לדלג לתוכן

סרגו זכריאדזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סרגו זכריאדזה
לידה 1 ביולי 1909
באקו, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באפריל 1971 (בגיל 61)
טביליסי, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פנתאון מתאצמינדה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות, גאורגיה הסובייטית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1926 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Faculty of Philology, Tbilisi University עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סֵרגוֹ זַכַּריאדזֵהגאורגית: სერგო ზაქარიაძე ‏; 1 ביולי 190913 באפריל 1971) היה שחקן גאורגי.

סרגו זכריאדזה נולד בשנת 1909 בבאקו (אזרבייג'ן - חלק מהאימפריה הרוסית באותה תקופה). בשנת 1926 זכריאדזה התחיל לעבוד בצוות המשנה של תיאטרון רוסתוולי שבטביליסי; במקביל לעבודתו, הוא החל ללמוד פילולוגיה באוניברסיטה הממלכתית של טביליסי.

בשנת 1928 סרגו זכריאדזה עבר לכותאיסי כדי להצטרף כשחקן לתיאטרון, שקוטה מרג'נישווילי ייסד באותה שנה (התיאטרון הועבר ב-1930 לטביליסי ואחרי מות מייסדו ב-1933 נקרא תיאטרון מרג'נישווילי). זכריאדזה נשאר בתיאטרון מרג'נישווילי עד שנת 1956.

תפקידו המשמעותי הראשון של סרגו זכריאדזה כשחקן היה בקולנוע; בשנת 1933 הוא גילם את תוֹרר'ווַה (תפקיד ראשי) בסרטו של סיקו דולידזה "הצלבנים האחרונים". בשנת 1943 (בתקופת עבודתו בתיאטרון מרג'נישווילי) סרגו זכריאדזה השתתף בפרק השני של סרט הקולנוע "גיורגי סאקדזה" בתפקיד שדימן ברתשווילי (במאי: מיכאיל צ'יאורלי).

בתיאטרון מרג'נישווילי, סרגו זכריאדזה שיחק, בין היתר, בתפקידים הבולטים הבאים: המהפכן דומנרי במחזה "מן הניצוץ" מאת שלווה דדיאני (1937); בסיק גבשווילי במחזה "המלך ארקלה", שבוים על ידי וחטנג טבליאשווילי על-פי הרומן ההיסטורי מאת לוואן גותואה (1942); המצביא בגרטיוני במחזה "בגרטיוני" מאת א' סמסונדזה, שבוים על ידי ואסו קושיטשווילי (1944); בחסי במחזה "הנכרת", שבוים על-פי הסיפור מאת ואז'ה פשאוולה (1945); ג'יבילו במחזה "נישואיו של קולחוזניק" מאת פוליקרפה קקבדזה, שבוים על ידי שלווה ר'מבשידזה (1945); המלך דוד במחזה "דוד הבנאי", שבוים על-פי הרומן ההיסטורי מאת לוואן גותואה (1946); גיורגי במחזה "הכוכב שלו" מאת י' מוסשווילי, שבוים על ידי ארצ'יל צ'חרטישווילי (1951); הברון ריפפרטה במחזה "אם הבית של המלון" מאת קרלו גולדוני, שבוים על ידי גיגה לורתכיפאנידזה (1952); המזכיר גיורגי במחזה "מזכיר מועצת הנפה" מאת רוואז תבוקשווילי, שבוים על ידי לילי יוסליאני (1954); תיניבג במחזה "מפולת שלגים" מאת מיכאיל מרוולישווילי, שבוים על ידי ואסו קושיטשווילי (1956).

בשנת 1956 סרגו זכריאדזה עבר מתיאטרון מרג'נישווילי לתיאטרון רוסתוולי; בתיאטרון זה, זכריאדזה שיחק, בין היתר, בתפקידים הבולטים הבאים: אדיפוס במחזה "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס (1956); וסילי שויסקי במחזה "בוריס גודונוב" מאת אלכסנדר פושקין (1957); הדרשן במחזה "בחטריוני", שבוים על-פי בלדה מאת ואז'ה פשאוולה (1960); הצייר פירוסמני במחזה "פירוסמני" מאת נחוצרישווילי (1961).

בשנים 1960-1955 סרגו זכריאדזה היה מורה להגייה תיאטרלית במכון התיאטרלי של טביליסי ע"ש שותא רוסתוולי (בית ספר לאמנויות הבמה).

בתקופת עבודתו בתיאטרון רוסתוולי סרגו זכריאדזה הצטלם גם בסרטי קולנוע. בשנת 1959 זכריאדזה גילם את דמותו הדוור גיורגי בסרט "היום האחרון, היום הראשון" (במאי: סיקו דולידזה).

בשנת 1964 סרגו זכריאדזה שיחק בתפקיד הראשי בסרטו של רוואז צ'חיידזה אבא של חייל[1]; בסרט זה, זכריאדזה גילם את דמותו של איכר גאורגי (גיורגי מחרשווילי), שבנו נלחם בשורות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה. אחרי שהבן מפסיק לכתוב אל הוריו, האב יוצא אל המען של המכתב האחרון מבנו - בית-חולים רוסי בקרבת חזית; בהגיעו לשם, האב מגלה שבנו השתחרר מטיפול. האב מסרב לחזור לכפרו בלי בשורה מבנו ומתעקש להתגייס לצבא למרות שאינו צעיר; לבסוף, הוא מצליח להישלח גם לחזית, בה הוא מקווה לפגוש את בנו.

תפקיד האב האוהב והלוחם הפך את סרגו זכריאדזה לפופולרי ברחבי ברית המועצות וזיכה אותו בשני פרסים סובייטיים: פרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה[2] ופרס לנין.

במהלך ארבעה עשורים של משחק, סרגו זכריאדזה גילם עשרות דמויות על בימת התיאטרון והשתתף ב-14 סרטי קולנוע (ביניהם שלושה רוסיים). חודשים ספורים לפני מותו, סרגו זכריאדזה שיחק בתפקיד גבהרד לברכט פון בליכר בסרטו של סרגיי בונדרצ'וק "ווטרלו" (1970)[3].

בשנים 1971-1966 סרגו זכריאדזה היה חבר המועצה העליונה (הפרלמנט) של ברית המועצות; הוא לא השלים את הקדנציה השנייה בתפקיד עקב מותו.

סרגו זכריאדזה זכה בחייו בתואר "אמן העם של ברית המועצות", בפרס לנין ובשלושה פרסים כלל-סובייטיים נוספים. מיד אחרי מותו, הוענק לו פרס שותא רוסתוולי מטעם גאורגיה הסובייטית.

סרגו זכריאדזה מת בשנת 1971 בטביליסי ונקבר בפנתאון מתאצמינדה שבעיר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרגו זכריאדזה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משנת 1966 הוקרן גם בישראל (אבא של חייל מוצג בקולנוע מוגרבי, מעריב, 23 בינואר 1966)
  2. ^ וינסנט ברק, "עשרים שעות" מול "מלחמה ושלום", מעריב, 23 במאי 1965. שם הזוכה בפרס השחקן הטוב ביותר מופיע בסוף הכתבה.
  3. ^ מוסקווה והוליווד נפגשות בווטרלו, מעריב, 6 בפברואר 1970