סן טרון
| |||
מדינה | בלגיה | ||
---|---|---|---|
ראש העיר | Ingrid Kempeneers | ||
בירת העיר | Sint-Truiden | ||
שפה רשמית | הולנדית | ||
תאריך ייסוד | 693 | ||
על שם | Trudo | ||
שטח | 107.12 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 40,672 (1 בינואר 2020) | ||
קואורדינטות | 50°49′00″N 5°11′00″E / 50.816666666667°N 5.1833333333333°E | ||
אזור זמן | UTC+1 | ||
https://www.sint-truiden.be/ | |||
סן טרון (בהולנדית: Sint-Truiden; בצרפתית: Saint-Trond; בלימבורגית: Sintruin) היא עיר הממוקמת במחוז לימבורג שבאזור הפלמי בבלגיה, ואוכלוסייתה מונה מעל 41,500 תושבים, מה שהופך אותה לאחת הערים הגדולות בלימבורג. העירייה כוללת את הקומונות לשעבר (כיום תתי-עיריות) אלסט, ברוסטם, דוראס, אנגלמנסהובן, גלינדן, גורסם, גרוט-חלמן, חלמאל, קרקום-ביי-סינט-טרוידן, מלברן, מסטירן, אורדינגן, רונקלן, ולם, ווילדרן, וזפרן.
העיר ממוקמת במרכז אזור הפירות של בלגיה, הספנגו (Hesbaye), והיא ידועה בזכות אגסיה, תפוחי הז'ונגולד, ודובדבניה המתוקים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה ותור הזהב
[עריכת קוד מקור | עריכה]העירייה התפתחה סביב מנזר שהוקם על ידי סנט טרודו, אציל פרנקי, במאה ה-7. לפי האגדה, טרודו, כילד, שיחק ובנה כנסייה קטנה מאבנים. כאשר אישה בעטה בזלזול באבנים, היא התעוורה באופן פתאומי. טרודו ריפא אותה לאחר שביקשה את סליחתו. בנוסף, מיוחסת לו היכולת להוציא מים מהאדמה ולרפא מחלות אחרות. לאחר מותו של טרודו, הפך המנזר (שהפך מאוחר יותר למנזר סינט-טרוידן) למוקד עלייה לרגל, שהביא עושר לעיירה הסמוכה. המאה ה-11 הייתה תקופה משגשגת במיוחד שבה חלה צמיחה משמעותית באוכלוסייה. בתקופה זו, האבאד אדלרדוס, שהיה כפוף לבישופ של מץ, בנה את הכנסייה הראשית של המנזר ושתי כנסיות נוספות בעיר: כנסיית גבירתנו וכנסיית סינט-גנגולפוס. תחת ניהולו, קיבלה סינט-טרוידן חומת אדמה עם גדר עץ ושערים מבוצרים. חומה מאבן עם שערים ומגדלים נבנתה בשנת 1129. הכלכלה של העיר החדשה, שנקראה אופידום, התבססה על תעשיית הפשתן ומסחר עם ארצות זרות כגון אנגליה, שמפניה, וגרמניה.
במאה ה-13 הפכה העיירה המבוצרת לאחת מ-23 הערים המרכזיות השייכות לבישופות ליאז' . במקום בו ניצב בית העירייה הנוכחי נבנה אולם שוק, חיי החברה בעיר אורגנו על ידי הגילדות השונות ובכיכר המרכזית הוקם פרון המסמל את סמכות השלטון המקומי בעניינים פוליטיים.
מהמאה ה-15 ועד היום
[עריכת קוד מקור | עריכה]שארל הראשון כבש את העיר בשנת 1467, מה שסימן את תחילתו של תהליך דעיכה איטי שנמשך עד המאה ה-19. ביצורי העיר פורקו בשנת 1675, ורבים מהמנזרים נסגרו תחת השלטון הצרפתי בסוף המאה ה-18. לאחר המהפכה הבלגית, הוסבו מבנים ריקים אלו למתקני חינוך ורפואה. העיר הייתה גם מרכז של אזור חקלאי משגשג, אשר מאז סוף המאה ה-19 התפרסם בזכות ייצור פירותיו.
העיר החזיקה בעמדה אסטרטגית חשובה ביחס לגבול הצפון-מזרחי של בלגיה, והגנרל אנרי אלקסיס בריאלמונט המליץ על ביצורה. ב-9 באוגוסט 1914, בתחילת הפלישה הגרמנית לבלגיה, הוצאו להורג 20 אזרחים ומספר בתים נהרסו. תהליך השיקום ובניית שכונות חדשות נמשך אל תוך המאה ה-20.
במהלך מלחמת העולם השנייה, שדה התעופה שלה שימש כבסיס לאחת מטייסות הקרב הליליות המפורסמות של הלופטוואפה, NJG1, עם יחידות II/NJG1 ו-IV/NJG1 שהפעילו מטוסי Junkers Ju 88 ו-Heinkel He 219 בשנת 1944. טייס הקרב הלילי המוביל של גרמניה, היינץ וולפגנג שנאופר (עם 121 ניצחונות אוויריים, רובם בלילה), זכה לכינוי "הרוח של סנט טרונד" על ידי צוותי מפציצים בריטיים שטסו מעל גרמניה במהלך התקפות לילה. שדה התעופה EBST עדיין פעיל כיום.