לדלג לתוכן

סרגיי אקסיונוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרגיי אקסיונוב
Серге́й Вале́рьевич Аксёнов
לידה 26 בנובמבר 1972 (בן 52)
בלץ, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Сергей Валерьевич Аксёнов עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה, ברית המועצות, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Simferopol Higher Military-Political Construction School עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה אחדות רוסית (2008–2014)
רוסיה המאוחדת (מאז 2014)
rk.gov.ru
ראש ממשלת קרים
27 בפברואר 2014 – 20 בספטמבר 2019
(5 שנים)
→ אנטולי מוהיליוב
ראש רפובליקת קרים
9 באוקטובר 2014 – מכהן
(10 שנים)
פרסים והוקרה
  • עיטור מסדר המולדת דרגה ראשונה (2014)
  • מדליה להחזרת חצי האי קרים לרוסיה (22 במרץ 2014)
  • Amet-Khan Sultan medal
  • עיטור אלכסנדר נבסקי
  • אזרחות כבוד של הרפובליקה של קרים
  • עיטור מסדר הידידות בין עמים
  • מסדר הנסיך הקדוש דניאל של מוסקבה, דרגה 2
  • מסדר הידידות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סרגיי ולרייביץ' אקסיונוב (נולד ב-26 בנובמבר 1972) הוא ראש הרפובליקה של קרים החל מ-9 באוקטובר 2014,[1] שהוא סובייקט פדרלי שנמצא במחלוקת בינלאומית של רוסיה הממוקם על חצי האי קרים.[2] הוא חבר בלשכת המועצה העליונה של מפלגת רוסיה המאוחדת.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרגיי אקסיונוב נולד בבלץ שבמולדובה הסובייטית ב-26 בנובמבר 1972. אביו היה מנהיג קבוצה שנקראה הקהילה הרוסית של צפון מולדובה בבלץ.[3][4]

בשנת 1989 עבר לקרים ונרשם למכללה למהנדסים צבאיים בסימפרופול; עם זאת, נפילת ברית המועצות התרחשה לפני שסיים את לימודיו באקדמיה כדי להיות קצין בצבא הסובייטי, לאחר מכן הוא סירב להישבע שבועת אמונים לאוקראינה, שלדעתו "נותקה שלא בצדק מרוסיה".[3][5]

בשנים 1993–1998 הוא היה סגן מנהל של חברה בשם אלאדה, עסק הקשור למוצרי מזון.[5] מאוקטובר 1998 עד מרץ 2001 הוא היה סגן מנהל חברת אסטריקס ומאז אפריל 2001 הוא שימש כסמנכ"ל חברת אסקדה.☃☃ אקסיונוביהוא גם ראש ארגון ההיאבקות היוונית-רומאית של קרים, מועדון הספורט הוואראנג-דו. אקסיונוב קיבל את הדרכון האוקראיני שלו ב־12 באוגוסט 1997.

קשרים לכאורה לפשע מאורגן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות טענו כי אקסיונוב שימש באמצע שנות התשעים כסגן, או בורר, עם הכינוי "גובלין"[6][7][8][9][5] בכנופיית הפשע המאורגן "סאלם".[10] אקסיונוב הכחיש את ההאשמות. הפוליטיקאי האוקראיני ומפקד המשטרה לשעבר בחצי האי קרים, גנאדי מוסקאל (1997–2000) טען כי לאקסיונוב היה קשר עם עולם הפשע. בשנת 1995, כמה מחברי סאלם נכנסו לתפקידם כחברי פרלמנט מקומיים וקיבלו חסינות פרלמנטרית.[11][12][13][14] על פי ה"קייב פוסט", אקסיונוב עבד יחד עם חבר כנופיה אחר, סרגיי וורונקוב, בראשית שנות ה-90. וורונקוב הוא בוס מאפיה ידוע ששוחרר מהכלא בשנת 2008 ועדיין עושה עסקים בחצי האי קרים, לטענת אנדריי יניצקיי, עיתונאי שחקר את אקסיונוב[15] והוא יליד סבסטופול.[16]

אקסיונוב החל את הקריירה הפלילית שלו בכנופיית "היוונים"[5] שנוצרה בחצי האי קרים על ידי האחים סאבופולו ורק אחר כך עבר אקסיונוב לכנופיית "סאלם" הידועה לשמצה. בשנת 1994 חשדו הרשויות בו ובאלכסיי ז'וק בהריגת אולג פניוק. אף על פי ש"היוונים" חוסלה, בניגוד לרבים אחרים הצליח אקסיונוב לשרוד במפה הפוליטית. אותו ז'וק נהרג עשר דקות לאחר שיחת הטלפון שלו עם אקסיונוב, מה שהעלה חשד בקרב "שותפיו" לשעבר.

