סנדרה פאניוס
.jpg) | ||||
| פאניוס במדי ברצלונה, 2019 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
4 בנובמבר 1991 (בת 33) אליקנטה, ספרד | |||
| שם מלא | סנדרה פאניוס גארסיה-וייאמיל | |||
| גובה | 1.69 מ' | |||
| עמדה | שוערת | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקנית* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקנית** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-27 באוקטובר 2021 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-26 באוקטובר 2021 | ||||
סנדרה פאניוס גארסיה-וייאמיל (בספרדית: Sandra Paños García-Villamil, נולדה ב-4 בנובמבר 1992 באליקנטה שבספרד) היא כדורגלנית המשחקת כשוערת במדי ברצלונה, שם היא הקפטנית השלישית, וכן במדי נבחרת ספרד.
אחרי שהחלה את הקריירה המקצוענית שלה במדי לבאנטה, הצטרפה ב-2015 לברצלונה. במדי קבוצה זו הייתה שותפה פאניוס לזכייה בשתי אליפויות הליגה הספרדית, שלוש פעמים בגביע המלכה ובליגת האלופות, חלק מטרבל שזכתה בו ברצלונה בעונת 2020/2021.
את מדינה החלה פאניוס לייצג בשנת 2011, ומאז לקחה חלק עם הנבחרת במונדיאל 2015, יורו 2017 ומונדיאל 2019.
ברמה האישית, זכתה פאניוס בפרס ריקרדו זאמורה, פרס המוענק לשוערת שסופגת את כמות השערים הנמוכה ביותר בליגה הספרדית במהלך העונה החולפת, 4 פעמים, יותר מכל שוערת אחרת בהיסטוריית הליגה.
ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאנדרה פאניוס גארסיה-וייאמיל נולדה ב-1992 ללואיס ארנסטו פאניוס ולז'מה גארסיה-וייאמיל.[1] פאניוס שיחקה בילדותה בקבוצת קטרגל מקומית, והיא עברה לעמדת השוערת כאשר היא התפנתה בקבוצה.[2] בהמשך, עבהר לשחק בקבוצת 7 על 7, ובגיל 10 הצטרפה למחלקת הנוער של ספורטינג פלאסה דה ארז'ל (לפני כן הוכרה בשם הרקולס). אביה שיחק במדי קבוצת הגברים של הרקולס בשנות ה-80 של המאה ה-20.[3]
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבאנטה (2010 - 2015)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2010 הצטרפה לקבוצה הבוגרת של לבאנטה ששיחקה בליגה הספרדית הראשית. היא בחרה בלבאנטה על אף הצעות מקבוצות בכירות יותר כדוגמת אתלטיקו מדריד, בשל קרבתה של לבאנטה לעיר הולדתה, אליקנטה.[3] במדי לבאנטה שיחקה במשך 5 עונות. ב-4 ביוני 2015 הבקיעה את שערה היחיד בקריירה, בבעיטה חופשית ממרכז המגרש, במשחק נגד אספניול.[4]
ברצלונה (2015 - )
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שייצגה את מדינתה במונדיאל 2015, בגיל 22, עברה פאניוס מלבאנטה לברצלונה, באותו קיץ בו הפכה הקבוצה למקצוענית. עונתה הראשונה במדי הקבוצה מבירת קטלוניה הייתה מוצלחת. היא נכללה בסגל המצטיין לעונה זו בליגת האלופות, ובכך הייתה לשחקנית ברצלונה הראשונה שרושמת הישג זה.[5] בנוסף, זכתה בפעם הראשונה בקריירה שלה בפרס ריקרדו זאמורה, לאחר שספגה את כמות השערים הנמוכה ביותר בליגה הספרדית באותה עונה.
