סכר גג'ואובה
 | |
| מיקום | ייצ'אנג, חוביי, הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| סוג |
סכר, תחנת כוח הידרואלקטרית  |
| סוכר את |
יאנגצה |
| אורך | 2,595 מטר |
| גובה | 47 מטרים |
| נפח סכר | 9,800,000 מ"ק |
| ייצור חשמל | 2,715 מגה-ואט |
| תקופת הבנייה | 30 בדצמבר 1970 – 10 בדצמבר 1988 (18 שנים) |
| נפח אגם | 1.58 קמ"ק |
| מפעיל | תאגיד שלושת הערוצים של סין |
| קואורדינטות | 30°44′23″N 111°16′20″E / 30.73972222°N 111.27222222°E |
 | |
  | |
סכר גג'ואובה (בסינית: 长江葛洲坝水利枢纽工程; בפין-יין: chángjiāng gězhōubà shuǐlì shūniǔ gōngchéng) הוא סכר הידרואלקטרי גדול במרכז סין, בעיר ייצ'אנג שבמחוז חוביי, הממוקם על נהר הואנגבו, חלק מנהר יאנגצה.[1]
בניית הסכר החלה ב-30 בדצמבר 1970 והסתיימה ב-10 בדצמבר 1988.[1][2]
התחנה מספקת 2,715 מגה ואט חשמל על ידי 21 טורבינות.[1][2]
הקמת סכר גג'ואובה וסכרים אחרים על נהר היאנגצה נחשבת בעיני מדענים לאחד הגורמים העיקריים לדעיכה ולהכחדה של הצמחייה בסין.
הסכר מופעל על ידי תאגיד שלושת הערוצים של סין.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור הסכר, נהר היאנגצה מתרחב מ-300 מטר רוחב, לכ-2200 מטר רוחב. הסכר בנוי בחלקו על שני איים המפצלים את הנהר לשלושה ערוצים: האי גג'ואובה והאי שיבה, ומכאן גם שמו של הסכר.
ייצור החשמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפוקה השנתית הממוצעת היא 15.7 מיליארד קילוואט-שעה.[1][2] החשמל מועבר באמצעות קווי מתח גבוה לערים שאנגחאי וווהאן ולמחוזות חנאן וחונאן.
בניה ומבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת מחוז חוביי רצתה להתחיל לבנות את הסכר כבר ב-1969, אך בקשתה נדחתה.
בניית הסכר החלה ב-30 בדצמבר 1970 ובפברואר 1971 כבר עבדו בבניית הסכר למעלה מ-55,000 אנשי בנייה. בניית הסכר הסתיימה ב-10 בדצמבר 1988.[1][2]
אורכו של הסכר הוא 2,595 מטר וגובהו המרבי של 47 מטר. נפחו של המאגר הוא 1.58 קילומטר מעוקב.
מהאזור פינו 55.3 מיליון מטרים רבועים של אדמה וסלעים, ומילוא את האזור ב-3.2 מיליון מטרים רבועים של אדמה וסלעים, 9.8 מיליון מטרים רבועים של בטון ו-623,300 טון של פלדות מבניות.
תאי השיט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסכר ישנם שלושה תאי שיט לספינות, אורכם של שני תאי השיט הראשונים הוא 280 מטר, רוחבם הוא 34 מטר וגובהם הוא 5 מטר. אורכו של תא השיט השלישי הוא 120 מטר, רוחבו הוא 18 מטר וגובהו הוא 3.5 מטר. בשני תאי השיט הראשונים יכולות לעבור ספינות השוקלות עד 10,000 טון, ובתא השיט השלישי יכולות לעבור ספינות השוקלות עד 3,000 טון.[1][2]
תחנות הכוח והטורבינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסכר ישנן שתי תחנות כוח המספקות 14,100 ג'יגה ואט בשנה על ידי 21 טורבינות. 19 טורבינות מפיקות 125 מגה ואט, מתוכן 14 בתחנת הכוח הימנית והראשית ו-2 טורבינות מספקות 170 מגה ואט, שתיהן בתחנת הכוח השמאלית והמשנית. ישנן 14 טורבינות בתחנת הכוח הימנית והראשית ו-7 טורבינות בתחנת הכוח השמאלית והמשנית.[1][2]
תחנת הכוח הימנית, שהיא התחנה הראשית, יכולה למנוע הסבה של 10.2 מיליון טון פחם בשנה לחשמל.
