לדלג לתוכן

סינהלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סינהלים
ילדים סינהלים בלבוש מסורתי
ילדים סינהלים בלבוש מסורתי
אוכלוסייה
כ-17 מיליון
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים

סרי לנקהסרי לנקה סרי לנקה כ-16.4 מיליון (2023)[1]
איטליהאיטליה איטליה 109,828 (2024)[2]
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 58,166 (2021)[3]
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 41,000~ (2016)
קנדהקנדה קנדה 33,050 (2021)
סינגפורסינגפור סינגפור 17,000~ (1995)[4]
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 14,731 (2021)
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 9,171 (2018)
הודוהודו הודו 5,300~

מלזיהמלזיה מלזיה 4,700~
שפות
סינהלית
דת

בודהיזם טהרוואדה 93%

נצרות 7%
קבוצות אתניות קשורות
טמילים

סינהלים (בסינהלית: සිංහල ජනතාව, תעתיק: "סינהאלה ג'נאתאווה") הם קבוצה אתנו-לשונית הודו-ארית (אנ') ילידית לאי סרי לנקה.[5] הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בסרי לנקה, המהווה כ-75% מאוכלוסיית סרי לנקה ומונה יותר מ-16.4 מיליון תושבים.[1]

הסינהלים מדברים סינהלית, שפה הודו-ארית מבודדת. הסינהלים הם בעיקר בודהיסטים מזרם הטהרוואדה, אם כי מיעוט משמעותי מהסינהלים משתייכים לזרמים של הנצרות ודתות אחרות. מאז 1815, הסינהלים חולקו באופן כללי לשתי תת-קבוצות: הסינהלים שבאזורים ההרריים המרכזיים, והסינהלים של אזורי החוף. אף על פי ששתי הקבוצות מדברות באותה שפה, הן נבדלות מכיוון שהן מקיימות מנהגים תרבותיים שונים.[6][7]

על פי המהאוואמסה (אנ'), כרוניקה בפאלי שנערכה על ידי נזירים בודהיסטים מהמנזר אנוראדהאפורה מאהא ויהאראייה (אנ') בסרי לנקה, מוצאם של הסינהלים ממתיישבים שהיגרו לאי בסביבות 543 לפני הספירה, מממלכת סינהאפורה (אנ') האגדית בראשות הנסיך ויג'איה, שהתערבבו מאוחר יותר עם מתיישבים מממלכת פנדיה (אנ').[8][9][10][11] אנליזות גנטיות מצאו זיקה גנטית בין האוכלוסיות הסינהליות והדרום הודיות, כמו גם קישורים לאוכלוסיות הודיות אחרות כמו המראטהים (אנ').[1]

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה הסברים למילה סינהאלה. סינהאלה עשויה להיחשב כשילוב של "סינהה" (සිංහ), מילולית "אריה", ו"לה" (ල), עבור "הורג" או "הנוטל", ומכאן שמשמעותה של סינהאלה היא "קוטל אריות".[12] סיפור גזירת המילה סינהאלה מסופר במהאוואמסה (אנ'), ומאמינים שהיא מהווה התייחסות לאגדה המכוננת של סרי לנקה; האי נכבש על ידי צאצא של סינהאבאהו (אנ'), שאומרים שהרג את אביו שהיה אריה.[12]

על פי האגדה, הנסיכה סופאדווי מממלכת ואנגה (אנ') נחטפה על ידי אריה, איתו ילדה אז בת בשם סינהסיוואלי, ובן, סינהאבאהו (אנ').[13][14] על מקורם של הסינהלים כתוב במהאוואמסה: "בכל אמצעי; המלך סיהא באהו הרג את ה'סיהה' (אריה), מאותו הישג נקראים בניו וצאצאיו 'סיהאלה' (קוטלי האריות)". לפי תיאור זה, סרי לנקה נכבשה ויושבה על ידי צאצאיו ולכן גם נקשרה ל"סינהלים".[12][14]

המלך הראשון של סרי לנקה, הנסיך ויג'איה, היה בנו של סינהאבאהו, שליט ממלכת סינהאפורה (אנ') האגדית. גרסאות מסוימות טוענות כי ויג'איה היה נכדו של סינהאבאהו.[15][16] על פי המהאוואמסה ומקורות היסטוריים אחרים, המלך ויג'איה הגיע לאי טמבאפאני (סרי לנקה) והוליד את הסינהלים. סיפור הגעתו של הנסיך ויג'איה לסרי לנקה ומוצאו של העם הסינהלי מתואר גם במערות אג'אנטה, בציור קיר של מערה מספר 17.

אגדה אחרת על מוצאם של הסינהלים היא שייתכן שצאצאיו של סינהאבאהו נקראו "סינהה" או אריות, או משום שהם צאצאי אריות או משום שהיו אמיצים כמו אריה, אבל אלה שכבשו והתיישבו בסרי לנקה נקראו סינהאלה פשוט כנגזרת של "סינהה" ל"אנשי האריה". כמו כן, הארצות שבהן התיישבו נקראו "סינהאלאייה" או "סינהאלה" (האזור ההרי של סרי לנקה), או "סינהאלה דוויפה", ולשפה שבה דיברו "סינהאלה" או "סינהאלה-בהאשה".[12]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
1 חלק מציור הקיר באג'אנטה במערה מס' 17, מתאר את "בואם של הסינהלים". הנסיך (הנסיך ויג'איה) נראה בשתי קבוצות הפילים והרוכבים.
2 ההקדשה של מלך הסינהלים (הנסיך ויג'איה) (פרט ממערות אג'אנטה ציור קיר במערה מס' 17).

ההיסטוריה המתועדת המוקדמת של הסינהלים מתועדת בשני מסמכים, המהאוואמסה (אנ'), הכתובה בפאלי בסביבות המאה הרביעית לספירה, והקולוואמסה (אנ') המאוחרת יותר (הקטע הראשון חובר כנראה במאה ה-13 לספירה על ידי הנזיר הבודהיסטי דהאמאקיטי). אלו הם מקורות עתיקים המכסים את תולדותיהן של הממלכות הסינהליות העתיקות החזקות של אנוראדאפורה ופולונארווה שנמשכו 1500 שנה. המהאוואמסה מתארת את קיומם של שדות של אורז ומאגרי מים, המעידים על חברה אגררית (אנ') מפותחת.