בעונת 2017/2018 זכתה פאניוס בפעם השנייה בפרס זאמורה, אחרי שהובקעו לשערה 12 שערים בלבד ב-26 משחקי ליגה.[6] באותה תקופה, חלקה פאניוס את תפקיד השוערת עם לאורה ראפולס, עד פרישתה של ראפולס ב-2018. לאחר עזיבתה של ראפולס את ברצלונה, מונתה פאניוס לתפקיד הקפטנית השלישית של המועדון.[7] בעונה הבאה זכתה פעם נוספת בפרס זאמורה, כשהפעם ספגה 11 שערים בלבד במהלך העונה[8] למרות הצלחתה האישית, לקראת עונת 2019/2020 הורדה לדרגת הקפטנית הרביעית, וזאת בשל קפיצתה של אלכסיה פוטיאס לתפקיד הקפטנית השנייה.[9]
עונת 2019/2020 נקטעה בטרם עת בשל מגפת הקורונה, אך בכל זאת הוענק לפאניוס פרס זאמורה הרביעי בקריירה שלה, מספר שיא בתולדות התואר לשוערת,[10] וזאת כשהיא סופגת בממוצע 0.26 שערים למשחק במהלך העונה, המספר הנמוך ביותר שרשמה בקריירה שלה עד אז.[10]
באוקטובר 2020 נפצעה פאניוס בשריר הירך הדו-ראשי, פציעה שבשלה נעדרה ממשחק במשך 3 חודשים.[11] לאחר שחזרה מהפציעה, הייתה שותפה לזכייתה של ברצלונה בטרבל. ב-24 במרץ 2021, במשחק הראשון של רבע גמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר סיטי, הדפה בעיטת עונשין של קלואי קלי וכן שמרה על רשת נקייה בניצחון קבוצתה 3-0.[12] ב-7 במאי אותה שנה הודיעו בברצלונה על הארכת חוזהה עמם עד 2024.[13] ארבעה ימים לאחר מכן, עמדה בשער הקבוצה, ושמרה על רשת נקייה, עת ניצחה ברצלונה את צ'לסי 4-0 בגמר ליגת האלופות. בשל הצלחתה האישית והקבוצתית, נבחרה פאניוס לשוערת המצטיינת של העונה בליגת האלופות.
בקיץ 2021 עזבה קפטנית הקבוצה ויקי לוסאדה למנצ'סטר סיטי, ולכן חזרה פאניוס לתפקיד הקפטנית השלישית של ברצלונה לקראת עונת 2021/2022.[14] ב-29 באוקטובר הודיע עיתון L'Équipe כי פאניוס היא אחת המועמדות הסופיות לזכייה בכדור הזהב לשנה זו.[15] יומיים לאחר מכן, רשמה פאניוס את הופעתה ה-200 במדי ברצלונה, במשחק בו ניצחה קבוצתה 1–8 את ריאל סוסיאדד.[16]
קריירת נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנעוריה ייצגה פאניוס את מדינתה במדי הנבחרות הצעירות של ספרד. היא השתתפה עם הנבחרת עד גיל 17 באליפות אירופה עד גיל 17 ב-2009, ועם הנבחרת עד גיל 19 באליפות אירופה עד גיל 19 2010 ו-2011.
בספטמבר 2011 זומנה פאניוס לראשונה לסגל נבחרת ספרד הבוגרת, זאת על מנת להחליף את מריה חוסה פונס שנפצעה. חמישה חודשים לאחר מכן, ב-15 בפברואר 2012, ערכה את הופעת הבכורה בנבחרת, במשחק ידידות נגד אוסטריה.[17] פאניוס נכללה בסגל הנבחרת בגביע העולם 2015, שם מילאה את תפקיד השוערת השלישית.
