לדלג לתוכן

סנטיאגו אבסקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנטיאגו אבסקל
Santiago Abascal Conde
לידה 14 באפריל 1976 (בן 48)
בילבאו, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת דואסטו (2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה העממית, ווקס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ana Belén Sánchez Cenador (2002–2010)
Lidia Bedman Lapeña (2018–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.santiagoabascal.es
חבר הפרלמנט הבאסקי
16 בינואר 2004 – 22 בינואר 2005
(שנה)
→ Carlos Urquijo
4 באוקטובר 2005 – 6 בינואר 2009
(3 שנים)
→ Encina Regalado de los Cobos
חבר קונגרס הנציגים
14 במאי 2019 – מכהן
(5 שנים)
3 בדצמבר 2019 – מכהן
(4 שנים)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סנטיאגו אבסקל קונדה (נולד ב-14 באפריל 1976) הוא פוליטיקאי ספרדי ומנהיג מפלגת הימין הקיצוני ווקס. אבסקל חבר בקונגרס הצירים מאז 2019. לפני הקמת ווקס, אבסקל היה חבר במפלגה העממית ושימש כמחוקק בפרלמנט הבאסקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבסקל נולד ב-14 באפריל 1976 בבילבאו שבחבל הבסקים למשפחה ממקור גליסיאני. אביו סנטיאגו אבסקל אסקוסה (אנ') היה פוליטיקאי וחבר בברית העם (אנ'), וסבו מנואל אבסקל פארדו היה ראש עיריית אמוריו (אנ') בין השנים 1963 ל-1979, בתקופת המדינה הספרדית.[1][2][3][4] בגלל פעילותם הפוליטית, משפחתו של אבסקל אוימה באופן תמידי על ידי ארגון הטרור אט"א.[5]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבסקל נואם בשנת 2018 בפלאסיו ויסטלגרה

אבסקל הפך לחבר המפלגה העממית כשהיה בן 18, בשנת 1994.[6][7] הוא היה חבר מועצת העיר לאודיו/יודיו (אנ') במשך שתי קדנציות (1999–2007).[8] הוא כיהן בפרלמנט הבאסקי מינואר 2004 עד פברואר 2005 וייצג את אלאבה (אנ').[9] מאוחר יותר כיהן שוב בפרלמנט הבאסקי מאוקטובר 2005 עד ינואר 2009.[10]

לאחר שעזב את הפוליטיקה הבאסקית, אספרנסה אגירה (אנ'), הנשיאה האזורית של קהילת מדריד, שכרה אותו לתפקיד מנהל הסוכנות להגנת המידע של קהילת מדריד (2010–2012). מאוחר יותר מונה אבסקל לתפקיד מנהל "הקרן לחסות חברתית" (2013),[6] ישות במימון ציבורי.[11][12]

ב-2013[7] אבסקל עזר לייסד מפלגה חדשה, ווקס.[11][13] לאחר התוצאה הגרועה של ווקס בבחירות לפרלמנט האירופי במאי 2014 (אנ'), שבהן לא הצליחה להשיג מושבים כלשהם, נוצר סכסוך פנימי והמפלגה התפלגה בין הפלג המתון שכלל את אלחו וידאל-קואדרס רוקה, לבין הפלג הקיצוני שכלל את אבסקל.[14] הפלג המתון פרש מהמפלגה,[14] ואבסקל הפך לנשיא המפלגה ב-20 בספטמבר 2014.[15]

אבסקל חבר בקונגרס הנציגים כנציג מדריד מאז מאי 2019. מפלגתו הגיעה למקום השלישי בבחירות לקונגרס ה-14 (אנ'),[16] שבה היה לפי ה-BBC "גל של ימין קיצוני".[17]

במהלך מערכות הבחירות האזוריות של 2020 ו-2021 בחבל הבאסקים ובקטלוניה, הותקפו אירועי בחירות שבהם אבסקל היה אחד הנואמים על ידי יריבים פוליטיים.[18][19][20]

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית של אבסקל שהוצגה בשנת 2018 כוללת גירוש כל המהגרים הבלתי חוקיים מספרד, בניית "חומות בלתי עבירות" במובלעות הספרדיות באפריקה סאוטה ומלייה, איסור הוראת האסלאם, רוממות זכרם של "גיבורים לאומיים" ספרדים, פרלמנטים אזוריים והתנגדות ללאומיות קטלונית.[21] הוא השתמש ברטוריקה אנטי-מוסלמית ב-2019 וקרא לרקונקיסטה חדשה.[22]

הוא גם הביע אכזבה כלפי מרוקו על כך שהיא מאפשרת למהגרים בלתי חוקיים לעבור דרכה לספרד. זה הוביל לוויכוח בספרד על מעמדה של סהרה הספרדית. אבסקל הציע (בניגוד למפלגות האחרות שמצדדות בנתינתה למרוקו) שלתושבי רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית תהיה את הזכות להגדרה עצמית, עם בחירה להשתלב כסהרה הספרדית.

