סנוס

סְנוּס

סְנוּס (בשוודית: Snus, נהגה: [snʉːs]), או טבק פה שוודי, הוא ממריץ המכיל ניקוטין ואינו מיועד לעישון. סנוס שוודי מורכב משקיק המכיל טבק טחון-דק, המעורבב עם מלח ומים. לתערובת זו ניתן גם להוסיף חומרי טעם, כגון: שמן ברגמוט, שמן ורדים, או תמצית שוּש.

אין להחשיב סנוס שוודי כטבק ללעיסה או כמוצרים מתוצרת ארצות הברית, העוברים תהליך התססה לפני תהליך הייצור. לעומתם, הסנוס השוודי עובר פיסטור תוך-כדי תהליך תרמי (אך אינו עובר תהליך התססה).

הניקוטין אשר נספג דרך חלל הפה ומועבר דרך זרם הדם, פועל כממריץ. ישנם בשוודיה יותר גברים (19%) המשתמשים בסנוס מאשר גברים המעשנים סיגריות (10%).^{[דרוש מקור]}

היסטוריה

טבק שאינו מיועד לעישון נצרך לראשונה בצורה של טבק הרחה, וזהו מנהג אשר יובא לשוודיה על ידי אנשים מהמעמד הגבוה בצרפת (משפחת המלוכה השוודית היא במקור ממוצא צרפתי). הסנוס הוזכר לראשונה במסמך שוודי רשמי משנת 1637.

הטבק החל להיות מעובד בשוודיה בהיקף נרחב בשנים שלקראת סוף המאה ה-18. ייצור הסנוס היה למלאכה שנעשתה בידי המומחים לכך. המתכונים הראשונים להכנתו נוצרו באותן השנים, ורבים מהמתכונים, כמו: גטבורג'ס ראפֶּה (Göteborgs Rapé), רודה לאקט (Röda Lacket), גנרל (General) ואתאן (Ettan), עדיין קיימים ומיושמים היום. לקראת סוף המאה ה-19, יצורו של הסנוס כבר לא היה מלאכה פרטית בלבד אלא באמצעות שיטות תעשייתיות.

אחד מיצרני הטבק, יאקוב פרדריק ליונגלוף, ביקש למצוא שיטה להכנת טבק הרחה באופן מהיר יותר ויעיל יותר. אחד הדברים, שבגללם הוא לא היה מרוצה, היה אורך-הזמן שנדרש לטבק ההרחה כדי לצבור לחות, וזאת לפני שהחל להבשיל ולפתח את טעמו. לפיכך, יאקוב פנה לחברו, יאקוב ברסליוס, שהיה כימאי. בעזרתו של ברסליוס, ליונגלוף החל להשתמש בשיטה הכוללת אפר מנודף שמקורו בעץ ליבנה (שדר) וחימום מהיר של טבק. באמצעות שיטה זו, ההכנה נמשכה ימים ספורים בלבד. בכך, התססת הסנוס השוודי הפכה לנחלת העבר.

הסנוס של ליונגלוף הפך עד מהרה למוצר הנמכר ביותר. בימינו ניתן עדיין לקנות אותו תחת השם אתאן (Ettan).

אף שבתחילה הסנוס היה נצרך כאבקה לחה לפי משקל, צריכת הסנוס של אנשים רבים השתנתה לשקיות סנוס, מאז שהושקו לראשונה ובאופן מוצלח בשנת 1976. השימוש בסנוס בקרב נשים עלה עם הופעתן של שקיות הסנוס (נכון לתקופה זו, נשים מהוות 23% מכלל משתמשי הסנוס השוודיים).

השפעות בריאותיות

בין החוקרים מתחום בריאות הציבור מתנהל ויכוח לגבי השימוש בסנוס. חלק מהחוקרים סבור כי אסור לעודד צריכת טבק וניקוטין בכל צורה שהיא. לעומת זאת, חוקרים אחרים סבורים שעל אף שצריך לשאוף להפחית את צריכת הניקוטין בקרב הציבור, אפשר שסנוס מצמצם את הנזק לאלו שבכל זאת החליטו להמשיך ולצרוך טבק.