בינואר 1996 נפצע אקסיונוב לאחר שרכב וולוו בו נסע התהפך על הכביש המהיר סימפרופול–מוסקבה במהלך קרב יריות.[15][5] על פי מסמכים רשמיים, היעד המיועד היה סמהאן מזאהיר-אוגלו אגייב (שכונה "סאני"). לצד אגייב ואקסיונוב, היו ברכב גם אלכסנדר בוגומול ופאהרוטדין אליאב. הרצח בוצע בנשק אוטומטי על ידי חמושים של "היוונים", רוסלן ורוסל מיבפטוריה שנסעו ברכב שחור מדגם סמארה. כשהרצח הוזמן על ידי איוואן סבופולו. הן רוסלן והן רוסל נעצרו ב-24 בינואר 1996, אך שוחררו מחוסר ראיות.

בשנת 1997 טען מפקד יחידת הסיור בבחצ'יסאראי, ברז'נוי, כי אקסיונוב, הרג יחד עם רס"ן המשטרה לשעבר, ולדימיר ברנשטיין ("בן"), את ראש רשת קרים של חברת קוזין לאספקת אנרגיה ומנהל מפעל אלכוהולי.[5] פעיל המינהל למאבק בפשע המאורגן של משטרת אוקראינה הצהיר כי אקסיונוב שמר על קשר הדוק עם סרגיי וורונקוב ("וורונוק") ו"סנדקו" של סאלם, ויאצ'סלב שבייב (מנהיג מפלגת התחייה הכלכלית). בצירוף מקרים, חברי מפלגת התחייה הכלכלית היו מעורבים בהקמת הארגון הבדלני האזרי "רפובליקת נגורנו-קרבאך".

בערך באותה תקופה החל אקסיונוב לקנות ולאגור נשק.[5] עלה חשד כי המשרד האזורי של התובע הכללי באוקראינה קיבל שוחד בסך 60,000 דולר כדי להפסיק את חקירת הרצח של וולודימיר טיכונצ'וק. אקסיונוב קיבל גם את כל הנכסים של אגייב שנהרג באביב 1997. בשנת 1998 הן סאלם והן בשמאקי הפכו לכנופיות החזקות ביותר בחצי האי קרים ונשיא אוקראינה נאלץ לשלוח יחידות מבצעיות מיוחדות של המשטרה האוקראינית ושירות הביטחון של אוקראינה כדי להחזיר את הסדר באזור.

אקסיונוב תבע את מיכאיל בכרב, סגן יושב ראש הפרלמנט של קרים בשנת 2010, בגין טענות לליקויים כאלה. על אף שבית המשפט בסמכות המקורית פסק לטובת אקסיונוב ודרש מבכרב לפרסם ביטול, ההחלטה בוטלה על ידי ערכאת ערעור שקבעה כי אין שום הוכחה שתצדיק את הפרכת הטענות.[17] אנדריי סנצ'נקו, חבר פרלמנט מטעם קרים במועצה העליונה ממפלגת בטקיבשצ'ינה טען שאקסיונוב היה מעורב בפעילות זו יחד עם ראש המועצה העליונה של קרים, ולדימיר קונסטנטינוב.[11][18][19][20] סנצ'נקו טען כי "היו דיווחים על כך שהוא השתתף ברצח (וולודימיר) טיכונצ'וק [בשנת 2004], אז ראש הוועדה לניירות ערך של קרים, ולפני כן בהריגתו של ראש קרן נכסי המדינה (אולכסיי) גולוביזין [ב-1997]."[15] אקסיונוב נחקר על ידי המשטרה בגין שני מעשי הרצח, אך מעולם לא הועמד לדין. סנצ'נקו מאמין שאקסיונוב הצליח לחמוק מאחריות פלילית בשל קשריו בחצי האי.

