סם פיבניק

סם (שמואל) פיבניק (בפולנית: Szmuel Piwnik, "שמואל פיבניק"; ‏1 בספטמבר 1926–30 באוגוסט 2017^[1]) היה ניצול השואה ששרד את התופת במחנה הריכוז אושוויץ. ב-30 באוגוסט 2012 יצא לאור ספר על זיכרונותיו מתקופת השואה: Survivor - Auschwitz, The Death March and My Fight for Freedom ("ניצול - אושוויץ, צעדת המוות ומלחמתי לחירות"). הספר נכתב באנגלית, יצא לאור בהוצאת Hodder & Stoughton, ותורגם לאיטלקית, פולנית, צרפתית והולנדית.

שמואל פיבניק היה בנם השני של פייגל פיבניק, ולייב פיבניק, חייט. בתחילת שנת 1943 אולצה המשפחה לעקור לגטו בנדין. ב-6 באוגוסט 1943 הם נשלחו למחנה אושוויץ-בירקנאו. אביו ואמו, אחותו הקטנה חנה, ואחיו הקטנים מאיר, וולף ויוסף נרצחו מיד עם הגעתם למחנה. הוא סיפר שאחותו הגדולה הנדל שרדה במחנה במשך כעשרה ימים, עד שנבחרה בסלקציה לתאי הגזים.

פרטיו האישיים נלקחו ממנו, הוא נרשם במצבת אסירי המחנה וקועקע במספר האסיר 135913. לאחר תקופה של שבועיים באזור ה"הסגר" בבירקנאו, הוא שובץ ביחידת ה"רמפקומנדו" שתפקידה היה להוציא את האסירים שהובלו למחנה מהרכבות לפני קליטתם במחנה או הוצאתם להורג בגז. הדבר נתן לו גישה למזון ולחפצי ערך שהיו במטען המשלוחים, והוא עשה בהם שימוש כדי לשחד את הקאפואים ואת אסירי המחנה האחרים.

ב-27 בדצמבר 1943, אושפז בבית החולים שבמחנה (בלוק 9) עם חשד לטיפוס. הוא סיפר שהודות לשהייתו בבית החולים ניצל מסלקציה למוות במחנה ב-11 בינואר 1944. לאחר החלמתו מהטיפוס נשלח לתת-המחנה פירסטנגרובה, מכרה פחם שבו נכפה עליו לעבוד כ"פורארבייטר" (Vorarbeiter – "משגיח", בגרמנית). לדבריו, בעת שהייתו באושוויץ ראה במו עיניו את אוטו מול ואת יוזף מנגלה.

ב-19 בינואר 1945 פונה מחנה פירסטנגרובה עקב התקדמות הצבא האדום לעברו. האסירים שהיו חזקים דיים הוצעדו לצד מסילת רכבת בגליווייס. רובם של אלו שלא היו כשירים לצעוד בצעדה נורו למוות על ידי שומרי המחנה תחת פיקודו של מקס שמידט. לאחר מסע רגלי שנמשך תשעה ימים ובמהלכו לא ניתנו לאסירים מנות מזון, קבוצתו של פיבניק הגיעה למחנה דורה-מיטלבאו ב-28 בינואר 1945. במשך שלושה חודשים שהה פיבניק במחנה בו נכפו עליו עבודות בנייה, ולאחר מכן נשלח ביחד עם כמאתיים אסירים אחרים ממחנה פירסטנגרובה על גבי דוברות לאורך נהר האלבה לעבר העיר הולשטיין שבצפון גרמניה. בהולשטיין נכפתה על האסירים עבודה חקלאית, ופיבניק נשלח לעבוד בחוות הוריו של מקס שמידט.

בתחילת מאי 1945, אסירי מחנה פירסטנגרובה לשעבר ופיבניק הוצעדו לנמל נוישטאדט אין הולשטיין ומשם הובלו לאונייה קאפ ארקונה בתאריך 3 במאי 1945. אסירים אחרים הובלו לאוניות נוסעים אחרות, ושעות ספורות לאחר שפיבניק היה על המשט הם הותקפו על ידי חיל האוויר הבריטי והמשט עלה באש והוטבע. כאחד האחרונים שעלו לאונייה, פיבניק ניצב ברציף העליון ולכן יכל לקפוץ ממנה ולשחות לעבר החוף. מתוך כ-7,000 אסירים שהובלו במשט שרדו לא יותר מ-500 איש.

פיבניק שוחרר על ידי הצבא הבריטי בנוישטאדט ב-4 במאי 1945.

הוא נפטר ב-30 באוגוסט 2017 בבית אבות יהודי בלונדון.^[1]