סיפורו של דולפין
כרזת הסרט באנגלית | |
בימוי | צ'ארלס מרטין סמית' |
---|---|
הופק בידי |
ריצ'רד אינגבר ברודריק ג'ונסון אנדרו קוסוב |
תסריט |
קארן ג'אנסן נועם דרומי |
שחקנים ראשיים |
הארי קוניק ג'וניור אשלי ג'אד ניית'ן גמבל קוזי צוהלסדורף קריס קריסטופרסון מורגן פרימן |
מוזיקה | מרק הישאם (אנ') |
צילום | קרל ולטר לינדנלאוב |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה |
Alcon Entertainment Arc Productions |
חברה מפיצה |
האחים וורנר Summit Entertainment |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 23 בספטמבר 2011 |
משך הקרנה | 113 דק' |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט ילדים |
תקציב | 37 מיליון דולר |
הכנסות | 95.4 מיליון דולר |
הכנסות באתר מוג'ו | dolphintale |
סרט הבא | סיפורו של דולפין 2 |
www | |
דף הסרט ב־IMDb | |
סיפורו של דולפין (באנגלית: Dolphin Tale[1]) הוא סרט דרמה לכל המשפחה בבימויו של צ'ארלס מרטין סמית' (אנ') שיצא לאקרנים בשנת 2011, ועוסק בסיפור הצלתה האמיתי של דולפינה בעלת הכינוי "ווינטר", שנפלטה לחוף בפלורידה בדצמבר 2005, ואיבדה את זנבה. הסרט עוסק במאבק להצלת חייה בשל השלכות משנה של הכריתה, והמרוץ להתקנת זנב תותב. סרט המשך, "סיפורו של דולפין 2", יצא לאקרנים ב-12 בספטמבר 2014.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט צולם במקור בתלת-מימד, הוא נוצר לפי תסריט שכתבו קארן ג'אנסן ונועם דרומי, שכתבו גם ספר בשם דומה, ומבוסס על סיפורה האמיתי של ווינטר (אנ'), דולפינן ממין נקבה, שנמצאה על החוף בפלורידה, נאלצה לעבור טיפול לכריתת זנבה באקווריום הימי קלירווטר (אנ'), מוסד ללא כוונת רווח הפעיל בתחום שיקום בעלי-חיים ימיים, שעמד לפני סגירה מחוסר תקציב.
הסרט מגולל במקביל את סיפורו של סוויר נלסון (ניית'ן גמבל), ילד שאביו נעדר והוא סובל מקשיי תקשורת בקרב החברה הרגילה בה הוא חי ולומד, ומתמודד גם עם עזיבתו של בן דודו האהוב, קייל קונלן (אוסטין סטוול) שהתגייס לצבא האמריקאי. סוויר משוטט על החוף במקום ללכת לבית הספר, ביחד עם דייג שהיה על החוף הוא מגלה את הדולפינן שנפלטה אליו, ומנסה לשחרר אותה מכבליה. הדולפינן מפונה למרכז השיקומי של קלירווטר וסוויר עוקב אחרי התקדמות הטיפול בה ומתוודע להייזל (קוזי צוהלסדורף) בתו של ד"ר קליי האסקט (הארי קוניק ג'וניור) האחראי על הטיפול בבעלי החיים במכון. הפעילות במכון משפיעה עליו לטובה מבחינה התנהגותית ואמו, לוריין נלסון (אשלי ג'אד), מסייעת לו מול המורה, מיסטר דויל (ריי מק'קינון) ובית הספר כדי לאפשר לו להמשיך לבקר את ווינטר ולסייע בשיקומה.
בן הדוד שהתגייס לצבא ארצות הברית נפצע קשה, ומועבר למרכז שיקומי של הצבא, הילד בא לבקרו ופוגש שם את המומחה לתותבים ד"ר קמרון מק'קארתי (מורגן פרימן, שמתנדב למצוא זנב תותב שיאפשר לווינטר להמשיך לחיות.
קמפיין ואתר אינטרנט שפותח הילד במיוחד כדי לאפשר לקהל הרחב לצפות באמצעות מצלמת רשת בווינטר בזמן אמת, מצליח לגייס קהל עוקבים רחב שתורם להצלת המרכז השיקומי של קליר ווטר, ובסוף הסרט, מחליט היזם המליונר שקנה את מתחם האקווריום הימי כדי להפוך אותו למרכז תיירות, להשאיר בשטח שבבעלותו את המכון השיקומי ולממן אותו מכספו.
אתרי צילום הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט צולם בעיקר באזור בו ממוקם האקווריום הימי קלירווטר, במחוז פינאלאס (אנ') שבאזור מפרץ טמפה בפלורידה. וגם באקדמיה הצבאית "Admiral Farragut Academy", באולפני ערוץ הטלוויזיה "Bay News 9", בפארק הלאומי הונימון איילנד (אנ'), ובעיר טרפון ספרינגס (אנ').
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של סיפורו של דולפין (באנגלית)
- "סיפורו של דולפין", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "סיפורו של דולפין", באתר נטפליקס
- "סיפורו של דולפין", באתר AllMovie (באנגלית)
- "סיפורו של דולפין", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "סיפורו של דולפין", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "סיפורו של דולפין", באתר Metacritic (באנגלית)
- "סיפורו של דולפין", באתר אידיבי
- "סיפורו של דולפין", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שם הסרט באנגלית, "Dolphin Tale", שמשמעותו המילולית "סיפור דולפין", מהווה משחק מילים ונשמע גם כמו "Dolphin Tail", שמשמעותו "זנב דולפין".