במהלך הכיבוש המזוין של הפרלמנט של קרים על ידי כוחות רוסיים בפיקודו, נבחר אקסיונוב לתפקיד ראש הרפובליקה בעקבות הצבעת אי אמון בממשלת אוקראינה החדשה.[21][22][3] מאחר שהיה לו קשרים מתועדים היטב לפשע מאורגן, מאז 5 במרץ 2014, הוא מבוקש על ידי שירות הביטחון האוקראיני לאחר שהואשם בחלק 1 של סעיף 109 לחוק הפלילי של אוקראינה.[23]

קריירה פוליטית מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאקסיונוב הוענקה אזרחות רוסית כתושב מולדובה, ב-10 בינואר 2003.[24] בשנת 2008 הוא היה חבר ב"קהילה הרוסית של חצי האי קרים "(" Русская община Крыма ") וחבר בארגון הציבורי "הנכס האזרחי של קרים"("Гражданский актив Крыма ").

בשנים 2008–2009 לווה אקסיונוב כמעט 5 מיליון דולר ממיקולה קירילצ'וק, לשעבר שר התעשייה בקרים, לפיתוח מפלגת האחדות הרוסית. קירילצ'וק ברח מאז מחצי האי קרים וניסה להחזיר את כספו באמצעות מערכת המשפט.[15] מאז 2009 אקסיונוב חבר במועצת המנהלים ב"נכס האזרחי של קרים", נשיא משותף של המועצה המתאמת "למען האחדות הרוסית בחצי האי קרים!" (За русское единство в Крыму!) ומנהיג התנועה הפוליטית הציבורית הכל-קרים אחדות רוסית ("Русское единство"). מאז 2010 שימש כסגן המועצה העליונה של חצי האי קרים, כאשר מפלגתו "אחדות רוסית", זכתה ב-4% מהקולות (מה שהעניק לה 3 מושבים מתוך 100 המושבים בפרלמנט של קרים) במהלך הבחירות למועצה העליונה של קרים, באותה שנה.[25]

במהלך תוכנית בערוץ הטלוויזיה ATR ב-3 במרץ 2012, הגיב אקסיונוב על סיפוחה האפשרי של קרים לרוסיה: "אני חושב שהזמן לתהליך זה כבר עבר. היום אנחנו חיים באוקראינה. יש לי דרכון אוקראיני, אזרחות אוקראינית ולכן יש לדון בכל הבעיות רק ביחסים ידידותיים בין מדינותינו".

ראש קרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מהפכת יברומאידאן, ב-27 בפברואר התקיים מושב חירום בבית המחוקקים בקרים בזמן כיבושו על ידי אנשי כוחות ההגנה העצמית של קרים.[3] לאחר איטום הדלתות והחרמת כל הטלפונים הניידים, חברי הפרלמנט שהוזמנו על ידי אקסיונוב להיכנס לבניין, העבירו את התנועה בנוכחות אנשים חמושים ברובי סער קלצ'ניקוב ומשגרי רקטות.[15][26][27] התוצאה הייתה ש-55 מתוך 64 קולות בחרו באקסיונוב לראש ממשלת קרים.[28] חשבונות תקשורת שונים חלקו על השאלה האם הצליח לאסוף מניין של 50 מעמיתיו לפני שהתכנס המושב באותו יום, וכמה מחוקקים של קרים שנרשמו כנוכחים טענו כי כלל לא התקרבו לבניין. אחרים הכחישו שהיו בעיר וטענו כי נעשה שימוש בשמם בכרטיסי הצבעה כפולים שנגנבו מהכספת של הפרלמנט. צירי האופוזיציה נמנעו מלדבר בפומבי מחשש לנקמה בגלל איומים שקיבלו. על ראש ממשלת קרים, אנטולי מוהילוב, נאסר מלהשתתף במושב.[29]

על פי החוקה האוקראינית, ראש ממשלת קרים מתמנה על ידי הפרלמנט של הרפובליקה האוטונומית אחרי התייעצויות עם נשיא אוקראינה. אולגה סולניקובה, ממזכירות הפרלמנט, הצהירה כי קיים הסכם עם הנשיא המודח ויקטור ינוקוביץ'.[26] עם זאת, נשיא אוקראינה הזמני, אולכסנדר טורצ'ינוב, קבע שמינויו של אקסיונוב לראש ממשלת קרים אינו חוקתי.[30]

ב-5 במרץ 2014 הוציא בית המשפט המחוזי שבצ'נקו בקייב צו למעצרם של אקסיונוב ולדימיר קונסטנטינוב,[31] ועל שירות הביטחון של אוקראינה הוטל על הבאתם לבית המשפט.

