סל מטבעות
סל מטבעות הוא קבוצה של מטבעות, שערכם המשולב משמש למטרות שונות. סל מטבעות מבטא את הקשר או התלות של עסקה, ארגון או משק מסוים בקבוצה של מטבעות זרים. ערך סל המטבעות מחושב כממוצע משוקלל של ערכי המטבעות השונים, כאשר המטבעות הנכללים בסל ומשקלו של כל מטבע נקבעים לפי ההקשר והצורך.
בין השימושים הנפוצים לסל מטבעות:
- בסיס על-פיו קובע הבנק המרכזי את המדיניות המוניטרית במדינה, כפי שהיה בישראל עד שנת 2005.
- בסיס תיאום במדיניות המוניטרית של מספר מדינות, כגון במקרה של יחידת המטבע האירופית ("אקו"), לפני שזו הוחלפה על ידי האירו.
- בסיס לקביעת הסדרי תשלום והצמדה בחוזים מקומיים או בינלאומיים.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרכב הסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההרכב הראשון של הסל שהיה בשימוש בשנים 1976–1977 והוא הכיל חמישה מטבעות: דולר אמריקני, מארק גרמני, לירה שטרלינג, פרנק צרפתי וגילדן הולנדי. סל זה היה בשימוש עד אוקטובר 1977.
החל מ-1 באוגוסט 1985 סל המטבעות בישראל הורכב מערכם המשוקלל של ארבעה מטבעות אל מול השקל: דולר אמריקני, לירה שטרלינג, ין יפני ואירו (עד תחילת השימוש החשבונאי באירו ב-1999: פרנק צרפתי ומרק גרמני). מטבעות אלו נבחרו בגלל הדומיננטיות שלהם בסחר החוץ של ישראל. מדי שנה בסוף אפריל נקבע מחדש חלקו היחסי של כל מטבע בסל המטבעות על פי חלקו בסחר החוץ של ישראל בשנה שלפני כן ועל פי שערי החליפין אל מול השקל.
בשנת 2006 הרכב סל המטבעות היה: 65.65 אחוזים דולר אמריקני, 22.94 אחוזים אירו, 5.73 אחוזים ין ו-5.68 אחוזים לירה שטרלינג.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-19 ביולי 1976 הונהג סל מטבעות על פי הרכב היצוא הישראלי באותו הזמן. בעקבות המהפך הכלכלי בוטל סל המטבעות באוקטובר 1977 והונהגה מדיניות של "ניוד מנוהל" שכוונה כלפי הדולר ובפועל תרמה ליצירת ההיפר אינפלציה. כחלק מתוכנית הייצוב הונהג שער חליפין קבוע כלפי הדולר ביולי 1985 וב-1 באוגוסט 1986 הונהג שער חליפין חדש. מאז משתנה סל המטבעות על פי בדיקה של הרכב הייצוא הישראלי הנעשית פעם בשנה.
ניהול מדיניות מוניטרית על פי סל המטבעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1991 ו-2005 נוהלה בישראל מדיניות שער החליפין של "ניוד מנוהל" בה בנק ישראל התיר לערכו של השקל להשתנות בהתאם לכוחות השוק, אך רק בתחומה של רצועת האלכסון - רצועה אלכסונית על פני גרף של ערך השקל במונחי סל המטבעות לאורך זמן. ברגע שערך השקל הגיע אל גבול הרצועה בנק ישראל מתערב בביקוש או בהיצע המטבע הזר או השקל והחזיר את השקל לגבול הרצוי. רצועת האלכסון גדלה במהלך השנים כך שבעוד שבשנים הראשונות התערב בנק ישראל בשער החליפין הרי מ-1997 הוא נמנע מהתערבות בשער. ב-2005 בוטלה רצועת הניוד לאחר שהפכה לחסרת משמעות בשל רוחבה הגדול - 60%.
ביטול סל המטבעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 באפריל 2007 הודיע דובר בנק ישראל כי החל מ-1 במאי 2007 לא יפרסם עוד את שערו של סל המטבעות, הואיל ו"שער סל המטבעות אינו משמש עוד לצורכי מעקב או ניתוח".
בסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטבע של הרפובליקה העממית של סין, הז'נמינבי ("יואן"), מוצמד מאז שנת 2005 לסל מטבעות. הבנק המרכזי של סין פרסם שסל המטבעות כולל את הדולר, האירו, הין היפני והוון הדרום-קוריאני, וכן, במידה מופחתת הלירה שטרלינג, הבאט התאילנדי והרובל הרוסי; עם זאת ההרכב המדויק של סל המטבעות לא פורסם. שער המטבע מוגבל לרצועה צרה של 0.3% מסביב לערכו של הסל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרכב סל המטבעות והשינויים בו מאז 1976, באתר בנק ישראל.
- שער המרה למטבעות השונים בסל