המצדדים בעיקרון, המכונה בשוודית: "skadereduktion gällande nikotin" (הפחתת הנזק הנגרם מניקוטין), תומכים בטבק הרחה כתחליף פחות מזיק מאשר עישון ולעיסת טבק.

במחקר מקיף, שנערך בקרב 300,000 עובדי ייצור שוודיים בשנים 1978–1992, לא נמצא קשר מובהק בין סנוס לבין סרטן הפה או סרטן הריאות. באותו המחקר הוסק, שהמשתמשים בסנוס מצויים בסיכון גבוה ללקות בסרטן הלבלב.^{[דרוש מקור]} אף-על-פי-כן, הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בשימוש בסנוס נמוכים באופן משמעותי מאשר עישון.^{[דרוש מקור]}

הניקוטין ממריץ את מערכת העצבים הסימפתטית, ובכך נגרמת עלייה בדופק ובלחץ-הדם. לפיכך, לאנשים הסובלים מלחץ דם גבוה אסור להשתמש בסנוס. גם לנשים בהריון אסור להשתמש בסנוס.

את הסנוס צורכים בעיקר במדינות הסקנדינביות שוודיה ונורווגיה. מכירת הסנוס אסורה במדינות האיחוד האירופי, למעט במדינות סקנדינביה.

בשנות ה-60 המאוחרות של המאה ה-20 הופיעו יותר ויותר דיווחים על הנזק שנגרם בגלל עישון. עקב כך החלה עלייה בצריכת הסנוס בשוודיה, וזאת לאחר שהשימוש בסנוס כמעט ונעלם בגלל התחרות עם צריכת סיגריות במהלך רוב המאה ה-20.

מאז שהעישון נאסר במסעדות בשוודיה החל מ-1 ביוני 2005, השימוש בסנוס עלה בהתמדה. רובה של האוכלוסייה תמכה באיסור זה.

כיום בשוודיה, האחוז היחסי של גברים המשתמשים בסנוס (19%) הוא גבוה יותר מאשר האחוז היחסי של גברים המעשנים סיגריות (10%). שוודיה הייתה למדינה האירופית היחידה שעמדה במטרה, שהוצבה על ידי ארגון הבריאות העולמי. המטרה הייתה להגיע למקסימום של 20% מעשנים באופן יומיומי בקרב האוכלוסייה בוגרת. רבים טענו, שניתן להסביר עובדה זו על ידי השימוש הנרחב בסנוס.

ייצור

הסנוס מכיל טבק שמקורו בחלקים שונים של העולם. הטבק בסנוס מיובש באוויר. קודם לכן נעשה שימוש בעשן טבק מיובש, אך השימוש בו הופסק בגלל היבטים בריאותיים שליליים. במהלך הייצור מערבבים את הטבק עם מים, מלח, ונתרן פחמתי. ניתן להוסיף גם חומרי טעם, כגון: שמן ברגמוט, שמן ורדים, תמצית שוּש ותבלינים.

ההבדל העיקרי בין סנוס שוודי לבין מוצרי טבק אחרים שאינם מיועדים לעישון הוא שסנוס שוודי אינו עובר תהליך התססה. סנוס שעבר התססה מכיל ניטרואמינים מזיקים בכמות גבוהה יותר משמעותית מאשר סנוס שוודי, שעובר פיסטור תוך כדי תהליך תרמי.

השימוש בסנוס השוודי מבוקר על ידי חוק המזון השוודי. כמו כן, גם הייצור של הסנוס מוסדר על ידי דרישות איכות לפי חוק המזון השוודי. בנוסף לחקיקה מנדטורית זו, החברה המובילה בייצור הסנוס – סוודיש מאץ' (באנגלית: Swedish Match) – פיתחה תקן איכות, הידוע בשם "GothiaTek", אשר מטיל דרישות מחמירות אף יותר. סוודיש מאץ' היא כרגע החברה המובילה בייצור הסנוס, והיא בעלת פלח שוק, שגודלו בסביבות 85% מכלל שוק הסנוס השוודי.