בשל משבר קרים, ב-17 במרץ 2014, הוא הוכנס לרשימות הסנקציות הקנדיות, האיחוד האירופי וארצות הברית[32]; נכסיו במדינות אלה הוקפאו, ועל אקסיונוב נאסר על כניסה למדינות אלה.

בבחירות לפרלמנט בקרים בשנת 2014 התמודד אקסיונוב כמועמד מטעם רוסיה המאוחדת משום שלטענתו, "החזית העממית" שלחה אותו כמועמד מטעם רוסיה המאוחדת.[33]

סרגיי אקסיונוב נבחר מחדש לאחר הבחירות לפרלמנט בקרים בשנת 2019.[34] אך במהלך כהונתו השנייה הוא סירב למזג בין תפקידי ראש הרפובליקה וראש הממשלה. לראש הממשלה החדש מונה יורי גוצניוק.[35]

השקפותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמד השפה האוקראינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקסיונוב הבטיח כי אוקראינית תחדל להיות שפה רשמית אם קרים תצטרף לרוסיה. "אנו משתמשים בשתי שפות על בסיס יומי - רוסית וטטרית של קרים", אמר אקסיונוב. "בטוח שלרפובליקה [של קרים] יהיו שתי שפות."[27] המטרות העיקריות של אקסיונוב לעתידה המיידי של חצי האי קרים היא "להשתמש בכספים המוקצים להקמת תשתיות לבריאות, אנרגיה וכן הלאה."[36] אקסיונוב דחף גם להשלמת גשר קרים עד 2018.[37]

המיעוט הטטרי בקרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרגיי אקסיונוב הוביל את המאמצים לסלק את חילוקי הדעות בקרב הטטרים האתניים בקרים בשל הסיפוח, באומרו: "כל הפעילויות שמטרתן אי הכרה בהצטרפות קרים לרוסיה ואי הכרה בהנהגת המדינה תעמוד בפני העמדה לדין על פי החוק ואנחנו נהיה קשוחים מאוד בנושא זה."[38]

הומוסקסואלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקסיונוב מאמין כי להומוסקסואלים "אין סיכוי" בחצי האי קרים, וכי "אנחנו בקרים לא זקוקים לאנשים כאלה". הוא גם הבטיח כי אם הומוסקסואלים ינסו לקיים כינוסים ציבוריים, "כוחות המשטרה וההגנה העצמית שלנו יגיבו מיד ותוך שלוש דקות יסבירו להם באיזה נטייה מינית עליהם לדבוק."[39]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרגיי אקסיונוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Sergei Aksyonov elected head of the Republic of Crimea". Russian newspaper (ברוסית). נבדק ב-2014-10-09.
  2. ^ Crimea profile, BBC News (17 January 2018)
  3. ^ 1 2 3 4 "Putin's Man in Crimea Is Ukraine's Worst Nightmare". Time. Before dawn on Feb. 27, at least two dozen heavily armed men stormed the Crimean parliament building and the nearby headquarters of the regional government, bringing with them a cache of assault rifles and rocket propelled grenades. A few hours later, Aksyonov walked into the parliament and, after a brief round of talks with the gunmen, began to gather a quorum of the chamber's lawmakers.
  4. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-15 במרץ 2014. נבדק ב-15 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Mikhelson, A. Under nickname Goblin: who was ordered to hand over Crimea to Putin. Ukrayinska Pravda. 15 March 2014.
  6. ^ Associated Press (9 במרץ 2014). "The 'Goblin' king: Crimea leader's shady past". The Japan Times. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2014. נבדק ב-12 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Haddon, Katherine (11 במרץ 2014). "New Putin-Backed Prime Minister In Crimea Used To Be A Gangster Named 'Goblin'". Agence France Presse. Business Insider. נבדק ב-12 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Leader of the Crimean militsyia Moskal cooperates with the leader of organized crime group Aksyonov - attorney information. Crimean Information Agency. 2 November 2009.
  9. ^ "Prime Minister of Crimea" is elected a bandit who in 1990s had a nickname "Goblin" - Senchenko. Censor.net. 27 February 2014.
  10. ^ Ilya Somin (2014-03-07). "Crimea and the morality of secession". Washington Post.
  11. ^ 1 2 "Meet 'Goblin' — Moscow's man in Crimea". Toronto Star/Metro News. 4 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Roman Sohn (3 במרץ 2014). "Ukraine: The Empire strikes back". EU Observer. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Oleg Shirokov (2009-09-24). "Salem as a Symbol of Criminality in Crimea". Salem News.
  14. ^ "(paywalled source)". Agatov. cites documents:
  15. ^ 1 2 3 4 5 "Pro-Kremlin Crimean leader Aksyonov denies allegations of criminal past". Kyiv Post. 15 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Yanitsky profile at the LB.
  17. ^ "Аксенов не смог доказать свою непричастность к ОПГ и проиграл суд Бахареву". Crimean Information Agency. 10 ביוני 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Премьером Крыма выбрали бандита по кличке Гоблин, — Сенченко". Izvestia. 4 במרץ 2014. אורכב מ-המקור ב-2 במרץ 2014. נבדק ב-4 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Премьер по кличке "Гоблин" Radio Svoboda, 4 March 2014.
  20. ^ "Депутат Андрей Сенченко: комсомол – "Сейлем" - парламент". Cripo. 2008-04-18. אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2013. נבדק ב-7 במרץ 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Crimean parliament dismisses autonomous republic's government Kyiv Post. Retrieved on 12 March 2013.
  22. ^ "Gunmen Seize Government Buildings in Crimea". The New York Times. 2014-02-27. נבדק ב-2014-03-01. Masked men with guns seized government buildings in the capital of Ukraine's Crimea region on Thursday, barricading themselves inside and raising the Russian flag after mysterious overnight raids that appeared to be the work of militant Russian nationalists who want this volatile Black Sea region ruled from Moscow.
  23. ^ Цензор.НЕТ. "Суд вынес постановление об аресте "марионеток Кремля" в Крыму". נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ About granting a citizenship of the Russian Federation. Ukase of the President of Russian Federation. 10 January 2003.
  25. ^ [1] Who is Sergey Aksyonov
  26. ^ 1 2 "Crimea's new prime minister calls Yanukovych president, relies on Russian financial aid (UPDATED) - Feb. 28, 2014". 28 בפברואר 2014. נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 "Preparations for Joining Russia Already Underway – Aksyonov". RIA.
  28. ^ "Депутат: Крымский премьер известен в криминальных кругах как "Гоблин"". Ukrayinska Pravda. נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "RPT-INSIGHT-How the separatists delivered Crimea to Moscow". Reuters. 13 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Gazeta.ua (1 במרץ 2014). "Турчинов издал указ о незаконности назначения Аксенова премьером Крыма". נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ The court gave the green light to arrest "puppets of Putin" in Crimea. Ukrayinska Pravda. 5 March 2014.
  32. ^ Logiurato, Brett (17 במרץ 2014). "Obama Just Announced Sanctions Against 7 Russian 'Cronies'". Business Insider. נבדק ב-17 במרץ 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "Aksyonov will take part in parliament elections on the United Russia party ticket". נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Аксенова переизбрали главой Крыма на второй срок
  35. ^ Премьер-министром Крыма стал Юрий Гоцанюк
  36. ^ "Crimean adaptation into Russia not smooth — republic's leader". TASS. נבדק ב-6 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "Kerch Strait Bridge to be built despite Western pressure — Crimean leader". ITAR TASS. נבדק ב-8 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ אתר למנויים בלבד Tom Parfitt, ‏Despair and euphoria in Crimea six months after Russian annexation, The Telegraph, 6 October 2014
  39. ^ "Crimea Chief Says Gays Not Needed". RadioFreeEurope/RadioLiberty. נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סרגיי_אקסיונוב&oldid=37422170"