סינדרלה (דמות דיסני)
 | |
| שם סרט |
סינדרלה סינדרלה 2: חלומות מתגשמים סינדרלה 3: אהבת אמת סינדרלה |
|---|---|
| הופעה ראשונה | סינדרלה (1950) |
| יוצרים |
מרק דייוויס וולט דיסני מארק הן אריק לארסון שארל פרו לס קלארק |
| גילום הדמות | לילי ג'יימס (סרט, 2015) |
| דיבוב |
איילין וודס (סרט, 1950) קת' סוסי (פארקים של דיסני) תמי טפן (קול שירה בסינדרלה 3) קרן סטרסמן (מיקי מאוס) סוזי סטיבנס (קול שירה) ג'ניפר הייל (1999–הווה) |
| דיבוב בשפה העברית |
טל אמיר (סרט משנת 1950) מיכל צפיר (סינדרלה 2: חלומות מתגשמים) אלונה אלכסנדר (סינדרלה 3: אהבת אמת) משי קלינשטיין (סרט משנת 2015) אורלי תגר (ראלף שובר את האינטרנט) |
| מידע | |
| מקצוע | scullery maid |
| תואר | נסיכה |
| שיוך | נסיכות דיסני |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
הנסיך (בעל) |
סינדרלה (באנגלית: Cinderella) היא דמות בדיונית המופיעה בסרט האנימציה ה-12 של אולפני ההנפשה של וולט דיסני, "סינדרלה" שיצא לאקרנים בשנת 1950, ובהמשכונים שלו, "סינדרלה 2: חלומות מתגשמים" שיצא בשנת 2002 ו"סינדרלה 3: אהבת אמת" שיצא בשנת 2007. בסרט המקורי מדובבת סינדרלה על ידי הזמרת והשחקנית האמריקאית איילין וודס. בסרט ההמשך ותוכניות הטלוויזיה שלאחר מכן, הוחלפה וודס בשחקניות האמריקאיות ג'ניפר הייל ותמי טפן, המספקות את קולות הדיבור והשירה של הדמות בהתאמה.
בעקבות מותו של אביה בטרם עת, סינדרלה נותרת בטיפול המזניח של אמה החורגת האכזרית ואחיותיה החורגות הקנאיות שמתעללות בה ללא הרף, גריזלדה ואנסטסיה, מכריחות את סינדרלה לעבוד כעוזרת בית בבית שלה. כאשר הנסיך עורך נשף, אמה החורגת לא מרשה לה ללכת. סינדרלה נעזרת בפיה הסנדקית האדיבה שלה המעניקה לה שמלת כסף יפהפייה וזוג נעלי זכוכית ייחודיות. סינדרלה משתתפת בנשף, כשעליה לעזוב את האירוע בחצות, כשהכישוף מתבטל. מבקרי קולנוע תיארו את הדמות כפסיבית מדי, חד־ממדית ופחות מעניינת מדמויות המשנה בסרט. מבקרים אחרים מצאו אותה חביבה, מקסימה ונצחית. גם מלאכת הדיבוב של וודס זכתה לשבחים. סינדרלה הפכה לאחת הנסיכות המפורסמות והמזוהות בתולדות הקולנוע. היא נסיכת דיסני השנייה. עם נעלי הזכוכית האייקוניות שלה, שמלת הכסף, התסרוקת וסצנת המהפך, אחד מהמהפכים הראשונים שנראו על המסך, הדמות התבססה כסמל אופנה, וזכתה להוקרה והכרה מצד ארגונים בולטים בתעשיית האופנה, ביניהם InStyle, אנטרטיינמנט ויקלי וגלאמור, כמו גם מעצב הנעליים ואייקון האופנה הצרפתי כריסטיאן לובוטן, שבשנת 2012 עיצב והפיץ נעל על בסיס נעלי הזכוכית של סינדרלה. לילי ג'יימס גילמה את גרסת הלייב אקשן של הדמות בחידוש הלייב אקשן לסרט המקורי משנת 1950.
