סלייד

סלייד
**SLADE**
שם במה	1966–1969 – The N'Betweens ; 1969–1970 – Ambrose Slade ; 1992–2002 – סלייד II ; 2002–נוכחי – סלייד
מקום הקמה	וולברהמפטון
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1966
סוגה	גלאם רוק, רוק אנד רול
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	פולידור רקורדס, אפיק רקורדס, פונטנה רקורדס
	www.facebook.com/OfficialSladeBand
חברים
	דייב היל; ג'ון ברי; ראסל קיפה; אלכס ביינס
חברים לשעבר
	נודי הולדר; ג'ים ליאה; דון פאואל; סטיב וואליי; סטיב מקין; טרבור הולידיי; דייב גלובר; קרייג פני; מל מקנולטי

סלייד (באנגלית: SLADE) היא להקת רוק אנגלית, שהוקמה בוולברהמפטון בשנת 1966. הם זכו לפרסום רב בתקופת הגלאם רוק בתחילת שנות השבעים והיו להם 17 להיטים רצופים במצעד ומהם שישה במקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי. על בסיס המכירות הם הוכרזו כלהקה הבריטית המצליחה ביותר של שנות השבעים. זו הייתה גם הפעם הראשונה בה שלושה סינגלים של אותה הלהקה נכנסו למצעדים ישירות למקום הראשון; כל ששת הסינגלים שהגיעו למקום הראשון נכתבו על ידי נודי הולדר וג'ים ליאה. נכון לשנת 2006, סך המכירות בבריטניה עמד על 6,520,171 עותקים. הסינגל הנמכר ביותר שלהם, Merry Xmas Everybody (אנ'), נמכר בלמעלה ממיליון עותקים^[1] ולפי הסרט התיעודי של ה-BBC בשם "It's Slade" משנת 1999, הלהקה מכרה למעלה מ-50 מיליון תקליטים ברחבי העולם.

בשנת 1975 הלהקה יצאה לארצות הברית אך לא הצליחה מסחרית שם. בעקבות כך דעכה הפופולריות שלהם גם בבריטניה. בשנת 1980 שוב חזרו לתודעה כאשר החליפו את אוזי אוסבורן שפרש ברגע האחרון מפסטיבל הרוק רדינג. לדברי אנשי הלהקה, היה זה אחד משיאי הקריירה שלהם. ההרכב המקורי התפצל בשנת 1992, אך עבר איחוד בהמשכה כסלייד II. הלהקה ממשיכה, עם מספר שינויים בהרכבה, עד היום ושמה חזר להיות סלייד.

סלייד היוותה השראה למספר רב של אמנים כולל נירוונה, סמאשינג פמפקין, הראמונס, סקס פיסטולס, האנדרטונים, הראנאווייז, הקלאש, מוטלי קרו, פויזן, קיס, דף לפרד, אואזיס, קואייט ראיוט (שאף ביצעו שני שירים של סלייד) ובריטני פוקס.

סקירה כללית

כל חברי סלייד גדלו באזור בלאק קאונטרי (אנ') בבריטניה. המתופף דון פאואל והבסיסט ג'ים ליאה נולדו וגדלו בוולברהמפטון; הסולן נודי הולדר (אנ') נולד וגדל בקלדמור הסמוכה, והגיטריסט הראשי דייב היל עבר בילדותו לוולברהמפטון מהולבטון. סלייד הוציאה מעל 30 אלבומים, שלושה מהם הגיעו למקום הראשון במצעד האלבומים בבריטניה. השירים שלהם שהו 315 שבועות במצעד הבריטי ונכון לשנת 2016 היו להם 24 להיטים במסגרת 30 הגדולים בבריטניה.

סלייד שלטו במצעד הסינגלים בבריטניה בראשית שנות השבעים, יותר מאומנים כמו וויזארד, סוויט, טי רקס, סוזי קוואטרו, מאד, גרי גליטר, רוקסי מיוזיק ודייוויד בואי. בין השנים 1971 ל-1974 היו להם 12 להיטים בין חמשת הגדולים, מהם שלושה במקום הראשון. לא היה אמן אחר בבריטניה של אותה תקופה שהשיג עקביות כזאת בטופ 40 בבריטניה ושהיה גם הקרוב ביותר לשיא של הביטלס שהצליחו בעשור הקודם להכניס 22 סינגלים לרשימת עשרת הסינגלים המובילים. בשנות השבעים סלייד מכרו יותר סינגלים בבריטניה מכל להקה אחרת.

באמצע שנות השבעים הלהקה עברה לארצות הברית בניסיון לפרוץ לשוק האמריקאי ואף על פי שלא הצליחו בכך, הם הטביעו את חותמם על מספר להקות אמריקאיות שציינו את סלייד כהשפעה על שיריהם. בסוף שנות השבעים, הלהקה חוותה כישלון מסחרי גם בבית אך בשנת 1980 התחדשה הקריירה שלהם כאשר הלהקה התבקשה להופיע בפסטיבל רדינג כמחליפים של אוזי אוסבורן שפרש ברגע האחרון. בשנתיים הבאות הפיקה הלהקה חומרים המותאמים לסצנת ההבי מאטל ובשנת 1984 הם סוף סוף נכנסו לשוק האמריקאי עם הלהיטים " Run Runaway" ו-"My Oh My". הצלחה זו לא נמשכה זמן רב, ובשנת 1992 הלהקה התפצלה.

הלהקה ממשיכה להופיע בהרכבים שונים עד ימינו.

הסינגל "חג שמח לכולם"

הסינגל "Merry Xmas Everybody" נמכר ביותר ממיליון עותקים ברחבי העולם וקיבל מעמד של דיסק זהב עם יציאתו בשנת 1973. עד לחודש דצמבר 2012 נמכר בלמעלה מ-1.32 מיליון עותקים ועל פי הארגון לשמירת זכויות יוצרים בבריטניה (אנ') השיר מניב הכנסה שנתית ממוצעת של כ-512,000 לירות שטרלינג נכון לשנת 2013. ציטוט מכתבה ששודרה בשנת 2016 בערוץ 5 הבריטי מעלה את השווי המוערך לכ-1,000,000 ליש"ט בשנה^[2].