תקופת טרום אנוראדאפורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המהאוואמסה, הנסיך ויג'איה ו-700 חסידיו עזבו את שופאראקה (אנ'),[א] נחתו על האי באתר שלדעת היסטוריונים נמצא במחוז פוטלאם, דרומית למאנאר (אנ') של ימינו, והקימו את ממלכת טמבאפאני.[17][18] מתועד כי ויג'איה נחת ביום הפארינירוונה של הבודהה. ויג'איה תבע את טמבאפאני כבירתו ועד מהרה כל האי היה קרוי בשם זה. טמבאפאני היה מיושב ונשלט במקור על ידי יאקשים (אנ')[ב] עם בירתם בסיריסאוואתו ומלכתם קובני.[19] לפי פרשנות סאמיוטה היה גודלה של טמבאפאני מאה ליגות.[20]

בתום שלטונו, ויג'איה, שהתקשה בבחירת יורש, שלח מכתב לעיר אבותיו, סינהאפורה, במטרה להזמין את אחיו סומיטה לעלות על כס המלוכה.[21] עם זאת, ויג'איה מת לפני שהמכתב הגיע ליעדו, ולכן שר העם הנבחר אופטיסה, שר הממשלה הראשי והצ'יף המוביל בקרב הסינהלים הפך לעוצר ופעל כעוצר במשך שנה. לאחר הכתרתו (בשנת 505 לפנה"ס), שנערכה בטמבאפאני, הוא עזב אותה, ובנה עיר נוספת אופטיסה נווארה, הנקראת על שמו, 11–13 ק"מ צפונית יותר לטמבאפאני. כשמכתבו של ויג'איה הגיע לבסוף, סומיטה כבר ירש את אביו כמלך ארצו, ולכן הוא שלח את בנו פנדובאסדווה לשלוט באופטיסה נווארה.

תקופת אנורדאפורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 377 לפנה"ס, המלך פנדוקביה (אנ') (437–367 לפנה"ס) העביר את הבירה לאנורדאפורה ופיתח אותה לעיר משגשגת. אנורדאפורה (אנוראפורה) נקראה על שם השר שהקים לראשונה את הכפר ועל שם הסבא של פנדוקביה שגר שם. השם נגזר גם מהתבססות העיר על האסטריזם המבשר טובות הקרוי אנורה. אנורדאפורה הייתה בירת כל המלכים ששלטו מהשושלת.

שליטים כמו דוטוגמונו (אנ'), ולאגמבה (אנ') ודהאטוסנה (אנ') ידועים בכך שהביסו את פולשים מדרום הודו והשיבו את השליטה בממלכה. שליטים נוספים הבולטים בהישגים צבאיים כוללים את גג'אבהו הראשון (אנ'), שיזם פלישה נגדית כנגד הפולשים, ו"סנה השני", ששלח את צבאותיו לסייע לנסיך מממלכת פנדיה (אנ').

תקופת פולונארווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חורבות הארמון המלכותי של פולונארווה

במהלך ימי הביניים סרי לנקה הייתה ידועה בשגשוגה החקלאי תחת המלך פראקרמאבהו הראשון (אנ') בפולונארווה, שבמהלכן האי היה מפורסם ברחבי העולם כיצרן האורז של המזרח.

תקופת מעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוחר יותר במאה ה-13 חולקו המחוזות המנהליים של המדינה לממלכות עצמאיות ולמשטרי צ'יפים ממלכת סיטוואקה (אנ'), ממלכת קוטה (אנ'), ממלכת ג'פנה (אנ') וממלכת קאנדי (אנ').[22] הפלישה של המלך ההינדי קאלינגה מאגה (אנ') במאה ה-13 הובילה להגירות של הבודהיסטים (בעיקר סינהלים) לאזורים שאינם בשליטתו. לאחר הגירה זו באה תקופה של סכסוך בין הצ'יפים הסינהלים שניסו להשתלט. פראקרמאבהו החמישי (אנ'), מלך סינהלי פלש לממלכת ג'פנה (אנ') וכבש אותה, והחזיר את המדינה כולה תחת שלטון הממלכה הסינהלית למשך 17 שנים. גם המסחר גדל בתקופה זו, כאשר סרי לנקה החלה לסחור בקינמון ומספר רב של סוחרים מוסלמים הגיעו לאי.[23]

במאה ה-15 נוצרה ממלכת קאנדי (אנ') שחילקה את הסינהלים מבחינה פוליטית לשתי תת-קבוצות: הסינהלים שבאזורים ההרריים המרכזיים, והסינהלים של אזורי החוף.[23] בתקופה זו, מבנה הקאסטות הסינהליות הטמיע מהגרים הינדים דראווידים שהגיעו מדרום הודו, מה שהוביל להופעתם של שלוש קבוצות קאסטה סינהליות חדשות – הסלאגמה (אנ'), הדוראבה (אנ') והקראווה (אנ').

היסטוריה מודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסינהלים יש שיעור ילודה יציב ואוכלוסייה שגדלה בקצב איטי ביחס להודו ומדינות אסיה אחרות.

דמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרי לנקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך סרי לנקה רוב הסינהלים מתגוררים בחלקים הדרומיים, המרכזיים, מחוז סבראגמובה (אנ') והמערביים של המדינה. זה עולה בקנה אחד עם אזורי האוכלוסיות הסינהליות הגדולות ביותר בסרי לנקה. ערים עם יותר מ-90% מאוכלוסיית סינהלית כוללות את המבנטוטה (אנ'), גאלה, גמפאהה (אנ'), קורונגלה, מונאראגלה (אנ'), אנורדאפורה ופולונארווה.

תפוצה של סינהלים בסרי לנקה (2012)[24]
מחוז סינהלים

 % הסינהלים
במחוז 		% המחוז
ביחס לכלל
האוכלוסייה
מחוז המרכז 1,687,199 66.00% 11.11%
מחוז המזרח 359,136 23.15% 2.36%
מחוז הצפון 32,331 3.05% 0.21%
מחוז צפון-מרכז 1,143,607 90.90% 7.53%
מחוז הצפון-מערב 2,030,370 85.70% 13.38%
מחוז סבראגמובה 1,657,967 86.40% 10.92%
מחוז הדרום 2,340,693 94.96% 15.42%
מחוז אובה 1,017,092 80.80% 6.70%
מחוז המערב 4,905,425 84.26% 32.32%
בסך הכל 15,173,820 74.80% 100.00%

הפזורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיזור של הסינהלים בארצות הברית

סינהלים היגרו למדינות רבות מסיבות שונות. קהילות הפזורה הגדולות ממוקמות בין היתר בבריטניה, אוסטרליה, ארצות הברית וקנדה. בנוסף לכך ישנם סינהלים רבים, המתגוררים במזרח התיכון, דרום-מזרח אסיה ואירופה, באופן זמני בקשר לתעסוקה או השכלה. לעיתים קרובות הם מועסקים כעובדים אורחים במזרח התיכון ואנשי מקצוע באזורים האחרים.

