סלימאן מנחם מני
 | |
| לידה |
1850 ה'תר"י בגדאד, עיראק |
|---|---|
| פטירה |
18 בספטמבר 1924 (בגיל 74 בערך) י"ט באלול, ה'תרפ"ד |
| מקום פעילות | חברון |
| תקופת הפעילות |
?–1924  |
| חיבוריו | ממני פרייך |
| תפקידים נוספים | חכם באשי ורבה של חברון |
הרב סלימאן מנחם מני[1] (ה'תר"י-ה'תרפ"ד - 1850-18 בספטמבר 1924) היה ראש ישיבה, מורה צדק, אב בית דין, חכם באשי ורבה של חברון. לאחר פטירת הראשון לציון, הרב יעקב שאול אלישר, החליפו הרב מני במשך תקופה קצרה בתפקידו. עד לבחירתו לתפקיד החכם באשי של חברון, כתב ספרות יפה ושירים רבים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1850 (ה'תר"י) בבגדאד שבעיראק לסמרה ולרב אליהו מני. נקרא על שם סבו, סלימאן, ועל שם הרב מנחם די לונזאנו. נישא לבתו של רבי משה פירירה מרבני העיר חברון.
בשנת 1856 (ה'תרט"ז) עלו עמו הוריו לארץ ישראל, והתיישבו בירושלים. בשנת 1858 (ה'תרי"ח) עבר עם משפחתו להתגורר בחברון, שם למד תחילה מפי אביו, ובהמשך בתלמוד תורה ובישיבה. כן למד אצל הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב ובהמשך אצל הרב משה פרירה, חותנו לעתיד. בסיום לימודיו נישא לריינה פרירה מסרייבו שבבוסניה, הוסמך לרבנות והחל לסייע לאביו בהנהגת הקהילה בעיר.
בצעירותו התעמק בלימוד השפות עברית וערבית ודקדוקן, וכתב סיפורים, שירים בעברית ובערבית, ומאמרים בעיתונות העברית.
בשנת 1875 (ה'תרל"ה) נסע בשליחות אביו לדמשק שבסוריה, כדי לטפל ברכישת קרקעות הכפר סאנברה הסמוך לחברון, אך לבסוף לא הוכתרה שליחותו בהצלחה.
בשל עלילה מצד מושל טורקי, נאסר בשנת 1880 (ה'תר"ם) בדמשק למשך שלוש שנים. עם סיום ריצוי עונש המאסר, חזר לחברון, ובשנת 1884 (ה'תרמ"ד) נסע לארצות חו"ל כשד"ר בשליחות אביו.
כדי לא להתפרנס ממשרה רבנית, עסק לפרנסתו במסחר, ולשם כך גם נסע לעזה ולמדינות נוספות: בשנת 1888 נסע להודו ולקולקטה, בשנת 1892 נסע למצרים ובשנת 1893 נסע לתוניסיה ולאלג'יריה, שם שהה שם במשך שלוש שנים. בשנת 1896 חזר לחברון, לאחר שלא הצליח במקצוע המסחר, והחל לשמש כרב וכמורה. בשנת 1898 (ה'תרנ"ח) החל לשמש כראש ישיבת "מעשה ניסים" בחברון.
עם פטירת אביו בשנת 1899 (ה'תרנ"ט), מונה לשמש כאב בית הדין בחברון, וכיד ימינו של הרב חיים חזקיהו מדיני. עם פטירת הרב מדיני בשנת 1904 (ה'תרס"ה) מונה לשמש כחכם באשי וכרבה של חברון. לאחר פטירת הראשון לציון, הרב יעקב שאול אלישר בשנת 1906 (ה'תרס"ו) מונה לשמש כמחליפו הזמני בתפקידיו, עד להכתרת מחליף קבוע בשנת 1907 (ה'תרס"ז), לאחר שסירב להמשיך לכהן במשרה.[2]
בכהונתו כרבה של חברון, התפרסם כמשכין שלום, ויהודים וערבים כאחד היו פונים אליו כדי ליצור פשרה בסכסוכים שונים.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, המשיך את פעילות ישיבת "מעשה ניסים", בניגוד לרוב שאר הישיבות, שנאלצו להיסגר בתקופה זו. באותה תקופה גם פעל להמתיק פסקי דין של בית המשפט הצבאי העות'מאני כנגד חיילים יהודים, וסייע לחיילים יהודים שעברו בחברון בדרכם לחזית.
