סיקורסקי S-97
_(cropped).jpg) | |||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מסוק סער קואקסיאלי משולב | ||||||
| יצרן | סיקורסקי | ||||||
| טיסת בכורה | 22 במאי 2015 | ||||||
| צוות | 1-2 טייסים | ||||||
| נוסעים | 6 | ||||||
| מחיר | 15 מיליון דולר | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
סיקורסקי S-97 ריידר הוא מסוק סער קואקסיאלי משולב, המבוסס על הטכנולוגיות שנוסו במסוק S-69 ובמסוק X2. המסוק פותח על ידי סיקורסקי ונבנה עבור צבא ארצות הברית בתור הצעתם לתוכנית סייר אווירי חמוש. המסוק עשה את טיסת הבכורה שלו ב-22 במאי 2015.
למסוק שני רוטורים ראשיים המותקנים זה מעל זה וסובבים בכיוונים מנוגדים, המונעים את הצורך ברוטור זנב לייצוב ומאפשרים התקנת מדחף אחורי שמקנה לו ביצועי טווח ומהירות גבוהים.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]הניסיון המוקדם ביותר של סיקורסקי במסוק מהיר עם רוטור קואקסיאלי היה ה-סיקורסקי S-69 (אנ') שטס בשנות השבעים בתוכנית ניסוי כושלת. מהירותו המרבית הייתה מעל 260 קשר (480 קמ"ש), אך הוא סבל מצריכת דלק מופרזת, מורכבות מכנית ורעידות שהצריכו יכולת שיכוך שלא הייתה קיימת. הגורמים האלה הקשו על תפעולו והובילו לביטול התכנית. בעיות אלה נפתרו ברובן בתוכנית פיתוח של מסוק סיקורסקי X-2 שבשנת 2010 השיג מהירות שיא של 260 קשר (480 קמ"ש).
תוכנית הפיתוח של ה-S-97 החלה רשמית ב-20 באוקטובר 2010. המסוק יועד להתמודד במכרז של צבא ארצות הברית להחלפת את מסוקי הבל OH-58 קיואה. סיקורסקי תכננה לבנות שני אבות טיפוס למסוק. אחד מהם תוכנן לשמש לניסויי טיסה, ואילו השני כמדגים טכנולוגי. אב הטיפוס הראשון תוכנן לטוס בסוף 2013 או 2014 אך ייצורו התעכב. בפברואר 2014, הרכבתו של אב הטיפוס הראשון S-97 הסתיימה והמסוק טס את טיסת הבכורה ב-22 במאי 2015. באוגוסט 2017 המסוק חווה "נחיתה קשה" במהלך ניסוי בריחוף בצמוד לקרקע, והיא גרמה פציעות חמורות לשני הטייסים ונזק ניכר למבנה המסוק: קריסת כני הנסע ופגיעה בכל להבי המדחפים. ביוני 2019 המסוק חזר לטיסה לאחר תהליך שיפוץ והצליח להגיע למהירות של 190 קשר (350 קמ"ש).
סיקורסקי השקיעה 150 מיליון דולר ויחד עם 54 הספקים שלה (המספקים 90% מהחלקים) הוציאו סכום כולל של 200 מיליון דולר על שני אבות הטיפוס, מתוך שאיפה להגיע ליעד עלות של 15 מיליון דולר למסוק. עם זאת צבא ארצות הברית ביטל את המכרז והחליף את מסוקי ה-OH-58 במסוקי AH-64 אפאצ'י ותיקים מכוחות המשמר הלאומי למשימות סיור חמוש. חברת סיקורסקי החלה לחפש שווקים בבהילות והציעה את מכירת ה-S-97 ביחידות בודדות לטובת החלפת מסוקי אפאצ'י שהתרסקו. עתה סיקורסקי בוחנת יישומים אזרחיים עבור ה-S-97, כגון הובלת כוח אדם בין אסדות קידוח ליבשה.
צבאות זרים גילו עניין ב-S-97. אם כי ייתכן שייצוא מסוק מתקדם זה יהיה בעייתי מבחינת מדיניות הביטחון הלאומי של ארצות הברית.
נוסף למסוק S-97, סיקורסקי מפתחת סדרת מסוקי סער קואקסיאליים וביניהם ה-SB-1 דפאיינט המפותח בשותפות עם חברת בואינג.
אם ה-S-97 ייכנס לייצור סדרתי ולשימוש, הוא צפוי להיות המסוק הסדרתי המהיר בעולם.
עיצוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסוק מבוסס על עיצובי מסוקים הקודמים ה-S-69 (שהיה בשימוש נאס"א) ועל טכנולוגית שפותחו ב-סיקורסקי X-2.
בהשוואה ל-בל OH-58 קיואה, ה-S-97 מהווה קפיצה משמעותית בביצועים, כגון מהירויות שיוט גבוהה מ-200 קשר (370 קמ"ש) תוך נשיאת נשק, ביצועי פנייה של 3 ג'י וביצועי ריחוף גבוהים.
עיצובו (שני רוטורים ראשיים עם מדחף בזנב) מאפשר למסוק סייג מהירות גבוה משמעותית מהמסוקים העכשוויים. ה-S-97 צפוי לשייט במהירות של 410 קמ"ש, וזאת בהשוואה למסוקים UH-60 ו-CH-53 שמהירותם המרבית היא 360 ו-341 קמ"ש בהתאמה.[דרוש מקור]
ה-S-97 יהיה מסוגל לשאת עד שישה נוסעים, בנוסף לשני אנשי צוות אוויר היושבים בתא הטייס זה לצד זה. עם זאת, צפויה למסוק יכולת הטסה על ידי טייס בודד ואף יכולת איוש אופציונלי - טיסה אוטונומית של כלי הטיס במשימות שלא דורשות צוות אוויר, כגון נשיאת משא לא קריטי.
סיקורסקי מכוונת גם לעלות תפעולית של 1,400 דולר לשעת טיסה.
מפרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאפיינים כלליים [1][2]
[עריכת קוד מקור | עריכה]משקל ברוטו: 4,057 ק"ג
משקל המראה מריבי: 4990 ק"ג
קוטר הרוטור הראשי: (2 רוטורים קואקסיאליים) 34 רגל (10 מ')
מהירות שיוט: 250 קמ"ש בלי מדחף; 410 קמ"ש עם מדחף
טווח: 570 ק"מ (350 מייל)
אורך: 35 רגל (11 מטר)
מנוע: 1 × General Electric YT706
פרופלור: 6 להבים (אורך 2.1 מטר ללהב)
חימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]תותחים: 50 מקלע קל
רקטות: תרמיל עם 7 רקטות