מרכזי האוכלוסייה הגדולים ביותר של הפזורה הסינהלית נמצאים בעיקר באירופה, אמריקה הצפונית ואוסטרליה. העיר מלבורן מכילה קצת פחות ממחצית מהאוסטרלים שמוצאם בסרי לנקה. במפקד האוכלוסין של 2011 נרשמו 86,412 תושבים שמוצאם מסרי לנקה שנולדו באוסטרליה. ישנם 73,849 אוסטרלים (0.4 מהאוכלוסייה) שדיווחו שיש להם מוצא סינהלי בשנת 2006. סינהלית דווחה גם כשפה ה-29 הצומחת הכי מהר באוסטרליה (דירוג מעל הסומלית אך מאחורי הינדי ובלארוסית). לאוסטרלים הסינהלים יש שיעור נמוך במיוחד של הגירה חזרה לסרי לנקה. במפקד האוכלוסין של קנדה 2011, 7,220 אנשים הזדהו כקנדים ממוצא סינהלי, מתוך 139,415 מסרי לנקה.[25] יש מספר קטן של סינהלים בהודו, פזורים ברחבי המדינה, אך חיים בעיקר באזורי הצפון והדרום. סרי לנקים בניו זילנד היוו 2% מהאוכלוסייה האסיאתית של ניו זילנד בשנת 2018.[26] במפקד האוכלוסין של 2018 היו מעל 16,000 סרי לנקים שחיו בניו זילנד.[27]

בארצות הברית, הסינהלים מונים כ-12,000 תושבים. המטרופולין של ניו יורק מכיל את הקהילה הגדולה של סרי לנקים בארצות הברית, ואחריו מרכז ניו ג'רזי ולוס אנג'לס רבתי. סינהלים רבים היגרו לאיטליה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. איטליה הייתה אטרקטיבית עבור הסינהלים בשל הזדמנויות תעסוקה וכניסה קלות יותר, בהשוואה למדינות אחרות באירופה. ההערכה היא שיש 30,000–33,000 סינהלים באיטליה. הקהילות הסינהליות הגדולות באיטליה ממוקמות בלומברדיה (במחוזות לורטו ולצארטו), מילאנו, לאציו, רומא, נאפולי, ודרום איטליה (במיוחד פלרמו, מסינה וקטניה). מפקד האוכלוסין של מדינות רבות מפרט את סרי לנקה, הכוללת גם טמילים מסרי לנקים, כך שהמספרים של סינהלים בלבד אינם מדויקים כל כך כאשר המפקד מציין סרי לנקים ולא סינהלים. אף על פי שסינהלים בפרט וסרי לנקים בכלל היגרו לבריטניה במהלך מאות השנים החל מהתקופה הקולוניאלית, לא ניתן להעריך במדויק את מספר הסינהלים בבריטניה עקב אי התאמה של מפקד האוכלוסין בבריטניה. ממשלת בריטניה אינה רושמת נתונים סטטיסטיים על בסיס שפה או מוצא אתני וכל תושבי סרי לנקה מסווגים לקבוצה אחת בתור אסיאתיים.

שפה וספרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סינהלית
המילה סינהאלה בכתב יסאראת
כתב יד על עלה דקל כתוב בסינהלית.

סינהלים מדברים סינהלית, הידועה גם בשם "הלאבסה"; לשפה הזו יש שני סוגים, מדוברת וכתובה. סינהלית היא שפה הודו-ארית בתוך הקבוצה הרחבה יותר של שפות הודו-אירופיות. הצורה המוקדמת של השפה הובאה לסרי לנקה על ידי אבותיהם של העם הסינהלי מצפון הודו שהתיישבו באי במאה השישית לפני הספירה.[28][29] הסינהלית התפתחה בצורה שונה מהשפות ההודו-אריות האחרות בגלל ההפרדה הגאוגרפית משפות האחיות ההודו-אריות שלה. היא הושפעה משפות רבות, ובראשן פאלי, שפת הקודש של הבודהיזם הדרומי, טלוגו וסנסקריט. טקסטים מוקדמים רבים בשפה כמו "הלה אטווה" אבדו לאחר תרגומם לפאלי. טקסטים משמעותיים בסינהלית אחרים כוללים את "אמאוואטורה", "קאבו סילומינה", "ג'אתאקה פותה" ו"סאלה ליהינייה". הסינהלית גם אימצה מילים שאולות רבות ממוצא זר, כולל מהודיות רבות כמו טמילית ושפות אירופאיות כמו פורטוגזית, הולנדית ואנגלית.[30]

"סנדשה קוויאס" שנכתב על ידי כמרים בודהיסטים של סרי לנקה נחשב לאחד מיצירות הספרות המתוחכמות והרב-תכליתיות ביותר בעולם. הסינהלית נוצרה בעיקר בהשראת סנסקריט ופאלי, ומילים רבות בשפה הסינהלית נובעות מהשפות הללו. לשפה חדרו גם כמה מילים באנגלית כתוצאה מהכיבוש הבריטי בתקופות הקולוניאליות, והחשיפה לתרבויות זרות באמצעות טלוויזיה וסרטים זרים. בנוסף ניתן לשמוע מילים הולנדיות ופורטוגזיות רבות באזורי החוף. סינהלים, בהתאם למקום מגורים בסרי לנקה, עשויים גם לדבר אנגלית או טמילית. על פי מפקד האוכלוסין של 2012 23.8% או 3,033,659 סינהלים דיברו גם אנגלית ו-6.4% או 812,738 סינהלים דיברו גם טמילית.[31] באזור נגומבו (אנ') דייגים דו-לשוניים המזהים את עצמם בדרך כלל כסינהלים מדברים גם בניב טמילי של נגומבו. ניב זה עבר התלכדות ניכרת עם הסינהלית המדוברת.[32]

סיפורי עם כמו "מהאדנה מותה סאהה" ו"קוואטה אנדארה" ממשיכים לבדר ילדים כיום. "מהאדנה מותה” מספר את סיפורו של טיפש מלומד שמסתובב ברחבי הארץ עם חסידיו (גולאיו) ויוצר מעשי קונדס באמצעות בורותו. "קוואטה אנדרה" מספר את סיפורו של ליצן חצר שנון והאינטראקציות שלו עם חצר המלוכה ובנו.

