סלביאנוס

סלביאנוס

לידה	400? טריר, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	470? (בגיל 70 בערך) מרסיי, צרפת
מדינה	רומא העתיקה
שפות היצירה	לטינית מאוחרת, לטינית

סלביאנוס (Salvianus;‏ 400 לערך – 470 לערך) היה כותב נוצרי במאה החמישית בגאליה הרומית.

סלביאנוס נולד בין שנת 400 ו-405 בקלן, והתחנך בטרבס, ככל הנראה כנוצרי. הוא עסק בלימודי חוק ומשפחתו הייתה כנראה בעלת מוצא אציל. הוא היה נוצרי כאשר נשא את פלדיה, בת להורים פגנים, שהתנגדותם לקשר הובילה אותו לשכנע את אשתו לפרוש עמו למנזר הונרטוס הקדוש באי לרה המרוחק. במשך שבע שנים לא היה כל קשר בין ענפי המשפחה אך כאשר הפך אבי אשתו, היפטיוס, לנוצרי, כתב אליו סלביאנוס מכתב מרגש בשמו, בשם אשתו ובשם בתם הקטנה אוספיקיולה. נטען כי בעקבות המכתב ויתר אבי פלדיה על כל רכושו והפך לנזיר.

במנזר בלרה הכיר סלביאנוס את הונורטוס (מת 429, הילריוס מארל (מת 449) ואוכריוס מליון (מת 449). הוא הפך לידידו של הראשון וכתב את סיפור חייו. הוא שימש חונך לשני בניו של הונוריוס יחד עם ונסן הקדוש מלרין. מאחר שהוא ירש את הונורטוס והילריוס בתפקידם, הדבר אירע לא הרבה אחרי 426 או 427. על–פי העדויות, הפך סלביאנוס לפני שנת 430 לכומר ולאחר מכן עבר למרסיי וחי שם כנזיר.

מכתביו של סלביאנוס שרדו שתי מסות: "על מצב הממשל" (De praesenti judicio; או "על הנהגת האל", De gubernatione Dei) ו"על הדת" (Ad ecclesiam), וסדרה של תשעה מכתבים. כתיבת "על מצב הממשל" הסתיימה כנראה לא הרבה אחרי שנת 439, כיוון שסלביאנוס מזכיר את כיבוש טולוז משנת 439 וכיבוש קרתגו על ידי הונדלים באותה שנה, אירועים שסלביאנוס מתייחס אליהם ב"על מצב הממשל" כ"מלחמה שארעה באחרונה." סלביאנוס עדיין מדבר על ההונים כמשרתי צבא רומא, מה שמבהיר שכתיבת היצירה הייתה לפני פלישת אטילה ההוני בשנת 450. עבודה זו כוללת תיאור רב ערך, אף כי מוטה, של החיים בגאליה במאה החמישית. סלביאנוס עוסק בבעיה שטרדה גם את אוגוסטינוס ואורוסיוס, היינו, מדוע נפלו כל הפגעים והאסונות על האימפריה. האם ייתכן כי הדבר אירע, כדבר הפגנים, בגלל נטישת האלים הישנים? או, כפי שטוענת התורה הפגנית-למחצה של חלק מהנוצרים שהאל אינו שולט תמיד בעולם אותו יצר? סלביאנוס מתעלם מן הראשונה ועונה לשנייה באמצעות הוכחה לנוכחותו ושליטתו המתמידים של האל. בספר השלישי, הוא טוען כי סבלו של העולם הרומי נובע מזניחת מצוות האל והחטאים הרבים של כל מעמד בחברה. לא רק העבדים הם גנבים, נמלטים, שתיינים וזללנים—העשירים גרועים מהם. קשי לבם וחמדנותם הם הגורמים לעניים להצטרף לבגאודאי ולהמלט למחסה הפולשים הברברים. בכל מקום נערמים המיסים על הנצרכים ואילו העשירים, הנהנים מהכנסות המיסים, נמלטים בלא פגע. הערים הגדולות הפכו לחזיונות קרקס ותיאטרון, ועדיין קיים פולחן האלים הישנים מינרווה, מרס ונפטון. סלביאנוס טוען כאן כי נפילתם של הרומים באה בגלל חטאיהם הללו והמכה המונחתת עליהם באה מידי הברברים, שאף שאינם תמיד נוצרים ובחלק מהמקרים אריאנים, עדיין הם ניחנים בצניעות ובחסד. גישה זו מציבה את סלביאנוס בשורה אחת עם שורה ארוכה של כותבים, החל ב"גרמניה" של טקיטוס, המנגידה בין הפראים בעלי הלב הטהור (הגרמאנים) ואנשי העיר המנוונים ושטופי היצרים (הרומים).

עבודתו השנייה "על הדת" עוסקת, כפי שניתן ללמוד משמה הנפוץ "נגד החמדנות" (contra avaritiam) בהטפה נגד רכוש וחיי העולם הזה. לפי סלבניאוס, צריך אדם לנהוג התכחשות עצמית מוחלטת ולהעניק את כל רכושו עלי–אדמות לכנסייה. סלביאנוס מרחיק לכת עד כדי כך שהוא ממליץ להורים שלא להוריש את רכושם לבניהם, משום שעדיף לילדים לסבול חסר בעולם הזה משיידונו ההורים לגיהנום בעולם הבא.