פיתוח הדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגרסה של דיסני לסינדרלה התבססה על הגרסה הצרפתית של הסיפור מאת שארל פרו, Cendrillon, שנכתבה בשנת 1697.[1]
אישיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התסריט לסרט המקורי עבר תיקונים של כותבים שונים, לפעמים עם פרשנויות שונות לדמות. מוריס ראפף ניסה להפוך אותה לדמות פחות פסיבית משלגיה, בכך שתהיה יותר מרדנית במשפחתה החורגת. ראפף הסביר, ”המחשבה שלי הייתה שלא יכול להיות לך מישהו שמגיע ומשנה בשבילך הכול. אי אפשר להביא לך את זה במגש. אתה חייב להרוויח את זה. אבל בגרסה שלי, הפיה הסנדקית אומרת, 'זה יהיה בסדר עד חצות אבל לאחר מכן זה תלוי בך.' גרמתי לה להרוויח את זה, ומה שהיא הייתה צריכה לעשות כדי להשיג את זה זה למרוד באמה ואחיותיה החורגות, להפסיק להיות עבד בבית שלה. אז הייתה לי סצנה כתובה שהן נותנות לה פקודות והיא פשוט זורקת דברים עליהן. היא מתקוממת, אז הן נועלות אותה בעליית הגג. אני לא חושב שאף אחד לקח את הרעיון שלי ברצינות.”.[2]
מראה חיצוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדמות הונפשה על ידי מרק דייוויס ואריק לארסון,[3] אך לשני האנימטורים לא הייתה אותה תפיסה לגבי הדמות, דייוויס רצה להדגיש את האלגנטיות של הדמות בעוד לארסון את הפשטות והצניעות.[4] כפי שנעשה בסרטי דיסני אחרים, וולט דיסני שכר את השחקנית הלן סטנלי שתגלם את הדמות אל מול האנימטורים,[5] ואילו הם איירו ביססו את הדמות על תנועות השחקנית.[6] בהמשך סטנלי היוותה סימוכין מסוג זה גם לדמויות כמו הנסיכה אורורה בסרט "היפהפייה הנרדמת" ואניטה רדקליף בסרט "על כלבים וגנבים".[6]
דיסני התעקש כי כל הסצנות הקשורות לדמויות אנושיות צריכות להצטלם תחילה באופן חי כדי להחליט האם הן יעבדו לפני שיאפשר להתחיל את שלב האנימציה היקר. האנימטורים לא אהבו את דרך העבודה הזו, והרגישו שהיא פוגעת ביכולתם ליצור דמות. עם זאת, הם הבינו את הצורך בגישה זו בדיעבד והכירו בדיסני כאדם שמטפל בדברים בעדינות.[1]
— כריסטופר פינץ', סופר "The Art of Walt Disney".[1]
דיבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסרט המקורי משנת 1950, סינדרלה מדובבת על ידי הזמרת והשחקנית האמריקאית איילין וודס.[7] בשנת 1948, וודס הייתה זמרת צעירה בת שמונה עשרה בלבד העובדת בתור אשת רדיו בזמן והנחיית תוכנית רדיו משלה.[8] במהלך עבודתה ברדיו ABC,[9] כותבי שירים שונים פנו אל וודס ורצו שהזמרת תבצע את יצירותיהם, ובסופו של דבר היא פגשה והתיידדה עם כותבי השירים של הסרט סינדרלה, מאק דייוויד וג'רי ליווינגסטון.[10]
לבקשת דייוויד וליווינגסטון, וודס הסכימה להקליט סדרת שירים שכתבו הצמד לקראת הסרט. וודס הקליטה את השירים "Bibbidi-Bobbidi-Boo", "So This is Love" ו-"A Dream Is a Wish Your Heart Makes".[11] לאחר מכן, הגישו הכותבים את ההקלטות לדיסני עצמו. דיסני התרשם מהביצועים והתקשר אל וודס כיומיים לאחר מכן. השניים קבעו ריאיון בו הציע לה דיסני לגלם את הדמות של סינדרלה.[12]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סינדרלה היא אישה צעירה עם שיער בלונדיני המגיע עד שכמותיה, עיניים כחולות ועור בהיר. לאחר שאביה נפטר, היא נאלצת לעבוד בביתה שלה כמשרתת וחווה יחס מחפיר מאמה החורגת, ליידי טרמיין, ושתי אחיותיה החורגות, אנסטסיה ודריזלה. למרות זאת, היא נשארת צנועה, טובה ונחמדה. היא מאמינה שיום אחד חלומותיה יתגשמו וטוב הלב שלה ישתלם. ניכר שיש לדמות גישה ריאליסטית, אך היא גם רומנטית ונוטה לחלום בהקיץ. נראה כי יש לה צד סרקסטי וחד.
בעזרת ידידיה העכברים והציפורים, היא מתקנת ותופרת מחדש את שמלת המסיבות הישנה של אמה כדי שתוכל ללכת לנשף המלכותי. למרות זאת - אחיותיה החורגות מרטשות את השמלה ומשאירות את סינדרלה שבורת לב מכך שחלומה ללכת לנשף לעולם לא יתגשם. הפיה הסנדקית שלה מופיעה והופכת את שמלתה של סינדרלה לשמלת כסף מפוארת ונוצצת, יחד עם סנדלי זכוכית.
הופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סינדרלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סינדרלה (סרט, 1950)
בתחילת הסרט סינדרלה עובדת כמשרתת בבית שלה עבור אמה החורגת, ליידי טרמיין ושתי אחיותיה החורגות, אנסטסיה ודריזלה. החברים היחידים שלה הם הציפורים והעכברים החיים גם באחוזה, כולל גאס וג'אק, כלב המחמד שלה ברונו וסוסו של אביה, מייג'ור.
היא מכינה ארוחת בוקר לבעלי החיים ולמשפחתה החורגת לפני שהיא מתחילה במטלות הקבועות שלה. הזמנה לנשף מגיעה וסינדרלה רוצה להשתתף. אמה החורגת אומרת לה שהיא תוכל לבוא בתנאי שתסיים את מטלותיה ותמצא משהו מתאים ללבוש. סינדרלה מגלה את שמלת המסיבות הישנה של אמה שנפטרה ומקווה לתקן אותה כדי להפוך אותה למודרנית יותר, אך היא עסוקה מכדי לעשות זאת. בינתיים, כשהעכברים רואים את אחיותיה החורגות של סינדרלה משליכות את תכשיטיהן הישנים, ג'אק וגאס נאלצים לאסוף אותם בשקט. העכברים משתמשים בפריטים שאספו כדי לתקן את השמלה. מאוחר יותר, סינדרלה חוששת שלא תסיים לעבוד בזמן ולא תוכל להשתתף בנשף, אך חבריה חושפים את השמלה החדשה. סינדרלה מאושרת ומודה לחבריה. היא יורדת במדרגות בדיוק בזמן, אך אחיותיה החורגות מזהות את הפריטים שהושלכו ומאשימות אותה בגניבת תכשיטיהן. הן קורעות את השמלה לגזרים ומשאירות את סינדרלה לבדה. בורחת לגן ובוכה.
הפיה הסנדקית מגשימה את חלומותיה והופכת את שמלתה הקרועה לשמלת כסף מנצנצת ויפה. לפני שסינדרלה עוזבת, הפיה מזהירה אותה שהכישוף יפוג בחצות. בנשף סינדרלה רוקדת עם הנסיך והם מיד מתאהבים זה בזה. כשהשעה חצות מתקרבת, היא ממהרת לעזוב, בתקווה למנוע מהכישוף לפוג כשהיא עדיין בנשף, מה שעלול לגרום לה להיתפס על ידי אמה החורגת או אחיותיה החורגות. בגלל החיפזון היא מאבדת את אחת מנעלי הזכוכית שלה על גרם המדרגות, אך לא מצליחה להחזיר אותו. סינדרלה ממהרת להיכנס למרכבה. בעודה עוזבת את הנשף. הכישוף נשבר וסינדרלה שוב לובדת את השמלה הקרועה שלה. היא נזכרת בריקוד שלה עם הנסיך ומודה לפיה על כל מה שעשתה למענה. למחרת, הנסיך מודיע שהוא יתחתן עם העלמה שכף הרגל שלה תיכנס לנעל הזכוכית. ליידי טרמיין שומעת את סינדרלה מזמזמת את אותו השיר שהתנגן בנשף ומגלה כי סינדרלה הייתה הנערה שהנסיך התאהב בה. סינדרלה ננעלת במגדל על ידי אמה החורגת, שמסרבת לתת לה את ההזדמנות למדוד את הנעל, אך חבריה בעלי החיים עוזרים לה לברוח. היא ממהרת למטה לנסות את נעל הזכוכית בידיעה כי נעל הבית תתאים לה, ליידי טרמיין גורמת לכך שהנעל תיפול ותתנפץ. סינדרלה מגלה שהיא שמרה על הנעל השנייה. היא מודדת את הנעל, והיא מתאימה באופן מושלם. היא והנסיך מתחתנים זמן קצר לאחר מכן.[13]
סינדרלה 2: חלומות מתגשמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – סינדרלה 2: חלומות מתגשמים
גאס וג'אק, בעזרת העכברים האחרים והפיה הסנדקית, יוצאים להכין ספר חדש שיספר את המתרחש לאחר סיום הסרט הקודם באמצעות שלושה סיפורים קצרים. בסיפור הראשון סינדרלה והנסיך חוזרים הביתה ומסיבה מתחילה זמן קצר לאחר מכן. בסיפור השני, סינדרלה עובדת על תכנון פסטיבל. ג'אק הפך לאדם בשם סר יו. ובסיפור השלישי, סינדרלה עוזרת לאחותה החורגת אנסטסיה להתחבר עם האופה, אף על פי שאמה החורגת ליידי טרמיין אסרה זאת. אנסטסיה והאופה מתאהבים. לקראת סוף הסרט היא קוראת את הספר שהעכברים עשו לה.[14]
סינדרלה 3: אהבת אמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – סינדרלה 3: אהבת אמת
בסינדרלה 3: אהבת אמת, המוסר, האופטימיות והמסירות של סינדרלה עומדים למבחן, כאשר היא מאבדת את חייה המאושרים בשל כישוף שעשתה ליידי טרמיין ונאלצת לפעול כדי להשיב אותם ואת מערכת היחסים שלה עם הנסיך. במהלך אירועים אלה מוצגת סינדרלה ערמומית, חכמה ועקשנית המתנגדת לאלה המדכאים אותה. בלי שום קסם, בעודה נאלצת לסמוך אך ורק על האינטליגנציה והאומץ שלה, סינדרלה מצליחה להביס את אמה החורגת, לתקן את מערכת היחסים שלה עם אנסטסיה ולשמור על חיי האושר הראויים לה, ולהוכיח גם את עצמאותה וגם את כוח הרצון העז שלה.[15]
הנסיכה סופיה הראשונה: היה הייתה נסיכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הנסיכה סופיה הראשונה: היה הייתה נסיכה
סינדרלה מופיעה בסרט הפיילוט של סדרת הטלוויזיה "הנסיכה סופיה הראשונה", שם היא עוזרת לסופיה להתיידד עם אמבר, אחותה החורגת.