בתקופה המודרנית זכו סופרים סינהלים כמו מרטין ויקרמאסינגה וג. ב. סנאנאייקה לשבחים רבים. כותבים אחרים בעלי מוניטין כוללים את מהאגמה סקרה ומדוולה ס. רטנאייקה. מרטין ויקרמסינגה כתב את רומן הילדים הפופולרי ביותר "מאדול דוואה". גם ה"האת פאנה" שנכתב על ידי מונאדסה קומאראטונגה מוכר היטב.

דת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקדש השן שופץ במהלך התחייה הבודהיסטית.

זרם הבודהיזם בסרי לנקה ידוע בשם טהרוואדה (אסכולת זקני השבט). הכרוניקות בשפת פאלי (למשל, המהאוואמסה) טוענות שהסינהלים כקבוצה אתנית נועדו לשמר ולהגן על הבודהיזם. ב-1988 כמעט 93% מאוכלוסיית דוברי סינהלית בסרי לנקה היו בודהיסטים.[33] תצפיות באמונות ובפרקטיקות הדתיות הנוכחיות מראות שלסינהלים, כקהילה דתית, יש תפיסת עולם מורכבת כבודהיסטים. בשל הקרבה ובמקרים מסוימים הדמיון של דוקטרינות מסוימות, ישנם אזורים רבים שבהם בודהיסטים והינדים חולקים דעות ומנהגים דתיים. בודהיסטים סינהלים אימצו אלמנטים דתיים ממסורות הינדיות בשיטות הדת שלהם. חלק מהשיטות הללו עשויות להתייחס לאמונות ומסורות ילידים עתיקים על רוחות (דת עממית), ולפולחן של אלים הינדים (אנ'). חלק מהדמויות הללו משמשות בטקסי ריפוי (אנ') וייתכן שהאגדה עליהם נולדה באי.[30][34][35] הסינהלים סוגדים לאלים ואלות שנלקחו מהמיתולוגיה ההינדית. לדוגמה: קטאראגמה דווייו (אנ') מבוסס על סקאנדה, אופולוון (אנ') על וישנו ו"אייאנאייקה" על אייאנאר (אנ'). אף על פי שהאלים הללו תופסים את אותו מקום כמו עמיתיהם ההינדים במיתולוגיה, חלק מהאספקטים שלהם שונים בהשוואה לאלים המקוריים.[36]

האנתרופולוגים הבולטים של סרי לנקה גנאנאת אוביסקרה (אנ') וקיצירי מלאלגודה השתמשו במונח "בודהיזם פרוטסטנטי" כדי לתאר סוג של בודהיזם שהופיע בקרב הסינהלים בסרי לנקה כתגובה למיסיונרים פרוטסטנטים ופעילותם האוונגליסטית במהלך התקופה הקולוניאלית הבריטית. סוג זה של בודהיזם כלל חיקוי של האסטרטגיות הפרוטסטנטיות של ארגון פרקטיקות דתיות. הם ראו צורך להקים בתי ספר בודהיסטים לחינוך נוער בודהיסטי ולארגן בודהיסטים עם ארגונים חדשים כמו האגודה הבודהיסטית של הגברים הצעירים, כמו גם להדפיס עלונים כדי לעודד אנשים להשתתף בוויכוחים ובמחלוקות דתיות כדי להגן על הבודהיזם.

נצרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה קהילה נוצרית סינהלית משמעותית, במחוזות החוף של סרי לנקה.[30] הנצרות הובאה לסינהלים על ידי קבוצות מיסיונריות פורטוגזיות, הולנדיות ובריטיות בתקופות השלטון שלהן.[37] רוב הנוצרים הסינהלים הם קתולים; מיעוטם פרוטסטנטים.[33] המרכז התרבותי שלהם הוא נגומבו (אנ').

הדת נחשבת חשובה מאוד בקרב הסינהלים. על פי סקר גאלופ משנת 2008, 99% מתושבי סרי לנקה ראו בדת היבט חשוב בחיי היומיום שלהם.[38]

גנטיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר גנטי משנת 2023 על ידי סינג ואחרים, תוך שימוש בסמנים ברזולוציה גבוהה יותר ממחקרים קודמים, מצא זיקה חזקה בין מאגרי גנים אימהיים בסרי לנקה ודרום אסיה, כמו גם רמה גבוהה של מוצא אימהי מערב אירו-אסיה בקרב הסינהלים. הניתוחים מראים זרימת גנים חזקה בין הטמילים של סרי לנקה והסינהאלים, וזרימת גנים גבוהה יותר מדרום הודו וכן מחלק מאוכלוסיות צפון וצפון-מערב הודו. מבין האוכלוסיות ההודיות, הסינהלים הם הקרובים ביותר מבחינה גנטית לתת-קבוצות מסוימות בדרום הודו, אך הניתוחים חושפים גם מוצא גנטי משותף מושרש עמוק עם מראטהים (אנ').[1] עם זאת, כמה מחקרים ישנים יותר הצביעו על תרומה בנגלית בעיקר והשפעה טמילית מינורית. נחשפו גם קשרים לגוג'ראטים ופאנג'אבים.[39]

בהתייחס למחקר הראשון, מחקרים אחרים מראים גם שלסינהלים יש תערובת גנטית מסוימת מאוכלוסיות דרום-מזרח אסיה, במיוחד מקבוצות אוסטרו-אסיאתיות.[40][41] קבוצות (אנ') של גנום מיטוכונדרי אנושי (אנ') ו־Y-DNA מסוימות וסמנים גנטיים של נוגדנים בקרב הסינהלים, למשל, מראים השפעות גנטיות מדרום-מזרח אסיה שרבות מהן נמצאות גם בקרב אוכלוסיות מסוימות בצפון-מזרח הודו, שהסינהלים מראים אליהן זיקה גנטית מוגברת.[42][43]

תרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נערה סינהלית עוטה אוסרייה
נערות סינהליות בתלבושת ריקוד מסורתית של קאנדי

התרבות הסינהלית היא תרבות ייחודית המתוארכת עד ל-2600 שנה, וניזונה מבודהיזם של טהרוואדה. תחומיה העיקריים הם פיסול, אומנויות, ספרות, מחול, שירה ומגוון רחב של אמונות וטקסים עממיים באופן מסורתי. פיסול וכתובות אבן סינהליות עתיקות ידועים ברחבי העולם ומהווים אטרקציה עיקרית בתיירות המודרנית. סיגירייה מפורסמת בציורי הקיר שלה. שירי עם הושרו על ידי עובדים כדי ללוות את עבודתם ולספר את סיפור חייהם. באופן אידיאלי שירים אלה כללו ארבע שורות, ובחיבורם של שירים אלה הוקדשה תשומת לב מיוחדת לדפוסי החרוזים. פסטיבלים בודהיסטים מלווים במוזיקה ייחודית המשתמשת בכלים סינהלים מסורתיים. טקסים עתיקים יותר כמו "טווילים" (גירוש שטן) ממשיכים לרתק את הקהל היום ולעיתים קרובות הללו והפעילו בהם את הכוחות הטובים של הבודהה והאלים על מנת לגרש את השדים.

לבוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי במהלך נופש הסינהלים לובשים סארונג (סראמה בסינהלית). גברים עשויים ללבוש חולצה עם שרוולים ארוכים עם סארונג. לנשים הלבוש משתנה לפי האזור. נשים סינהליות מאזורי החוף לובשות ז'קט לבן עם שרוולים ארוכים וחצאית מעטפת הדוקה, שבדרך כלל משובצת בעיצוב פרחוני או תבניות דפוס. באשר לסינהליות מהרמות, נשים לובשות תלבושת דומה, אבל עם ז'קט בעל כתפיים מנופחות, וגדילים שמרפדים את החלק העליון של החצאית (רדה והאטה בסינהלית). באופן מסורתי, נשים מקאנדי ממעמד גבוה לובשות סארי בסגנון קאנדי, הדומה לסארי ממאהאראשטרה, עם בגד מעטפת אך עם גדילים המרפדים את החצי התחתון ולפעמים שרוולים מנופחים. זה נקרא גם אוסרייה. נשות הקאסטות הנמוכות במדינה לובשות סארי בסגנון דרום הודי. באזורים המאוכלסים יותר, גם גברים סינהלים לובשים בגדים בסגנון מערבי - לובשים חליפות בעוד שהנשים לובשות חצאיות וחולצות. לאירועים רשמיים וטקסיים נשים לובשות את הסגנון המסורתי של הסארי הקאנדי (אוסרייה), המורכב מחולצה מלאה המכסה את האמצע, ותחובה חלקית בחזית. עם זאת, התערבות המודרנית של סגנונות הובילה לכך שרוב הלובשות חושפות את אמצע הגוף. סגנון קאנדי נחשב ללבוש הלאומי של נשים סינהליות. בהזדמנויות ובפונקציות רבות, אפילו הסארי ממלא תפקיד חשוב בבגדי נשים והפך ללבוש דה פקטו לעובדות משרדים במיוחד במגזר הממשלתי. דוגמה לשימוש בו היא מדי דיילות האוויר של חברת התעופה סרילנקן איירליינס.[30]

מטבח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגש של חטיפים נפוצים בסרי לנקה.

המטבח הסינהלי הוא אחד המטבחים המורכבים ביותר בדרום אסיה. כמרכז סחר מרכזי, הוא מושפע ממעצמות קולוניאליות ששלטו בסרי לנקה ועל ידי סוחרים זרים. אורז, הנצרך מדי יום, ניתן למצוא בכל אירוע, בעוד קארי חריפים הם המאכלים המועדפים לארוחת צהריים וארוחת ערב. לחלק מהמנות של סרי לנקה יש דמיון בולט למטבח של קרלה, שיכול להיות בגלל המאפיינים הגאוגרפיים והחקלאיים הדומים לקרלה. מנת אורז סינהלית ידועה היא קיריבאת (אנ'), כלומר "אורז חלב". בנוסף לסמבלים, הסינהלים אוכלים מלונג (אנ'), עלים קצוצים מעורבבים עם קוקוס מגורר ובצלים אדומים. חלב קוקוס נמצא ברוב המנות של סרי לנקה כדי להעניק למטבח את הטעם הייחודי שלו.

סרי לנקה כבר מזמן ידועה בתבלינים שלה. הידוע ביותר הוא הקינמון שמקורו בסרי לנקה. במאות ה-15 וה-16, סוחרי תבלינים ושנהב מכל העולם שהגיעו לסרי לנקה הביאו לאי את המטבחים המקומיים שלהם, מה שהביא למגוון עשיר של סגנונות וטכניקות בישול. למפרייס (אנ'), אורז מבושל בציר עם קארי מיוחד, בליווי פריקאדלה (אנ') (כדורי בשר), כל זה עטוף בעלה בננה ונאפה כמנה סרי לנקית בהשפעה הולנדית. גם ממתקים הולנדים ופורטוגזים ממשיכים להיות פופולריים. ההשפעות הבריטיות כוללות בקר צלוי ועוף צלוי. כמו כן, ההשפעה של שיטות הבישול והאוכל ההודיות מילאה תפקיד מרכזי במה שתושבי סרי לנקה אוכלים.

המטבח של מדינת האי מורכב בעיקר מאורז מבושל או מאודה המוגש עם קארי. זה בדרך כלל מורכב מקארי עיקרי של דג מאכל או בשר עוף, כמו גם כמה קארי אחרים העשויים עם ירקות, עדשים ואפילו קארי פירות. התוספות כוללות חמוצים, צ'אטני וסמבל. המפורסם שבהם הוא פול סמבל (אנ'), עשוי קוקוס טחון מעורבב עם פלפל חריף, דג מלדיבי (אנ')[ג] מיובש ומיץ ליים. המרכיבים נטחנים לעיסה הנאכלת עם אורז, מכיוון שהוא נותן תיבלון לארוחה ומאמינים שהוא מגביר את התיאבון.

אמנות ואדריכלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסל ברונזה מוזהב של הבודהיסטווה טארה (אנ'), מתקופת אנוראדאפורה, המאה השמינית. שוכן כעת במוזיאון הבריטי.

צורות רבות של אמנות ומלאכת יד של סרי לנקה מקבלות השראה מהתרבות הבודהיסטית ארוכת השנים והמתמשכת של האי, אשר בתורה ספגה ואימצה אינספור מסורות אזוריות ומקומיות. ברוב המקרים אמנות סרי לנקה מקורה באמונות דתיות, והיא מיוצגת בצורות רבות כגון ציור, פיסול ואדריכלות. אחד ההיבטים הבולטים של אמנות סרי לנקה הם ציורים במערות ובמקדשים, כמו ציורי הקיר שנמצאו בסיגירייה, וציורים דתיים שנמצאו במקדשים בדמבולה (אנ') ובמקדש השן בקאנדי. צורות פופולריות אחרות של אמנות הושפעו הן מהילידים והן מהמתיישבים מבחוץ. לדוגמה, עבודות יד מסורתיות מעץ וכלי חרס מחימר נמצאים ברחבי הארץ, בעוד שעבודות תחרה בהשראה פורטוגזית ובטיק בהשראה אינדונזית הפכו לבולטים.