אבסקל מקדם הכחשת שינויי אקלים ומאמין שההתחממות הגלובלית היא "ההונאה הגדולה בהיסטוריה".[23] הוא מתנגד ליעדים לפיתוח בר קיימא.[24]

בנושאים כלכליים, הוא תומך במורשת ראש הממשלה לשעבר חוסה מריה אסנאר מהמפלגה העממית, ותומך בקו של ליברליזם כלכלי, כולל הפחתה חדה בהוצאות הציבוריות.[25]

אבסקל מתח ביקורת על ההכרה החד-צדדית של ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס במדינה פלסטינית, וכינה אותה פרס שערורייתי לחמאס, הארגון האסלאמיסטי הפלסטיני האחראי למתקפת הפתע על ישראל.[26]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נישא לראשונה לאנה בלן סנצ'ס ולהם שני ילדים. לאחר מכן הם התגרשו.[27] ביוני 2018 התחתן עם הבלוגרית והמשפיעה הספרדית לידיה בדמן-לפניה.[28] היו לו שני ילדים מבדמן.[29][27]

עקב איומי רצח חוזרים ונשנים על דעותיו ופעילותו הפוליטית, אבסקל מורשה לשאת אקדח להגנה עצמית.[30] על פי חוקי הנשק הספרדיים הנוקשים, רישיונות כאלה הם נדירים, ורק כ-0.02% מהאוכלוסייה הם בעלי רישיון נשק.[31]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנטיאגו אבסקל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Abascal, el 'ex' del PP que lleva la extrema derecha a la política nacional". Eitb (בספרדית). 3 בדצמבר 2018. נבדק ב-16 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Muere Santiago Abascal, exdirigente del PP vasco y padre del líder de VOX". Efe.com (בספרדית). Vitoria. 23 ביולי 2017. נבדק ב-16 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Los Genoveses (27 באפריל 2019). "Santiago Abascal: un ultra con sueldo y pistola". El Plural (בספרדית). נבדק ב-1 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Santiago Abascal: su pasado, su familia, sus dos mujeres y sus aficiones". Voz Populi. 11 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Veiga, Diego Rodriguez (9 בנובמבר 2020). "Abascal revive sus dos dramas con ETA: el ataque familiar y el asesinato de su amigo cartero". El Español. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Gutiérrez, Óscar (5 בדצמבר 2018). "¿Quién es Santiago Abascal, líder del partido Vox?". minutos. {{cite journal}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Amón, Rubén (3 בדצמבר 2018). "Santiago Abascal, el fan de Marine Le Pen". s. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ "Santiago Abascal: del PP vasco a sacudir la política española en Andalucía". La Vanguardia. 3 בדצמבר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ García Martín, Javier (28 באפריל 2019). "La post-España de Santiago Abascal". Minutos (בספרדית). נבדק ב-1 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Santiago Abascal Conde" (PDF). Voxespana.es (בספרדית). 2019. אורכב מ-המקור (PDF) ב-21 באפריל 2019. נבדק ב-1 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 Pérez Mendoza, Sofía (13 בינואר 2019). "La fundación que dirigió Abascal se extinguió sin dejar rastro de su último año de actividad". eldiario.es. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Guzmán, Cecilia (6 בנובמבר 2013). "Santiago Abascal se 'forra' al amparo del PP madrileño". El Plural. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Maestre, Antonio (9 בדצמבר 2018). "Manual de VOX para antifascistas emocionales". La Marea. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 Sangiao, Sergio (23 בינואר 2019). "Los tránsfugas de Abascal". CTXT. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ "Santiago Abascal, nuevo presidente de Vox con el 91% de los votos". Publico.es. 20 בספטמבר 2014. נבדק ב-16 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ אסף אוני, ‏בעד מלחמות שוורים, נגד מהגרים ו"טירוף המגדר": הכירו את מפלגת הימין הקיצוני של הפרלמנט הספרדי, באתר גלובס, 29 באפריל 2019
  17. ^ "Spanish elections: Socialists win amid far-right surge". BBC News. London, U.K. 11 בנובמבר 2019. נבדק ב-7 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Vox arranca la campaña en Euskadi con mítines blindados entre piedras y botellas". 26 ביוני 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Lanzan piedras a Abascal en un acto de Vox en Girona". 30 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Intento de agresión a Abascal en un acto electoral en Gerona". 30 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ de Laguérie, Henry (14 בנובמבר 2019). "Santiago Abascal, l'homme derrière le retour de l'extrême droite en Espagne". Le Parisien (בצרפתית). נבדק ב-20 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Walker, Kira (29 באפריל 2019). "Spain's far-right makes election gains using anti-Muslim sentiment". The National. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Chapelle, Sophie (22 באוקטובר 2020). "Déni du réchauffement, mépris pour les renouvelables, haine des réfugiés climatiques : le "fascisme fossile"". bastamag.net (בצרפתית). נבדק ב-20 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Abascal, Santiago (19 באפריל 2023). "Santiago Abascal denuncia la sumisión de Pedro Sánchez ante Marruecos: "¿Por qué razón lo hace?"". VOX España. YouTube. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ "Santiago Abascal, l'homme au pistolet qui a ressuscité l'extrême droite espagnole". Le Point (בצרפתית). 28 באפריל 2019. נבדק ב-20 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Abascal's excellent speech pointing out Sánchez's favors to Putin and Hamas". Counting Stars (באנגלית). נבדק ב-2024-05-23.
  27. ^ 1 2 "Así es la primera mujer de Santiago Abascal: la expolítica con la que compartió partido y desahucio". El Plural (בספרדית). 25 בינואר 2020. נבדק ב-25 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Villar, C. (9 באוקטובר 2018). "La boda cool de Santiago Abascal (VOX) con la bloguera Lidia Bedman Lapeña este verano". El Confidencial (בספרדית). Titania Compañía Editorial, S.L. נבדק ב-1 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Así es Lidia Bedman, la pareja 'egoblogger' de Santiago Abascal, líder de VOX". La Vanguardia. 30 במרץ 2016. נבדק ב-16 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "El permiso tipo B que tiene Abascal: ¿qué armas permite llevar, qué requisitos tiene y cómo se concede?". 20 Minutos. 18 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Verdu, Daniel (25 באוקטובר 2016). "Who are Spain's gun owners?". El Pais. {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סנטיאגו_אבסקל&oldid=38901380"