מאז מינויו של חורחה וילדה לתפקיד מאמן הנבחרת ב-2017, החלה פאניוס להופיע בתדירות קבועה יותר במדיה.[18] היא פתחה בארבעת משחקי הנבחרת ביורו 2017, ואף ענדה את סרט הקפטן במשחק האחרון בשלב הבתים של הטורניר נגד סקוטלנד. נבחרת ספרד העפילה לרבע הגמר, שם הודחה בדו-קרב בעיטות עונשין על ידי אוסטריה, ששחקניותיה הבקיעו את כל 5 בעיטותיהן.[19]
במהלך המוקדמות וההכנות למונדיאל 2019 הופיעו פאניוס ולולה גייארדו לסירוגין בשער הנבחרת. אולם, בטורניר עצמו, פתחה פאניוס בכל ארבעת משחקי הנבחרת.[20] נבחרת ספרד העפילה לשמינית גמר הטורניר, שם פגשה את ארצות הברית. נבחרת ארצות הברית קיבלה שתי בעיטות עונשין, אותן הבקיעה מייגן ראפינו לרשתה של פאניוס. ספרד הפסידה 1–2 וסיימה את דרכה בגביע העולם.[21]
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברצלונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות ספרד (3): 2019/2020, 2020/2021, 2021/2022
- ליגת האלופות: 2020/2021
- גביע המלכה (4): 2017, 2018, 2020, 2021
- הסופר קאפ הספרדי: 2020
- קופה קטלוניה (4) 2016, 2017, 2018, 2019
נבחרת ספרד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות אירופה עד גיל 17: 2010
- גביע אלגארבה: 2017
- גביע קפריסין: 2018
אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס ריקרדו זאמורה (4): 2015/2016, 2017/2018, 2018/2019, 2019/2020
- הסגל המצטיין לעונה בליגת האלופות (5): 2015/2016, 2017/2018, 2018/2019, 2019/2020, 2020/2021
- השוערת המצטיינת בליגת האלופות: 2020/2021
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סנדרה פאניוס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- סנדרה פאניוס, באתר Soccerdonna (בגרמנית)
- סנדרה פאניוס, באתר Soccerway
- סנדרה פאניוס, באתר WorldFootball.net
- סנדרה פאניוס, באתר FootballDatabase.eu
- סנדרה פאניוס, באתר ESPN
- סאנדרה פאניוס באתר הרשמי של ברצלונה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Sandra Paños: el muro del FC Barcelona femenino, Primera Iberdola, 30 בינואר 2019 (בספרדית)
- ^ Sandra Paños, una portera sin miedo,Marcos López El Periódico, 28 במרץ 2021, (בספרדית)
- ^ 1 2 Sandra Paños, en el punto de partida, Lucia Santiago, Alicante Plaza, 28 במרץ 2021 (בספרדית)
- ^ Sandra Paños triunfa a lo Chilavert, D. Ramos, מארקה, 4 ביוני 2015
- ^ Lyon dominate Women's Champions League all-stars, האתר הרשמי של אופ"א, 27 במאי 2016
- ^ Panos: Barcelona have unfinished business in this league, אתר פיפ"א, 6 בספטמבר 2019
- ^ Vicky Losada, escollida primera capitana del FC Barcelona, MonTerresa, 20 באוגוסט 2018
- ^ Sandra Paños, el cerrojo perfecto, Premio Zamora, David Menayo, מארקה, 3 במרץ 2020
- ^ El Barça anuncia les cinc capitanes, betevé, 22 באוגוסט 2019
- ^ 1 2 El cuarto ‘Zamora’ de Sandra Paños, de récord, JAVIER GASCÓN, מונדו דפורטיבו, 24 במאי 2020
- ^ Sandra Paños, de baja indefinida por una lesión en el bíceps femoral de su muslo derecho, David Menayo, מארקה, 14 באוקטובר 2020
- ^ Man City soundly beaten by Barcelona in UWCL quarterfinal first leg, Sam Marsden, ESPN, 24 במרץ 2021
- ^ Contract extension agreement with Sandra Paños until 2024, האתר הרשמי של ברצלונה, 7 במאי 2021
- ^ Las cuatro capitanas del Barça Femenino, האתר הרשמי של ברצלונה, 12 באוגוסט 2021
- ^ La liste des nommées pour le Ballon d'Or féminin, L'Équipe, 29 באוקטובר 2021
- ^ Barça Women 8 - 1 Real Sociedad: Lead over second extended, האתר הרשמי של ברצלונה, 31 באוקטובר 2021
- ^ Mariscada de fútbol, David Menayo, מארקה, 15 בפברואר 2012
- ^ Las seis intocables de Jorge Vilda, Sandra S. Riquelme, מארקה, 19 ביוני 2019
- ^ España se despide de la Eurocopa tras caer ante Austria en los penaltis, David Menayo, מארקה 30 ביולי 2017
- ^ Sandra Paños: una fortaleza en la portería de España, Amalia Fra, אס, 24 ביוני 2019
- ^ España se despide del Mundial con la cabeza alta tras someter a Estados Unidos, David Menayo, מארקה, 24 ביוני 2019