על בסיס כישורי אדריכלות הודו-אריים מסוף המאה השישית לפנה"ס בנו סינהלים שחיו בממלכות גדולות יותר כמו אנוראדאפורה ופולונארווה כל כך הרבה דוגמאות אדריכליות כמו רובנווליסאייה (אנ') וג'טאוונארמאייה (אנ') - בניין הלבנים השני בגובהו בעולם העתיק אחרי הפירמידה הגדולה של גיזה, ואבהאיאגירי ויהארה (אנ') – בניין הלבנים השלישי בגובהו בעולם העתיק. וגם עם הטכנולוגיה ההידראולית העתיקה שהיא ייחודית גם לסינהלים לבניית מכלי מים עתיקים, בריכות עם חפירי מזרקות ומאגרי השקיה כגון פראקראמה סאמודרה (אנ'), קאודולה (אנ') וקנדאלמה (אנ'). סיגירייה שנחשבת בעיני רבים כפלא השמיני של העולם, היא שילוב של מבצר טבעי ומצודה מעשה ידי אדם, המורכבת מהרבה היבטים אדריכליים.

מוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שירים עממיים נרחבים המתייחסים לעבודות ספציפיות של החברה העתיקה. שירים אלו היו שירים קהילתיים בעלי קצב שהושרו בעת ביצוע משימות יומיומיות כמו קציר וזריעה.[44]

בנוגע למוזיקה הפופולרית, אננדה סמאראקון פיתח את סגנון הסראלה גי המשקף והנוקב עם עבודתו בסוף שנות ה-30, תחילת שנות ה-40 של המאה ה-20. אמנים אחרים שאימצו את סגנונו הם סוניל שאנתה, ו. ד. שמראדווה, פרמאסירי קמאדאסה, ננדה מאליני, ויקטור ראטנאייקה, אוסטין מונאסינג, ט.מ. ג'ייאראתנה, סאנאת ננדאסירי, סוניל אדיריסינג, נילה ויקרמאסינג, גונאדאסה קאפוגה, מאליני בולאתסינגהאלה ואדוארד ג'איאקודי.

תיאטרון וקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרמטורג אדיריווירה סרצ'צ'נדרה החיה מחדש את צורת הדרמה עם "מאנאמה" בשנת 1956. באותה שנה יצר במאי הקולנוע לסטר ג'יימס פריס (אנ') את יצירת המופת האמנותית "רקאבה" אשר ביקשה ליצור קולנוע סינהלי ייחודי עם יושרה אמנותית. מאז, פריס ובמאים אחרים כמו וסאמתה אובייסקרה, דהארמאסנה פאתיראג'ה, מהאגמה סקרה, ו.ש. ב. דה סילבה, דהארמאסירי באנדראנאייקה, סוניל ארייאראטנה, סירי גונאסינג, ג.ד. ל. פררה, פיאסירי גונאראטנה, טיטוס תוטאוואתה, ד. ב. ניהאלסינג, ראנג'ית לאל, דאיאננדה גונאוורדנה, מודאלינאייקה סומראטנה, אסקוה הנדאגמה ופרסאנה ויתאנאגה פיתחו קולנוע סינהלי אמנותי. הקולנוע סינהלי צבעוני ומצולם לעיתים קרובות עם שילוב של שירים וריקודים המוסיפים ייחודיות לתעשייה.

סרטים בתקציב גבוה כמו "אלוקו אודאפדי", "אבא" ו"מהאראג'ה גמונו" המבוססים על אפוסים היסטוריים זכו להצלחה גדולה.

אומנויות הבמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתופף קאנדי

ניתן לסווג את אומנויות הבמה של העם הסינהלי למספר קבוצות:

  • ריקוד קאנדי (אנ') מורכב מ-18 ונאם (צירופי מחול) הכוללות התנהגויות של בעלי חיים שונים כמו פיל, נשר, קוברה, קוף, טווס וארנב, ריקוד זה מבוצע בעיקר בתחרות פראהארה השנתית במקדש השן בקאנדי.
  • ריקוד פהאתראטה סגנון ריקוד משמעותי המשמש לריפוי מחלות והבהרה רוחנית. המאפיין העיקרי של הריקודים הללו הוא רקדנים הלובשים מסכות המייצגות אלים ושדים שונים, ומשתמשים באלמנטים כמו אש ומים כדי לברך אנשים.
  • ריקוד סבארגאמובה גם הוא סגנון ריקוד משמעותי, בעיקר כדי לבדר אנשים.
  • מוזיקה וריקודים עממיים שונים על פי הקאסט של הסינהלים ולפעמים גם על פי אזוריים - פופולריים בעיקר בקרב ילדים קטנים, במיוחד בנות. אומנויות אלו מבוצעות באופן נרחב במהלך תקופת ראש השנה הסינהלית.

אמנויות לחימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנגאמפורה

"אנגאמפורה" היא אמנות הלחימה המסורתית של העם הסינהלי. היא משלבת טכניקות לחימה, הגנה עצמית, ספורט, פעילות גופנית ומדיטציה.[45] טכניקות מפתח שנצפו ב"אנגאמפורה" הן: "אנגאם", המשלבת קרבות מגע, ו"אילאנגאם", המשתמשת בכלי נשק מקומיים כגון "ולאיודאיה (אנ')",[ד] אלות, סכינים וחרבות. המאפיין המובהק ביותר שלו הוא השימוש בהתקפות נקודת תורפה כדי לגרום לכאב או לשתק לצמיתות את היריב. לוחמים בדרך כלל עושים שימוש הן בטכניקות הכאה והן בטכניקות גראפלינג, ונלחמים עד שהיריב נתפס בנעילת בריח שהם לא יכולים לברוח ממנו. השימוש בנשק הוא לפי שיקול דעת. היקפי לחימה מוגדרים מראש, ובחלק מהמקרים הפעילות מבוצעת בבור.[46][47] אנגאמפורה כמעט נכחדה לאחר שהמדינה עברה תחת שלטון בריטי ב-1815, אך שרדה בכמה משפחות עד שהמדינה קיבלה עצמאות.[48]

מדע וחינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסינהלים יש היסטוריה ארוכה של אוריינות ולמידה פורמלית. הדרכה בתחומים בסיסיים כמו כתיבה וקריאה על ידי נזירים בודהיסטים מתארכת לפני הולדתו של ישו. מערכת מסורתית זו התבססה על חוקי הדת ונועדה לטפח הבנה בודהיסטית. הכשרה של פקידים במיומנויות כגון מעקב אחר הכנסות ורישומים אחרים למטרות מנהליות התרחשה במסגרת מוסד זה.