סרט הלייב אקשן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – סינדרלה (סרט, 2015)
לילי ג'יימס מגלמת את הדמות, בשם אלה, בגרסת הלייב אקשן של דיסני משנת 2015. כמו בסרט המקורי, אביה נישא בשנית לאחר מות אמה, אך לאחר שנפטר היא הופכת למשרתת של אמה החורגת ליידי טרמיין ושתי אחיותיה החורגות, אנסטסיה ודריזלה. הן נותנות לה את הכינוי "סינדרלה" כשבבוקר אחד היא מתעוררת עם פיח על הפנים לאחר שישנה ליד האח בלילה הקודם. בשונה מהסרט המקורי, לעומת זאת, היא פוגשת את הנסיך (בשם קיט) לפני הנשף בזמן שהיא ביער. כמו כן, מראים שהיא אסרטיבית יותר כשהיא מתעמתת מול אמה החורגת בסצנה האחרונה של הסרט; ליידי טרמיין מנסה לסחוט את אלה בכך שהיא תסכים לתת לה למדוד את נעלי הזכוכית אם אלה תהפוך אותה לראש משפחת המלוכה ותספק בעלים מתאימים לאחיותיה החורגות, אך אלה דוחה את הרעיון הזה, ומסרבת לתת לליידי טרמיין סמכות על קיט לאחר הדרך בה הרסה את חייה של אלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 "Walt's Masterworks: Cinderella". ארכיון דיסני.
- ^ Koenig, David (1997). Mouse Under Glass: Secrets of Disney Animation & Theme Parks. Bonaventure Press. p. 75. ISBN 978-0964060517.
- ^ Pierre Lambert. Walt Disney, l'âge d'or. p. 166. ISBN 2950781888.
- ^ Pierre Lambert. Walt Disney, l'âge d'or. p. 167. ISBN 2950781888.
- ^ John Grant. The Encyclopedia of Walt Disney's Animated Characters. p. 228. ISBN 0060157771.
- ^ 1 2 "Cinderella Character History". Disney Archives. אורכב מ-המקור ב-2010-03-31.
- ^ "Disney princesses and the real voices behind them". The Houston Chronicle. נבדק ב-30 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sibley, Brian (19 ביולי 2010). "Ilene Woods obituary". The Guardian. Guardian News and Media Limited. נבדק ב-30 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Harris, Scott (2 ביולי 2010). "Ilene Woods, Voice of Disney's 'Cinderella,' Dead at 81". Moviefone. Aol Inc. אורכב מ-המקור ב-7 באפריל 2014. נבדק ב-30 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ilene Woods, the Voice of Cinderella, Has Passed Away". ComingSoon.net. CraveOnline Media, LLC. 2 ביולי 2010. נבדק ב-30 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Reino, Roni (4 ביולי 2010). "Ilene Woods, N.H.-born voice of Cinderella, dies at 81". Fosters.com. Geo. J. Foster Company. נבדק ב-30 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ McLellan, Dennis (3 ביולי 2010). "Ilene Woods dies at 81; voice of Disney's Cinderella". Los Angeles Times. נבדק ב-30 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ סינדרלה. וולט דיסני. 1950.
- ^ John Kafka (director) (2002). סינדרלה 2: חלומות מתגשמים. אולפני דיסניטון.
- ^ Frank Nissen (director) (2007). סינדרלה 3: אהבת אמת. אולפני דיסניטון.
