סרגיי קוריוחין
 | |
| לידה |
16 ביוני 1954 מורמנסק, ברה"מ  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 1996 (בגיל 42) סנקט פטרבורג, רוסיה |
| מדינה |
רוסיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות בקומארובו |
| תקופת הפעילות |
1971–1996 (כ־25 שנים) |
| מפלגה |
המפלגה הנציונל-בולשביקית |
|
www | |
  | |
סרגיי אנטוליביץ' קוריוחין (ברוסית: Серге́й Анато́льевич Курёхин; כונה לפעמים "הקפטן"; 16 ביוני 1954 – 9 ביולי 1996) היה מלחין, פסנתרן, מנהל מוזיקלי, אמן ניסיוני, שחקן קולנוע וסופר, מסנקט פטרבורג, רוסיה.[1]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוריוחין החל את הקריירה שלו כנגן פסנתר בלהקת בית ספר בלנינגרד. לאחר שניגן במספר להקות ג'אז מקצועיות, כמו גם עם מוזיקאי רוק פופולריים, עבר קוריוחין מספר שלבים בקריירה הענפה שלו ובסופו של דבר הפך לאחד השמות והפרצופים המוכרים ביותר ברוסיה במהלך שנות השמונים והתשעים.[2]
לקראת סוף חייו הוא נודע כמלחין קולנוע אוונגרדי, אמן מיצגים ושחקן קולנוע. מחוץ לרוסיה הוא היה ידוע בעיקר כמוזיקאי ג'אז ניסיוני, דרך עבודותיו ששוחררו מאז חתם ב-1981 עם חברת התקליטים "לאו רקורדס" (אנ') הבריטית, וכן בעקבות סבובי ההופעות שלו עם "האנסמבל פופ-מכניקה" ועם תוכנית ההפנינג שלו שכותרתה גם "פופ מכניקה". הוא גם תרם תרומה משמעותית לכמה אלבומים (בפרט: משולש, טאבו ורדיו אפריקה) של להקת הרוק הרוסית המפורסמת אקווריום.[2]
חלק מעבודותיו הקולנועיות הראויות לציון כוללות כיכוב והלחנת המוזיקה לשני קברניטים II סרט פסאודו-דוקומנטרי קומי על מלחמת העולם הראשונה; הפסקול לסרט האימה הרוסי הנאו-נואר המעצב (Господин Оформитель), והתפקיד הראשי של החנון הלוחם שמנצח את כנופיית הפשע המקומית ב-Lokh pobeditel vody.
קוריוחין עלה לגדולה לאחר שיצר את אחד הממים הויראליים הפופולריים הראשונים בתקשורת הרוסית. זה היה אחד המעשים המאולתרים-למחצה שלו שנעשתה כאמנות מיצג, ששודר בשידור חי בטלוויזיה הרוסית במאי 1991. כאורח בתוכנית האירוח הפופולרית "הגלגל החמישי" סיפק קוריוחין "הוכחה" ש"לנין היה פטריה" (אנ')[3][4]. במהלך שנות התשעים היה קוריוחין חבר המועצה לתרבות ותיירות בעיר סנקט פטרבורג. בשנת 1995 הצטרף קוריוחין למפלגה הבולשביקית הלאומית.[5][6]
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוריוחין מת ממחלת לב נדירה, סרקומה לבבית, והוא בן 42 בלבד. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקומרובו, סמוך לקברה של אנה אחמטובה.
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסטיבל המוזיקה הבינלאומי השנתי של סנקט פטרבורג SKIF (הפסטיבל הבינלאומי ע"ש סרגיי קוריוחין) נקרא על שמו. פסטיבלי קוריוחין מתקיימים מדי שנה בברלין, אמסטרדם וניו יורק.
בשנת 2004 נוסדו קרן סרגיי קוריוחין ומרכז קוריוכין. הקרן אוספת מידע על קוריוחין והמרכז מארגן אירועים ברוח האמן. שניהם ממוקמים באותו בניין, בית קולנוע ישן בסנקט פטרבורג. בשנת 2009 הקימו קרן סרגיי קוריוחין ומרכז קוריוחין פרס שנתי בתחום האמנות המודרנית.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Ways of Freedom (Leo Records, 1981)
- Tragedy in Rock (1988)
- Mr. Designer (1989)
- Popular Science (1989) with Henry Kaiser
- Album for Children (1991)
- Opera for the Rich (1991)
- Some combinations of fingers and passion (1991)
- Sparrow Oratorium/Four Seasons (1994)
- Friends Afar (Sound Wave Records, 1996) with Kenny Millions
- Dear John Cage (Long Arm Records, 1996) with Kenny Millions
עבודות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוזיקה להפקת הבמה של חייקה של צ'כוב (המכונה השחף) (1994)
- מוזיקה לסדרת הטלוויזיה הרוסית אנה קרנינה (2007)
כמו כן הלחין את מוזיקת הפתיחה עבור כל סדרת הטלוויזיה של ה-BBC בשם Comrades ב-1985 שפרק אחד בו סיקר אותו עצמו ואת סצנת המוזיקה בלנינגרד.
- 1988 – Mister Designer
- 1990 – Buster's Bedroom
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סרגיי קוריוחין (ברוסית ובאנגלית)- סרגיי קוריוחין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
סרגיי קוריוחין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סרגיי קוריוחין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סרגיי קוריוחין, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
סרגיי קוריוחין, באתר ספוטיפיי
סרגיי קוריוחין, באתר AllMusic (באנגלית)
סרגיי קוריוחין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סרגיי קוריוחין, באתר דיזר
סרגיי קוריוחין, באתר Yandex.Music (ברוסית)
סרגיי קוריוחין, באתר Discogs (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Sergey Kuryokhin - passed 20 years ago away - podcast online". radiopanik.org. 2 באוגוסט 2016. נבדק ב-21 בינואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Ian Carr, Digby Fairweather, Brian Priestley (2004). The Rough Guide to Jazz. Rough Guides. p. 456. ISBN 978-1-843-53256-9.
Sergey Kuryokhin.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Irina Prokhorova, Anders Roslund (2013). 1990: Russians Remember a Turning Point. Hachette UK. ISBN 978-0-857-05202-5.
- ^ Orens, Geoff. "Sergey Kuryokhin | Biography". AllMusic. All Media Network. נבדק ב-2017-12-18.
- ^ Franz Nicolay (2016). The Humorless Ladies of Border Control: Touring the Punk Underground from Belgrade to Ulaanbaatar. The New Press. ISBN 978-1-620-97180-2.
- ^ Жвания, Дмитрий (2012-07-09). "Сергей Курёхин: "Национал-большевизм — это свежий ветер и подвижничество"" [Sergey Kuryokhin: “National Bolshevism is a fresh wind and an ascetism”]. Sensus Novus (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-2013-10-23. נבדק ב-2017-11-23.