השכלה טכנית כמו בניית מאגרי מים ותעלות הועברה מדור לדור באמצעות הכשרה ביתית וחניכות חיצונית של המלאכה.

הגעתם של הפורטוגזים וההולנדים והקולוניזציה שלאחר מכן שמרו על הדת כמרכז החינוך אם כי בקהילות מסוימות תחת ההיררכיה הקתולית והפרסביטריאנית. הבריטים במאה ה-19 הלכו תחילה באותו מסלול. אולם לאחר 1870 הם החלו במערכה למען מתקני חינוך טובים יותר באזור. קבוצות מיסיונריות נוצריות היו בחזית הפיתוח הזה, ותרמו לאוריינות גבוהה בקרב הנוצרים.

עד 1901 בתי הספר בדרום ובצפון היו מטופחים היטב. עם זאת, האזורים הפנימיים פיגרו מאחור. כמו כן, מתקני חינוך באנגלית הציבו מכשולים עבור האוכלוסייה הכללית באמצעות שכר לימוד וחוסר גישה.

רפואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתבי יד של רפואה סינהלית על עלי דקל

בכפרים הסינהליים המסורתיים בתקופה הקדומה היה לפחות צוות רפואי ראשי אחד בשם "ודה מהאתתאייה" (רופא). אנשים אלה העבירו את הפעילות הרפואית שלהם בירושה. הרפואה הסינהלית דומה לחלק מהשיטות האיור ודיות, בניגוד לטיפולים מסוימים הם משתמשים במזמורים בודהיסטים (פירית) על מנת לחזק את היעילות.