עם עזיבת הצבא העות'מאני את חברון בסיום המלחמה, חששו נכבדי חברון הערבים לגורל יהודי העיר, ובמשך כשבועיים, התכנסו מדי לילה בחצר ביתו של הרב סלימאן, כדי להגן עליו ועל שאר יהודי העיר שחסו בצילו, עד להגעת חיילי הצבא הבריטי לעיר.
הלך לעולמו בי"ט באלול ה'תרפ"ד, 18 בספטמבר 1924.[3]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו היה עורך הדין אהרן מני.
אחיו היו הרב אברהם ברוך מני, מחבר קונטרס 'ברוך מבנים' שבסוף הספר "זכרונות אליהו" ח"א, הרב יחזקאל שלום מני, שימש כשד"ר של העיר חברון. והשופט מלכיאל מני ראשון השופטים היהודים בירושלים העות'מאנית.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ממני פרייך - פירושים ודרשות, יצא לאור לאחר פטירתו בשנת ה'תשמ"ז
בשנת ה'תרס"ב הוציא לאור את ספרו של אביו - "שיח יצחק". חידושיו פורסמו בהמאסף, וחלק מפסקיו הודפסו בספר מעשה אליהו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יפה ברלוביץ (עורכת), רחבעם זאבי (מהדיר), אעברה נא בארץ, מסעות בארץ ישראל של אנשי העלייה הראשונה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ב, עמ' 48-53
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי סלימאן מנחם מני בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "סלימאן מנחם מני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 299
- חכם סלימאן מנחם מני, באתר "החכם היומי"
- הרב סלימאן מנחם מני - "החכם באשי", באתר חברון
- הספר ממני פרייך, באתר אוצר החכמה
יורם אלמכיאס, דמות המופת מחברון שלא זכתה לצדק היסטורי, בעיתון מקור ראשון, 19 בספטמבר 2024- ד"ר אברהם חיים מספר על סבו הגדול, הרב סלימאן מני מחברון, סרטון באתר יוטיוב
סלימאן מנחם בן אליהו מני (1850-1924), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לעיתים נקרא "סוליימן"
- ^ איגוד עמלי התורה, מאורי האומה, מגזין הקהילות - גיליון י"ז, ירושלים: הוצאת טקסט רץ, ה'תשפ"א
- ^ חכם סולימאן מנחם מני, באתר החכם היומי
| רבני היישוב היהודי בחברון | ||
|---|---|---|
| הרבנים האשכנזים | שמואל סגל (ה'תק"ץ - ה'תר"ט) • שמעון מנשה חייקין (ה'תרט"ו - ה'תרמ"ז) • יהודה ליב שאול ליבין (ה'תרמ"ז - ה'תרנ"ג) • דובער אפרת (ה'תרנ"ג - ה'תרס"ב) • שלמה יהודה ליב אליעזרוב (ה'תרס"ג - ה'תרע"ה) • יעקב יוסף סלונים (ה'תרע"ה - ה'תרפ"ט) | |
| הרבנים הספרדים | אליהו די וידאשׂ (ה"ראשית חכמה") (ה'שכ"ו - ה'שמ"ז) • משה פירירה (?- עד ה'תרכ"ד) • אליהו מני (ה'תרכ"ד - ה'תרנ"ט) • חיים רחמים יוסף פרנקו (ה'תרל"ח - ה'תרס"ב) • חיים חזקיהו מדיני (ה'תרס"ב - ה'תרס"ה) • סלימאן מנחם מני (ה'תרס"ה - ה'תרפ"ד) | |
| היישוב החדש בחברון | דוב ליאור (ה'תשל"ו - ה'תשע"ה) • הרב אברהם יצחק שוורץ (מכהן) | |
| בקרת זהויות |
|
|---|