לדלג לתוכן

סמינר הרב מאיר

סמינר הרב מאיר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
סמינר לבנות
תקופת הפעילות 1990–הווה (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
קואורדינטות 32°05′25″N 34°50′20″E / 32.090220623341°N 34.838923630602°E / 32.090220623341; 34.838923630602
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סמינר בית יעקב לבנות ע"ש הרב וולף, זיכרון צבי בהנהלת הרב מאיר (מכונה "סמינר הרב מאיר", או בקצרה "מאיר") הוא סמינר לבנות חרדיות, הכולל בית ספר תיכון וסמינר ללימודי הוראה ומקצועות נוספים בעיר בני ברק.

בשנות ה-50 הוקם בבני ברק סמינר הרב וולף על ידי הרב יוסף אברהם וולף, בעידודו של החזון איש, על מנת לתת מענה לבנות שרצו חינוך חרדי.

בשנות ה-90, בעקבות גידול האוכלוסייה החרדית בבני ברק, החל גידול במספר הנרשמות לסמינר – שהיה היחיד באותה העת – דבר שייצר עומס רב. על פי הוראתו של רבי ניסים קרליץ ובעידודו של הרב שך הוקם סמינר נוסף "סמינר הרב מאיר" הנושא אף הוא את השם הרשמי "סמינר בית יעקב לבנות ע"ש הרב וולף". על אף שמו הוא מנוהל עצמאית. סמינר נוסף שהוקם באותה התקופה הוא סמינר הרב כהנא.

את הסמינר ניהל וייסד הרב שמואל מ-2015 עומדת בראשו הרבנית רחל גפן-בורשטיין-דינר שמונתה על ידי העירייה בתמיכת רבנים למורת רוחו של מנהל הסמינר[1].

סערת המינויים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 קיבל הרב מאיר התקף לב, וזמנית נמנע ממנו ניהול המוסד. בעקבות כך הוחלט שניהול הסמינר יעבור לידי הגברת רחל בורנשטיין. על מנת למנוע מינוי זה, מינה הרב מאיר את חנה אריאל לסגנית מנהלת. מינוי זה גרם לסערה ומחלוקות בין הפלג הירושלמי 'בני תורה' לבין אנשי דגל התורה, משום שאריאל מזוהה עם הפלג הירושלמי. בתוך כך נשלחה הודעה מטעמו של הרב מאיר שבה הוא מבקש לצאת לפנסיה, אך חזר בו במכתב נוסף ששלח לעירייה שם הוא מבהיר כי המכתב הקודם נשלח בעקבות הטעייה[2].

לאחר המינוי של אריאל הוציאה עיריית בני ברק הודעה רשמית שמינוי זה אין לו תוקף[3], ותחת זאת אישרה העירייה בהוראתו של הרב שטינמן, את מינויה של רחל בורנשטיין, אלמנתו של הרב גפן, ואשתו של שמואל יעקב בורנשטיין, למנהלת[4]. בתוך כך נערכו הפגנות בסמוך על ידי מחנה הפלג בסמוך לביתה של בורנשטיין במחאה על המינוי[5].

בתגובה למנוי העירייה, ובעקבות ניסיונות שונים למנוע מהרב מאיר את הכניסה לסמינר, הוציא הרב מאיר הודעה מטעמו, על ידי משרד עורכי דין, לפיו הסמכות למינוי תפקידים בסמינר היא אך ורק למנהל המוסד הרב מאיר, ולא לגורמים אחרים[6]. בעיתון הפלס המוזהה עם הפלג הירושלמי הובאו מכתביהם של הרב קלמנוביץ ורבנים שונים שמחו על המחטף שנעשה. אך הרבנים המרכזיים במגזר הליטאי ובעיקר הרב יהודה סילמן תמכו במינויה. בנות הפלג הירושלמי הקימו בהמשך סמינר אחר.

בסמינר מתחנכות מעל 1000 בנות המשתייכות בעיקר לזרם הליטאי או הספרדי תורני.

מבנה הסמינר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעה השנתונים הראשונים בסמינר – כיתות ט' עד יב' (א' עד ד' סמינר), מיועדים לתמידות בגילאי התיכון. שני השנתונים הבאים, יג',יד' (ה',ו' סמינר) מיועדים ללימודי הוראה, גננות, תכנות ולימודים נוספים.

בסמינר נהוגה תלבושת אחידה, וכן תקנון צניעות שבעיקרו מושתת על תקנון בית הדין 'משמר התורה'. התקנון כולל בין היתר את אורך החצאית והחלוצה, וכן את סוגי התכשיטים והאיפור המותרים. תקנון זה תקף למשך כל שעות היום, גם בעת שהתלמידות שוהות מחוץ לכותלי הסמינר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]