לפי המהאוואמסה, הכרוניקה העתיקה, לפנדוקביה (אנ') מסרי לנקה (437–367 לפני הספירה) נבנו בתי חולים ובתי חולים איורוודיים (סיוויקאסוטתי-סאלה) בחלקים שונים של המדינה. זוהי העדות התיעודית המוקדמת ביותר שיש לנו על מוסדות המוקדשים במיוחד לטיפול בחולים במקום כלשהו בעולם. בית החולים מיהינטאלה (אנ') הוא הקדום ביותר בעולם.[49]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • De Silva, K. M. History of Sri Lanka (Univ. of Calif. Press, 1981)
  • Gunasekera, Tamara. Hierarchy and Egalitarianism: Caste, Class, and Power in Sinhalese Peasant Society (Athlone, 1994).
  • Roberts, Michael. Sri Lanka: Collective Identities Revisited (Colombo-Marga Institute, 1997).
  • Wickremeratne, Ananda. Buddhism and Ethnicity in Sri Lanka: A Historical Analysis (New Delhi-Vikas Publishing House, 1995).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סינהלים בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ממלכה במערב הודו המוזכרת באפוס מהאבהארטה
  2. ^ קבוצה רחבה של רוחות טבע, בדרך כלל מיטיבות, אבל לפעמים שובבות או גחמניות, הקשורות למים, פוריות, עצים, יער, אוצר וטבע בראשיתי. הן מוזכרות בטקסטים הינדים, ג'ייניים ובודהיסטיים.
  3. ^ טונה משומרת המיוצרת באופן מסורתי במלדיביים. זהו מרכיב עיקרי של המטבח המלדיבי, המטבח הסרי לנקי והמטבח של המדינות והטריטוריות בדרום הודו של לקשאדוויפ, קרלה וטמיל נאדו, ובעבר הוא היה אחד ממוצרי היצוא העיקרי מהאיים המלדיביים לסרי לנקה
  4. ^ חרב הודית עם להב גמיש דמוי שוט.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Reconstructing the population history of the Sinhalese, the major ethnic group in Śrī Laṅkā
  2. ^ Cingalesi in Italia
  3. ^ "Find Census Data – QuickStats – 2021 Census". Australian Bureau of Statistics. נבדק ב-14 בספטמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Sinhalese in Singapore".
  5. ^ Sinnappah Arasaratnam; Gerald Hubert Peiris (2017-04-07). Sinhala Aryans. Britannica.
  6. ^ William Howard Wriggins (2015). Ceylon: Dilemmas of a New Nation. Princeton University Press. p. 22. ISBN 9781400876907.
  7. ^ Jiggins, Janice (1979). Caste and Family Politics Sinhalese 1947–1976. Cambridge University Press. p. 24. ISBN 9780521220699.
  8. ^ "The Coming of Vijaya". The Mahavamsa. 8 באוקטובר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "The Mahavamsa The Consecrating of Vijaya – The island of Lanka – Kuvani". Mahavamsa.org. 2021-03-13.
  10. ^ Gananath Obeyesekere, “Buddhism, ethnicity and Identity: A problem of Buddhist History,” in “Journal of Buddhist Ethics”, 10, (2003): 46 https://blogs.dickinson.edu/buddhistethics/files/2010/04/Obeyesekere.pdf
  11. ^ John M. Senaveratna (1997). The story of the Sinhalese from the most ancient times up to the end of "the Mahavansa" or Great dynasty. Asian Educational Services. pp. 7–22. ISBN 978-81-206-1271-6.
  12. ^ 1 2 3 4 Abraham Mendis Gunasekara (1999). A Comprehensive Grammar of the Sinhalese Language. Asian Educational Services. pp. 1–2. ISBN 9788120601062.
  13. ^ Geiger, Wilhelm; Bode, Mabel Haynes (1912). Mahavamsa: the great chronicle of Ceylon. London, UK: Pali Text Society (by Oxford University Press). pp. 51–53.
  14. ^ 1 2 Arnold Wright (1999). Twentieth Century Impressions of Ceylon. Asian Educational Services. p. 332. ISBN 9788120613355.
  15. ^ Pattanaik, Devdutt (4 ביוני 2020). "Lion King Of Sri Lanka". Star of Mysore. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Sugunaseela Thero, Yakkaduwe; Dhammissara Thero, Niwandama (2015). "The Ethical Value of Great Chronicle (Mahāvṃsa), the Prime, Heritable and Historical Record of Asians". University of Kelaniya.
  17. ^ Mittal, J.P. (2006). "Other dynasties". History of Ancient India: From 4250 BC to 637 AD. Vol. 2 of History of Ancient India: A New Version. Atlantic Publishers & Distributors. p. 405. ISBN 81-269-0616-2.
  18. ^ "Pre-history of Sri Lanka". lankaemb-egypt.com. Embassy of Sri Lanka Cairo, Egypt. אורכב מ-המקור ב-24 במאי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Tambapanni". palikanon.com.
  20. ^ Manathunga, Anura (2007-02-04). "The first battle for freedom". Ths Sunday Times.
  21. ^ Blaze, L. E. (1933). History of Ceylon. Asian Educational Services. p. 12. ISBN 9788120618411.
  22. ^ Jawad, Afreeha. "Communal representation of 1848 – this country's bane". sundayobserver.lk.
  23. ^ 1 2 G. C. Mendis (2006). Ceylon under the British. Colombo: Asian Educational Services. 4. Medieval history
  24. ^ "A2 : Population by ethnic group according to districts, 2012". Department of Census & Statistics, Sri Lanka. אורכב מ-המקור ב-28 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Statistics Canada (8 במאי 2013). "2011 National Household Survey: Data tables". {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Taonga, New Zealand Ministry for Culture and Heritage Te Manatu. "2. – Sri Lankans – Te Ara Encyclopedia of New Zealand". www.teara.govt.nz.
  27. ^ "2018 Census ethnic group summaries | Stats NZ". www.stats.govt.nz. נבדק ב-2021-09-12.
  28. ^ "The Mahavamsa.org. (2007). The Mahavamsa – Great Chronicle – History of Sri Lanka – Mahawansa. Last accessed 3 March 2010".
  29. ^ Hussein, Asiff. "Evolution of the Sinhala language". www.lankalibrary.com.
  30. ^ 1 2 3 4 Pfaffenberger, Bryan (23 ביוני 2022). "Sinhalese – Encyclopedia of World Cultures". Encyclopedia.com. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Census of Population and Housing 2011". www.statistics.gov.lk. Department of Census and Statistics. אורכב מ-המקור ב-16 באפריל 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Bonta, Steven (ביוני 2008). "Negombo Fishermen's Tamil (NFT): A Sinhala Influenced Dialect from a Bilingual Sri Lankan Community". International Journal of Dravidian Linguistics. 37. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 Ross, Russell R.; Savada, Andrea Matles, eds. (1990). Sri Lanka: a country study. Washington, D.C.: Federal Research Division, Library of Congress. OCLC 311429237.
  34. ^ Richard Gombrich, Buddhism transformed: religious change in Sri Lanka, by, Gananath Obeyesekere, 1999
  35. ^ Blood, Peter R, Popular Sinhalese Religion
  36. ^ Obeyesekere, Gananath. “Social Change and the Deities: Rise of the Kataragama Cult in Modern Sri Lanka.” Man, vol. 12, no. 3/4, 1977, pp. 377–396.
  37. ^ Scott, David (1992-01-01). "Conversion and Demonism: Colonial Christian Discourse and Religion in Sri Lanka". Comparative Studies in Society and History. 34 (2): 331–365. doi:10.1017/s0010417500017710. JSTOR 178949. S2CID 145060890.
  38. ^ "Steve Crabtree and Brett Pelham. (2009). What Alabamians and Iranians Have in Common. Last accessed 3 March 2010". 9 בפברואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Papiha SS, Mastana SS, Purandare CA, Jayasekara R, Chakraborty R (באוקטובר 1996). "Population genetic study of three VNTR loci (D2S44, D7S22, and D12S11) in five ethnically defined populations of the Indian subcontinent". Human Biology. 68 (5): 819–35. PMID 8908803. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Kivisild T, Rootsi S, Metspalu M, Mastana S, Kaldma K, Parik J, Metspalu E, Adojaan M, Tolk HV, Stepanov V, Gölge M, Usanga E, Papiha SS, Cinnioğlu C, King R, Cavalli-Sforza L, Underhill PA, Villems R (2003). "The genetic heritage of the earliest settlers persists both in Indian tribal and caste populations". American Journal of Human Genetics. 72 (2): 313–32. doi:10.1086/346068. PMC 379225. PMID 12536373.
  41. ^ Sengupta S, Zhivotovsky LA, King R, Mehdi SQ, Edmonds CA, Chow CE, Lin AA, Mitra M, Sil SK, Ramesh A, Usha Rani MV, Thakur CM, Cavalli-Sforza LL, Majumder PP, Underhill PA (2006). "Polarity and temporality of high-resolution y-chromosome distributions in India identify both indigenous and exogenous expansions and reveal minor genetic influence of Central Asian pastoralists". American Journal of Human Genetics. 78 (2): 202–21. doi:10.1086/499411. PMC 1380230. PMID 16400607.
  42. ^ Ranaweera, Lanka; Kaewsutthi, Supannee; Win Tun, Aung; Boonyarit, Hathaichanoke; Poolsuwan, Samerchai; Lertrit, Patcharee (2013). "Mitochondrial DNA history of Sri Lankan ethnic people: their relations within the island and with the Indian subcontinental populations". Journal of Human Genetics (באנגלית). 59 (1): 28–36. doi:10.1038/jhg.2013.112. ISSN 1434-5161. PMID 24196378. S2CID 41185629.
  43. ^ Matsumoto, Hideo (2009). "The origin of the Japanese race based on genetic markers of immunoglobulin G". Proceedings of the Japan Academy. Series B, Physical and Biological Sciences. 85 (2): 69–82. Bibcode:2009PJAB...85...69M. doi:10.2183/pjab.85.69. ISSN 0386-2208. PMC 3524296. PMID 19212099.
  44. ^ Gooneratne, Yasmine. “A Perspective on the Poetry of Sri Lanka.” Journal of South Asian Literature, vol. 12, no. 1/2, 1976, pp. 1–4.
  45. ^ Wasala, Chinthana (1 בספטמבר 2007). "'Angampora' the local martial art needs to be revived". DailyNews. אורכב מ-המקור ב-12 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Kulatunga, Thushara (22 בנובמבר 2009). "A truly Sri Lankan art". SundayObserver. ארכיון מ-20 בנובמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ Perera, Thejaka (ביולי 2010). "Angampora: the Martial Art of Sri Lankan Kings". ExploreSrilanka. אורכב מ-המקור ב-1 ביולי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Lafferty, Jamie. "The Way of the Guru" (PDF). angampora.org. אורכב מ-המקור (PDF) ב-12 בינואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Oldest Hospitals in the World
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סינהלים&oldid=39670502"