחון ביתי 3–1 על דפורטיבו לה קורוניה.

אסקודרו הצטרף לחטאפה באופן קבוע ב-11 ביולי 2013, כשהסכים לחוזה לחמש שנים.[4] הוא כבש שני שערים בעונתו המלאה הראשונה, נגד ברצלונה (הפסד ביתי 2–5) וסביליה (1–0, גם בבית), כאשר האחרון כמעט והבטיח לקבוצתו להישאר בליגה הבכירה לעוד שנה.

ב-3 ביולי 2015, עבר אסקודרו לסביליה לאחר שהסכים לחוזה לארבע שנים. הוא כבש את השער הראשון שלו עבור האנדלוסיים ב-29 בנובמבר, השער היחיד במשחק הליגה נגד ולנסיה באצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן.

אסקודרו שיחק כמחליף לבנואה טרמולינוס בשנה הראשונה שלו,[5] אך עדיין הצליח לשחק 28 משחקים בכל המסגרות, כולל את 90 הדקות במלואן בגמר הליגה האירופית נגד ליברפול בבזל (ניצחון 3–1).[6]

בפברואר 2017, האריך אסקודרו את חוזהו עד 2021.[7] בעונת 2019/2020 המיקום שלו בהרכב הפותח נגזל על ידי סרחיו רגילון שהגיע למועדון בהשאלה.[8] הוא סיים את הקמפיין כזוכה בליגה האירופית שוב, אך לא שיחק בגמר נגד אינטר מילאנו.[9]

בשנים האחרונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוגוסט 2021, אסקודרו, שהיה שחקן חופשי חתם על חוזה לשנה אחת עם גרנדה, ששיחקה בלה ליגה. ב-13 ביולי 2022, לאחר ירידתה לליגה השנייה, אסקודרו בן ה-32 חזר לריאל ואיאדוליד לאחר 18 שנים בחוזה לשנתיים.[10]

ב-18 ביולי 2024, אסקודרו הסכים לחוזה לשנתיים עם דפורטיבו לה קורוניה, שזה עתה עלתה לליגה השנייה.[11]

קריירה בינלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2016, אסקודרו קיבל את הזימון הראשון שלו לנבחרת הבוגרת של ספרד למשחקים נגד מקדוניה ואנגליה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרחיו אסקודרו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ [https://www.marca.com/2009/06/13/futbol/2adivision/1244924215.html El Murcia liquid� al Salamanca - MARCA.com], www.marca.com
  2. ^ 1 2 El Schalke, campeón de la Copa alemana | Fútbol | elmundo.es, www.elmundo.es
  3. ^ País, El (2013-01-25). "Escudero, cedido del Schalke al Getafe". El País. ISSN 1134-6582. נבדק ב-2024-08-21.
  4. ^ MARCA.com, El Getafe ficha a Escudero tras un acuerdo con el Schalke, MARCA
  5. ^ Jorge Liaño, Esudero, a la espera de que Tremoulinas abra la puerta, ElDesmarque, ‏2015-09-07
  6. ^ 1 2 UEFA.com, The official website for European football, UEFA.com (באנגלית)
  7. ^ Escudero renueva hasta 2021 con el Sevilla, Mundo Deportivo, ‏2017-02-23
  8. ^ Colin Millar, Sevilla defender Sergio Escudero agrees Getafe return, Football España, ‏2020-05-15
  9. ^ 1 2 "Sevilla 3-2 Inter Milan: Europa League kings come back to win for sixth time". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2020-08-20. נבדק ב-2024-08-21.
  10. ^ ¡Bienvenido, Escudero!, www.realvalladolid.es
  11. ^ El Dépor abrillanta el lateral zurdo con Sergio Escudero, www.rcdeportivo.es