סנגלאה

סנגלאה, ל-איסלה (מועצה מקומית)
**Senglea, L-Isla**
סמל סנגלאה סמל סנגלאה	דגל סנגלאה דגל סנגלאה
	מראה כללי
מדינה	מלטה
שטח	0.2 קמ"ר
גובה	0 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ במועצה מקומית	2,784 (31 במרץ 2014)
קואורדינטות	35°53′16″N 14°31′00″E / 35.88778°N 14.51667°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.islalocalcouncil.com/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה

סנגלאה (Senglea) הידועה גם בשם ל-איסלה (L-Isla - "האי") היא עיר בצפון-מזרחה של מלטה, הנמנית עם שלוש הערים. העיר שוכנת על חצי אי קטן באורך של כקילומטר וברוחב של עד 300 מטרים, הבולט אל מימיו של הנמל הגדול בין "ערוץ המספנה" (Dockyard Creek) מצפון ל"ערוץ הצרפתי" (French Creek) מדרום. מבחינת שטחה, סנגלאה היא הקטנה בערי מלטה, והיא משתרעת על פני שטח של 0.2 קמ"ר בלבד. רחובותיה ערוכים בתבנית שתי וערב, המתבססת על שישה צירי אורך, המובילים מדרום-מזרח לצפון-מערב. בשנת 2005 מנתה אוכלוסיית העיר כ-3,000 תושבים.

שם העיר

שמה של העיר מנציח את הגראנד מאסטר קלוד דה לה סנגלה (Claude de la Sengle), אך היא עדיין ידועה בשמה המקורי, "ל-איסלה" (L-Isla) - שיבוש השם האיטלקי ל'איזולה (l'Isola) - היינו "האי". בנוסף מכונה העיר בשם "צ'יטה אינוויקטה" (Città Invicta או Civitas Invicta), היינו "העיר הבלתי מנוצחת", בשל עמידתה במצור הגדול על מלטה בשנת 1565.

היסטוריה

תחילתה של העיר בימי שלטונו של ל'איל-אדאם (Philippe Villiers de L'Isle-Adam), הגראנד מאסטר הראשון ששלט באי החל בהגעת ההוספיטלרים למלטה ב-1530. הוא נטע בחצי האי עצי זית רבים כדי להופכו לאזור נופש וציד לאבירים, אשר קבעו את מעוזם בעיר הסמוכה בירגו. בהמשך הוקמה בחצי האי וילת המגורים של הגראנד מאסטר, אשר נודעה בשם "קאזה מג'יסטראלה" (Casa Magistrale), והחל ב-1550 הוא בוצר על ידי דה לה סנגלה שהעניק לה את שמה. רחובות העיר נסללו בתבנית שתי וערב, ודגם זה אומץ לימים על ידי זא'ן דה לה ולט, אשר הקים את הבירה החדשה ולטה החל ב-1566. המבצר בכניסה אל העיר, הוקדש למלאך מיכאל, (כיום מבצר סנט מייקל), שכן בנייתו החלה ביום חגו של הקדוש, ב-8 במאי 1552. המבצר הושלם ב-1553. דה לה סנגלה עודד את אכלוסה של העיר בדרך של מכירת שטחים לבנייה במחירים סמליים.

בעת המצור הגדול ששמו העות'מאנים על מלטה בקיץ 1565, עמדה העיר בפני התקפות והפגזות ארטילריות כבדות, אך לא נכנעה. הניצחון הוכרז ב-8 בספטמבר, יום הולדת הבתולה, הקדושה המגנה של העיר, וסנגלה זכתה בכינוי "הבלתי מנוצחת". ב-1581 הייתה העיר לרובע כנסייתי והחל ב-1580 הוקמה בה כנסיית הרובע המוקדשת לגבירתנו של הניצחונות.

בעת ההתקוממות כנגד הצבא הצרפתי שפלש אל מלטה בשנת 1798, הפגיזו המורדים את הכוח הצרפתי בעיר, וכשבעים בתים נהרסו עקב כך. כאשר הבריטים כבשו את מלטה ב-1800, הם החרימו את המספנות שלאורך חופו הדרומי של חצי האי לצרכים צבאיים, ובעליהן נאלצו לנדוד לאורך חופי הנמל הגדול אל מחוץ לעיר, ולהתמקם לאורך המפרצון שנודע לימים כ"נמל החדש" (Newport) או "ערוץ מרסה".

במלחמת העולם השנייה נהרסו יותר מ-75% מבתי העיר בהפצצות האוויריות של מטוסי מדינות הציר, והבזיליקה חרבה. האבדות בנפש היו כבדות, ותושבי העיר פונו ממנה או נטשו אותה. לאחר המלחמה העיר שוקמה והבזיליקה הוקמה מחדש.

אתרי העיר

בזיליקת גבירתנו של הניצחונות - כנסיית הרובע של העיר שלה מעמד של בזיליקה, נבנתה בסוף המאה ה-16 ושוב לאחר שחרבה במלחמת העולם השנייה.
איל-פונטה - בקצהו של חצי האי המכונה "איל-פונטה" (il-Ponta), היינו "הנקודה", שכן מבצר סנט מייקל המקורי. לאחר שהמבצר ניזוק באופן קשה ב-1565, הוקמו במקום בשנת 1596 כנסייה ומנזר שהוקדשו ל"גבירתנו של המרומים השקטים" אך שוב אינם קיימים, וכן מגדל תצפית המכונה "הגרדיולה" (il-Gardjola). מהמגדל הניצב בלב גן נשקף מראה פנורמי של הנמל הגדול, ושל הערים ולטה ופלוריאנה המשתרעות לאורך חופו האחר. על המגדל תבליטים בצורת עיניים ואוזניים שנועדו להמחיש את תפקידו כמגדל תצפית ושמירה.
מבצר סנט מייקל - לאחר המצור והקמתה מחדש של העיר, דבק השם "מבצר סנט מייקל" או "סוללת סנט מייקל", במערך הביצורים בצידה הדרום-מזרחי של העיר. מבצר זה נהרס במספר שלבים החל במאה ה-19 כדי לפנות מקום למספנה ובמאה ה-20 לבית ספר. המבצר נפגע באורח קשה בהפצצות האווריות בעת המצור על מלטה בזמן מלחמת העולם השנייה, וכיום נותרו ממנו שרידים בלבד.