אבקת סנוס לחה

אבקת סנוס לחה היא הצורה המקורית של הסנוס. בצורה זו, הסנוס נמכר לפי משקל ובקופסאות קטנות ועגולות (המשקל הוא בסביבות 40 גרם). לאחר מכן המשתמש יוצר מנה מתוך האבקה הלחה באמצעות אצבעותיו, ומניח את המנה מתחת לשפה העליונה של הפה.

שקיות סנוס

טבק ההרחה נארז מראש בשקיות קטנות, שעשויות מחומר דומה לחומר שממנו עשויות שקיות תה קטנות, והן נמכרות כך מאז שנת 1973. כל אחת מהשקיות הקטנות הללו מכילה כ-גרם אחד של סנוס. שקיות סנוס נמכרות גם הן בקופסאות עגולות, באותו אופן שבו נמכרת אבקת סנוס לחה. כל קופסה מכילה כ-20–25 שקיות.

בשנים האחרונות, סוג חדש של שקיות סנוס צבר תאוצה במכירות. שקיות אלו ידועות בשם "שקיות לבנות", והן מכילות סנוס ברמת לחות נמוכה. לפיכך, הסנוס בשקיות אלו הוא בעל נטייה נמוכה יותר לפעילות בחלל-הפה, והניקוטין משתחרר בזמן יותר ממושך.

שקיקי ניקוטין ללא טבק

בשנים האחרונות התפשט, בעיקר בקרב קהל צעיר, השימוש בשקיקי ניקוטין (nicotine pouches) המכילים ניקוטין טהור וחומרי טעם, ללא טבק. טענת חברות הטבק היא כי עיקר המחקרים והנזק הבריאותי מעישון נגרמים משריפת החומרים השונים המוכלים בטבק, ואילו לניקוטין עצמו השפעות לוואי מופחתות. בארצות הברית המותג הפופולרי ביותר הוא Zyn בבעלות פיליפ מוריס, ובאירופה שימוש נרחב גם ל-Velo בבעלות British American Tobacco.

ייתכן כי מהלך זה הוא חלק מאסטרטגיה נרחבת של חברות הטבק להתמודדות עם ירידה ממושכת במכירות סיגריות, ופנייה לקהלים חדשים, גם כאלה ללא עבר של צריכת טבק.

זכויות יוצרים

באופן כללי – המתכון להכנת הסנוס נוצר על ידי יוהאן א. בומאן בשנת 1850. מכירות הסנוס צמחו במהירות, ובתוך זמן קצר ייצורו הועבר למפעל שלם כדי לעמוד בביקוש. התערובת של היום היא אותה התערובת של אז. התערובת מכילה 22 סוגים של טבק וטיפות מעטות של שמן ברגמוט. זהו אחד מהמותגים היותר ייחודיים, ואף שולט בשוק הצרכנות השוודי מאז שנת 1995.

אתאן (Ettan) – הסנוס השוודי המודרני, נוצר על ידי בעל מפעל הטבק יאקוב פרדריק ליונגלוף, בעזרתו של הכימאי, יאקוב ברסליוס. בין יתרונותיו של האתאן דאז: זמן ההכנה הנדרש פחת למספר ימים בודדים; טעמו של הסנוס היה טוב יותר; וכמוצר טרי ניתן היה להשתמש בו מיד. בכך יאקוב פרדריק ליונגלוף התעשר במהרה. האתאן אף נעשה מוצלח יותר כאשר בנו של יאקוב, קְנוּט, נטל לידיו את עסקיו של אביו. קנוט ליונגלוף הפך לאחד האנשים העשירים ביותר באותה התקופה, והיה בעל אורח חיים בזבזני. למעשה, המתכון שלו להכנת האתאן-סנוס לא שונה. בימינו מותג זה הוא הסנוס בעל שיעור המכירות הגבוה ביותר בשוודיה.

בתרבות

יוצרים משתמשים לעיתים בסנוס לאפיון דמויות, כשהשימוש מרמז לכך שהדמות היא גבר מפשוטי העם - מחד אדם לא מתוחכם ומאידך איש מעשה ועבודה קשה. שימוש הומוריסטי ישנו בספר בילבי, בו מתעקשת בילבי להכניס למכתב בבקבוק את השורה "ללא טבק הרחה כלות נפשנו זה יומיים" למרבה הזעזוע של טומי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סנוס בוויקישיתוף