סמית'סון טננט

סמית'סון טננט
Smithson Tennant

לידה	30 בנובמבר 1761 סלבי, הממלכה המאוחדת
פטירה	22 בפברואר 1815 (בגיל 53) בולון-סור-מר, צרפת
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	אנגליה
מקום לימודים	אוניברסיטת אדינבורו כרייסט'ס קולג' Beverley Grammar School
מוסדות	אוניברסיטת קיימברידג'
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית מדליית קופלי (1804)
הערות	המינרל טננטיט (Tennantite) קרוי על שמו
תרומות עיקריות
גילוי היסודות אירידיום ואוסמיום

סמית'סון טננט (אנגלית: Smithson Tennant‏ 30 בנובמבר 1761 - 22 בפברואר 1815). היה כימאי אנגלי, שנודע בזכות גילוי היסודות אירידיום ואוסמיום.

קורות חייו

טננט נולד ב-1761 בעיירה סלבי (Selby) שבמחוז יורקשייר שבאנגליה. הוריו היו הכומר קלברט טננט ומרי דונט. אביו נפטר כשהיה בן 10, אמו נהרגה בתאונת רכיבה כשהיה בן 20. בגיל 21 ירש את אחוזת הוריו שהכנסותיה פטרו אותו מדאגות פרנסה. כנראה בשל כך לא עבד מעולם כרופא. ב-1793 עבר לגור בלונדון. ב-1796 רכש אחוזה חקלאית בעיירה במחוז סאמרסט, ומאז חלק את זמנו בין ביתו בלונדון לאחוזתו הכפרית. ב-1813 התמנה לפרופסור לכימיה באוניברסיטת קיימברידג'.

טננט לא נישא מעולם.

ב-1815 נהרג במהלך חופשה בצרפת, בתאונת רכיבה בעת סיור עם הגנרל בילוב בבולון-סור-מר שבמחוז פה-דה-קאלה.

השכלתו

ב-1781 החל לימודי רפואה באוניברסיטת אדינבורו. אולם באוקטובר 1782 עבר ללמוד באוניברסיטת קיימברידג' בקריסט קולג'. בקיימברידג' היה במעמד של Fellow Commoner כלומר תלמיד שזכאי להטבות של חבר fellow למשל ישיבה ליד ה"שולחן הגבוה" (High table). בסוף-1786 עבר לעמנואל קולג'. שם למד כימיה ובוטניקה. ב-1788 קיבל תואר MB, וב-1796 השלים למודי רפואה וקיבל תואר MD. בקיימברידג' הכיר את ויליאם הייד וולאסטון שאתו קיים כל חייו שיתוף פעולה מדעי הדוק.

פעילותו המדעית

גילוי היסודות אוסמיום ואירידיום מקבוצת הפלטינה

עניינו של טננט בפלטינה החל עוד בהיותו סטודנט בקיימברידג'. מאוחר יותר עבד יחד עם ידידו וולאסטון על מחקר קבוצת הפלטינה. לשם כך רכשו יחד, בשנת 1800, כמות גדולה של בצר פלטינה. וולאסטון עבד על מרכיבי הבצר המסיסים במי מלך וגילה את היסודות פלדיום ורודיום. טננט עבד על האבקה השחורה שנשארה לאחר הטיפול במי המלך. הדעה המקובלת הייתה שהיא מורכבת מגרפיט, אולם טננט הסיק על פי הצפיפות הגבוהה שלה, שמדובר במתכת ולא בגרפיט. בקיץ 1803 גילה שמדובר בשני יסודות מתכתיים, בלתי מוכרים עד אז, האוסמיום והאירידיום. את הגילוי הציג בפגישה של החברה המלכותית ב-21 ביוני 1804.

תרומות עיקריות נוספות

חקר היהלום. ב-1796 (לפי מקור אחד ב-1797) טננט מצא שיהלום הוא פחמן ולא תרכובת של פחמן מאחר שתוצר שריפתו הוא פחמן דו-חמצני בלבד, במשקל זהה למשקל היהלום שנשרף. טננט גם הראה שיהלום ופחם עץ הם זהים כימית (אלוטרופים במונחים עכשוויים) כי כששורפים כמויות זהות מקבלים כמות זהה של פחמן דו-חמצני.

הערה: המקורות חלוקים בשאלת תרומתו זו של טננט. חלקם מציינים שלבואזייה גילה זאת כבר ב-1772 מקור אחד, מקור נוסף.

שלילת תאוריית הפלוגיסטון. טננט תמך בשלב מוקדם מאוד בפרדיגמה החדשה והבלתי מקובלת השוללת את תאוריית הפלוגיסטון. זאת כבר ב-1785 שנתיים בלבד לאחר פרסום המאמר של לבואזיה.

מחקרים חקלאיים. באחוזתו שבסאמרסט עסק במחקרים חקלאיים. בין השאר הראה שאבן גיר מגנזית (magnesian limestone) . אינו יעיל כדשן.

התגלית שאבדה. על פי מכתבו של נשיא החברה המלכותית, המודיע על מותו של טננט, הוא עמד להודיע על גילוי חשוב נוסף אולם הדבר נמנע עקב מותו הפתאומי.

קשרים מדעיים

טננט עמד בקשר עם גדולי הכימאים של תקופתו. ב-1784 נפגש עם הכימאים השוודיים המובילים קרל שלה ויוהאן גאן ועם הכימאי הגרמני לורנץ פון קרל. ב-1786 נפגש עם הכימאי הצרפתי קלוד ברטולט, שהיה שותף עם לבואזיה בהמצאת השיטה למינוח חמרים כימיים. ואולי גם נפגש עם לבואזיה עצמו. ב-1812 הכימאי השוודי הידוע ברצליוס ביקר אצלו בחווה בסומרסט.

אותות הוקרה

• חבר החברה המלכותית של לונדון - 1785.
• זוכה מדליית קופלי לשנת 1804.
• המינרל טננטיט (Tennantite) קרוי על שמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמית'סון טננט בוויקישיתוף

• ביוגרפיה של טננט באתר הרבעון המדעי Platinum Metals Review (באנגלית)
• ביוגרפיה של טננט באתר של אוניברסיטת קיימברידג'(באנגלית)(הקישור אינו פעיל)
• וידאו המתאר את גילוי האירידיום והאוסמיום, הכולל צילומים של מסמכים בכתב ידו של טננט (באנגלית)