סמואל מונטגיו, ברון סוויית'לינג הראשון
 | |
| לידה |
21 בדצמבר 1832 ליברפול, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
12 בינואר 1911 (בגיל 78) |
| שם לידה |
Montagu Samuel |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
Edmonton Federation of Synagogues Cemetery |
| השכלה |
תיכון מכון ליברפול לבנים |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
המפלגה הליברלית |
| בן או בת זוג |
אלן כהן (5 במרץ 1862–ערך בלתי־ידוע) |
  | |
סמואל מונטגיו, הברון הראשון מסוויית'לינג (באנגלית: Samuel Montagu, 1st Baron Swaythling; כ"ט בכסלו ה'תקצ"ג, 21 בדצמבר 1832 – י"ב בטבת ה'תרע"א, 12 בינואר 1911) היה בנקאי, פוליטיקאי וציוני יהודי-אנגלי.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם מונטגיו סמואל (Montagu Samuel) בליברפול שבאנגליה, והיה יהודי-אורתודקסי. הבן השני ללואיס סמואל (1794-1859), שען מליברפול, ולאשתו הנרייטה ישראל. שמו הפרטי היה "מונטגיו", אך בשלב מסוים קבע אביו שהשם סמואל (שמואל) ישמש את בנו כשם פרטי והוא ייקרא "סמואל מונטגיו".
ב-1847 עקר ללונדון והקים בה לאחר כמה שנים (1853) את פירמת הבנקאות "Samuel Montagu & Co" (סמואל מונטגיו ושות') (אנ'). כבנקאי עשיר ומצליח היה שותף בפעילות בינלאומית לטובת יהודי העולם: הוא שיתף פעולה עם הברון רוטשילד ב-1875 בייסוד בית ספר לאמנות בירושלים, וכיהן כגזבר הוועד הלונדוני למען הפליטים היהודים מרוסיה. הוא ערך מסעות כדי להתרשם מקרוב ממצב היהודים העולמי: ב-1884 נסע למושבות היהודיות באמריקה, וב-1886 נסע לסייר באימפריה הרוסית.
גם בענייניה הפנימיים של קהילת יהודי לונדון היה מונטגיו מעורב, הוא גיבש התאחדות של קהילות וחברות של יוצאי מזרח אירופה בלונדון, כדי לנתקם מן הקהילה המרכזית שבראשה עמד הרב הראשי נתן אדלר. מונטגיו היה אורתודוקס, מראשי הלוחמים ברפורמים בבריטניה והתאמץ להדיח את ראשי התנועה, ישראל אברהמס וקלוד מונטיפיורי מוועד הקהילה. למרבה האירוניה, דווקא בתו, לילי מונטגיו, הצטרפה אליהם והייתה פעילה בהקמת האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת.
מלבד תרומתו ויוזמותיו למען יהדות אנגליה, לקח גם חלק בתנועת האם הציונית "חובבי ציון".
מונטגיו נבחר לשמש כשופט שלום בלונדון והיה חבר הפרלמנט הבריטי. התקדם במעלה החברה המעמדית הבריטית, תחילה כברון (1894) ולאחר מכן כלורד (1905), הוא נעשה לברון הראשון לבית סוויית'לינג (אנ') וצאצאיו נשאו בתואר אחריו.
לפני פטירתו הורה לנשל מצוואתו את בנותיו מריון וליליאן שהיו מעריצות של תפיסותיו של קלוד מונטיפיורי, אם תבחרנה ללכת בעקבותיו. עזבונו נאמד ב-1,150,000 לירה שטרלינג.
בנו ויורשו היה לואיס מונטגיו, ברון סוויית'לינג השני (אנ') ונכדו יואן מונטגיו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "מוֹנְטַאגוֹ, סיר שמואל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 121, באתר היברובוקס
- ג'וזף ג'ייקובס וגודמן ליפקינד, "מונטגיו, סר סמואל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- פעילות פרלמנטרית של מונטגיו (באנגלית)
- סמואל מונטגיו, באתר הבנק אוצר התיישבות היהודים
- סמואל מונטגיו, ברון סוויית'לינג הראשון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
שמואל מונטגיו (1832-1911), דף שער בספרייה הלאומית
